מאמר מאת אוהד מחופש
התבקשתי לפרסם מאמר זה ע"י אוהד מחופש. אני מביא אותו במלואו, בתוספת היערה קטנה: בקישור המצורף מוזכרים מעשי רצח נוספים המופיעים באותה פרשה. לכן כדאי שתקראו גם את הקישור במלואו. נ.ב. אני מביא פה את תוכן המסמך במלואו, אך מי שיכול עדיף שיקרא אותו מתוך הקובץ המצורף, להבנה טובה יותר של תוכנו. רצח, השמדה, טבח, עמלק: כשר בשם אלוהים! מאת אוהד, חבר צוות אתר חופש בביקורי בפורום חופש של תפוז הבחנתי בדיון סוער שנערך בין מספר מאמינים דתיים לבין "אנדרי" ו"גדי בחלב אימו" בנושא רצח, ובין השאר עלו שמות כמו עמלק, אליהו הנביא, ועוד. גם נכתב, ובצדק, נדמה לי בידי “Taro”, שרצח הוא גרימת מוות בכוונה, והרג הוא שלא בכוונה. נכון. אלא שמעשי "הרג" רבים בתורה, כולל השמדת העמלקי, הם בגדר רצח, שכן נעשו או צווו מתוך כוונה. השאלה היא "כוונה של מי", משום שה"הריגות" שביצעו אליהו התשבי ובני שבט לוי נעשו מתוך כוונה להגן על שמו הטוב של "אלוהים": אליהו שחט 400 יהודים משום שהאמינו באלילים. אבל מה? רצח הוא רצח. נקרא לזה כאן "רצח בשם אלוהים". בני שבט לוי שחטו את כל הגברים בשכם, למה שבא להם לרצוח בשם "טהרת המשפחה". אבל הרי רצח הוא רצח. בני שבט לוי רצחו, בשם אלוהים, 3000 יהודים רק משום שבנו לעצמם עגל מזהב. שוב, זה היה רצח בשם אלוהים ולמענו (אגב, יורם מזכיר לי הרגע, שזה היה אותו אלוהים שחרת על לוחות הברית שנתן למשה את המשפט "לא תרצח"! איך שכחתי?!). המונים נוספים מאותו עם יהודי אומלל נרצחו בידי אלוהים במדבר, כשאלוהים שלח עליהם נחשים ושרפים (במדבר כ"א 5). למה מה עשו הפושעים? בסך הכל התלוננו שרע להם במדבר. האם אתה לא היית מתלונן, לו לקח אותך מישהו וסובב אותך במדבר, שנים, בלי אוכל, בלי מים, בלי צל על הראש, אפילו בלי משחה מס´ 32 של דוקטור פישר... וזה עוד כלום: עשרים וארבעה אלף יהודים (24,000!!) נרצחו (נשחטו!) בידי בני שבט לוי (שוב פעם לוי? מה זה כאן? רוצחים סדרתיים??) ופנחס הכוהן, בנו של אהרון בראשם, לאחר פרשת זמרי בן סלוא (ראה פרשת פנחס באתר חופש - http://www.hofesh.org.il/freeclass/parashat_hashavua/01/13_pinchas/1.html גם זה רצח לשם רצח. צאו וחישבו כמה בני אדם רצחו בני לוי - הלוויים! - בשם אלוהים! ועוד קבלו על זה פרס! לא עונש, לא בית סוהר, אפילו לא עבודות שירות - רק פרס - משרת הכהונה לעולמי-עולמים! (וכמה כסף! מלא כסף! בוכטות של כסף וזהב! נו בטח, מאיפה היה להם אחר כך זהב בשביל בית המקדש?) כמה כיף! כמה כיף לרצוח למען זה שציווה שלא לרצוח. (תגיד, יורם, שכחתי - מה זו ההגדרה של "צביעות"?). ואלוהים עלה על כולם בפרשת דוד מלך ישראל זוכרים? זה אותו ד-ו-י-ד, מלך י-ש-ר-א-ל, ח-י, ח-י ו-ק-יא-א-ם ד-ו-ד מלך = אז כשאלוהים כעס על ד-ו-ד הוא רצח 70,000 יהודים במגיפה - שבעים אלף!! - ראה שמואל ב´, כ"ד 15). זה לא הרג, זה גם כבר לא רצח - זו השמדת עם! לא נעים? מה לעשות! כתוב שחור על גבי קלף מקודש. וכל הרצח הזה, החיסול האיום בידי האלוהים - זה שציווה לנו לא לרצוח, בשביל מה היה? במה חטא דוד? כולללו למה שהוא ספר (מנה, עשה מניין, אחד ועוד שנים ועוד..) את העם. ואללה מה-זאת עבירה, איומה ונוראה! באמת ראוי היה שיחסלו בעבורה שבעים אלף יהודים. כמה זה נפלא! כמה מקודש! כמה מוסרי ה"הרג" הזה! ולבסוף עניין העמלקי. נכון, צודק טארו, שלמעשה, מאז מלחמתו של שאול המלך לא נרצחו עמלקים. גם לא על כך הטענה. הטענה ההומניסטית-אנושית, שאין לה שום דבר נגד אמונה באלוהים - ואשמח למצוא שניים-שלושה דתיים נחמדים החושבים כמוני - היא בעצם נגד המצווה האלוהית, המצווה על כל יהודי להשמיד את העמלקי. זוהי הוראה מרושעת, אכזרית, גזענית ובלתי-חוקית בעליל: "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים ולא תשכח" (דברים כ"ה, 19). עצם הדבר, שיהודי מוכן להאזין להוראה מסוג זה ולא להתחלחל, לא להתנגד, לא למחות, לא לערער - הוא הוא שמזעזע אותי שוב ושוב. בפרשת כפר קאסם, כשהאלוף ישכה שדמי אמר "אללה ירחמו", וחייליו פירשו אמירה זו כלשונה ורצחו ערבים חפים מפשע, פסק בית המשפט, שהוראה זו היתה "בלתי חוקית בעליל", וקבלתה בידי החיילים שביצעוה היתה אף היא עבירה בלתי חוקית באותה מידה. במקרה שלנו, האלוף אלוהים שדי ציווה לחסל את העמלקי, על הנשים והטף, ואיש מציבור מאמיניו לא קם ולא אמר: עד כאן! לא עוד! זו פקודה בלתי חוקית בעליל! בצדק כתב אנדרי בפורום, שזה ציווי לבצע רצח עם, כולל נשים וטף, לספר עליו ולהתגאות עליו עד קץ הדורות, משום שכך בדיוק אמר אלוהים בספר דברים (ראה ציטוט קודם), כך גם ציווה למשה - "מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים" (שמות י"ז, 14), או כפי שאותו אלוהים ציווה את המלך שאול – "עתה לך והיכית את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמול עליו והמתה מאיש ועד אישה מעולל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור" (שמואל א´, ט"ו, 3). צו אלוהי זה הוכנס - כמה מפתיע, כמה מביש - כמצוות-נצח לכל יהודי במסגרת התרי"ג - 613 המצוות בהן מחויב כל מאמין יהודי לקיים - ראה המחקר שערך אתר חופש בנושא זה: http://www.hofesh.org.il/articles/halacha/taryag.html גם אם אין המצווה מקויימת יש בה עבירה המבזה את אומרה ואת מקבלה. ואל תבוא לי, מאמין דתי באלוהים - טארו או כל מאמין אחר – ותטען שאין מקיימים מצווה זו, שבלאו הכי לא את כל התרי"ג חייב יהודי לקיים, ושיש מצוות שהוא גם איננו יכול לקיים (למשל מצוות הקשורות בעבודת בית המקדש). שעל כך אני עונה: מצווה זו איננה רלבנטית? איננה חוקית? היא לא אנושית? לא מוסרית? אז בבקשה - הוציאו אותה מהקובץ החוקים המקודש לכם, הקישו עליה את מקש DELETE ובטלו ציווים מרושעים ולא-מוסריים כמותה אחת ולתמיד! אם גם על פי אמת המוסר שלכם מדובר במצוות שיש עימן קלון, שהן בלתי-חוקיות בעליל - הפחיתו את המספר הקדוש מ613- ל600-, או ל550-, והישארו עם חומר נקי מעוון, טהור מרשע, נעדר מחוסר-מוסר ומאנטי- אנושיות! אבל לא. אצלכם זה לא הולך. אצלכם זה קדוש. אצלכם כל מה שנכתב כביכול בשם אלוהים הוא קדוש ויישאר קדוש, לנצח. גם אם הוא מוקצה עד כדי מיאוס ופסול עד כדי פלילי. ועל מנת להכשיר את הטמא אתם מוכנים להתפלפל עם עצמכם ועם אחרים עד לקץ כל הקיצין. שתהיו לי בריאים, המסכנים.
התבקשתי לפרסם מאמר זה ע"י אוהד מחופש. אני מביא אותו במלואו, בתוספת היערה קטנה: בקישור המצורף מוזכרים מעשי רצח נוספים המופיעים באותה פרשה. לכן כדאי שתקראו גם את הקישור במלואו. נ.ב. אני מביא פה את תוכן המסמך במלואו, אך מי שיכול עדיף שיקרא אותו מתוך הקובץ המצורף, להבנה טובה יותר של תוכנו. רצח, השמדה, טבח, עמלק: כשר בשם אלוהים! מאת אוהד, חבר צוות אתר חופש בביקורי בפורום חופש של תפוז הבחנתי בדיון סוער שנערך בין מספר מאמינים דתיים לבין "אנדרי" ו"גדי בחלב אימו" בנושא רצח, ובין השאר עלו שמות כמו עמלק, אליהו הנביא, ועוד. גם נכתב, ובצדק, נדמה לי בידי “Taro”, שרצח הוא גרימת מוות בכוונה, והרג הוא שלא בכוונה. נכון. אלא שמעשי "הרג" רבים בתורה, כולל השמדת העמלקי, הם בגדר רצח, שכן נעשו או צווו מתוך כוונה. השאלה היא "כוונה של מי", משום שה"הריגות" שביצעו אליהו התשבי ובני שבט לוי נעשו מתוך כוונה להגן על שמו הטוב של "אלוהים": אליהו שחט 400 יהודים משום שהאמינו באלילים. אבל מה? רצח הוא רצח. נקרא לזה כאן "רצח בשם אלוהים". בני שבט לוי שחטו את כל הגברים בשכם, למה שבא להם לרצוח בשם "טהרת המשפחה". אבל הרי רצח הוא רצח. בני שבט לוי רצחו, בשם אלוהים, 3000 יהודים רק משום שבנו לעצמם עגל מזהב. שוב, זה היה רצח בשם אלוהים ולמענו (אגב, יורם מזכיר לי הרגע, שזה היה אותו אלוהים שחרת על לוחות הברית שנתן למשה את המשפט "לא תרצח"! איך שכחתי?!). המונים נוספים מאותו עם יהודי אומלל נרצחו בידי אלוהים במדבר, כשאלוהים שלח עליהם נחשים ושרפים (במדבר כ"א 5). למה מה עשו הפושעים? בסך הכל התלוננו שרע להם במדבר. האם אתה לא היית מתלונן, לו לקח אותך מישהו וסובב אותך במדבר, שנים, בלי אוכל, בלי מים, בלי צל על הראש, אפילו בלי משחה מס´ 32 של דוקטור פישר... וזה עוד כלום: עשרים וארבעה אלף יהודים (24,000!!) נרצחו (נשחטו!) בידי בני שבט לוי (שוב פעם לוי? מה זה כאן? רוצחים סדרתיים??) ופנחס הכוהן, בנו של אהרון בראשם, לאחר פרשת זמרי בן סלוא (ראה פרשת פנחס באתר חופש - http://www.hofesh.org.il/freeclass/parashat_hashavua/01/13_pinchas/1.html גם זה רצח לשם רצח. צאו וחישבו כמה בני אדם רצחו בני לוי - הלוויים! - בשם אלוהים! ועוד קבלו על זה פרס! לא עונש, לא בית סוהר, אפילו לא עבודות שירות - רק פרס - משרת הכהונה לעולמי-עולמים! (וכמה כסף! מלא כסף! בוכטות של כסף וזהב! נו בטח, מאיפה היה להם אחר כך זהב בשביל בית המקדש?) כמה כיף! כמה כיף לרצוח למען זה שציווה שלא לרצוח. (תגיד, יורם, שכחתי - מה זו ההגדרה של "צביעות"?). ואלוהים עלה על כולם בפרשת דוד מלך ישראל זוכרים? זה אותו ד-ו-י-ד, מלך י-ש-ר-א-ל, ח-י, ח-י ו-ק-יא-א-ם ד-ו-ד מלך = אז כשאלוהים כעס על ד-ו-ד הוא רצח 70,000 יהודים במגיפה - שבעים אלף!! - ראה שמואל ב´, כ"ד 15). זה לא הרג, זה גם כבר לא רצח - זו השמדת עם! לא נעים? מה לעשות! כתוב שחור על גבי קלף מקודש. וכל הרצח הזה, החיסול האיום בידי האלוהים - זה שציווה לנו לא לרצוח, בשביל מה היה? במה חטא דוד? כולללו למה שהוא ספר (מנה, עשה מניין, אחד ועוד שנים ועוד..) את העם. ואללה מה-זאת עבירה, איומה ונוראה! באמת ראוי היה שיחסלו בעבורה שבעים אלף יהודים. כמה זה נפלא! כמה מקודש! כמה מוסרי ה"הרג" הזה! ולבסוף עניין העמלקי. נכון, צודק טארו, שלמעשה, מאז מלחמתו של שאול המלך לא נרצחו עמלקים. גם לא על כך הטענה. הטענה ההומניסטית-אנושית, שאין לה שום דבר נגד אמונה באלוהים - ואשמח למצוא שניים-שלושה דתיים נחמדים החושבים כמוני - היא בעצם נגד המצווה האלוהית, המצווה על כל יהודי להשמיד את העמלקי. זוהי הוראה מרושעת, אכזרית, גזענית ובלתי-חוקית בעליל: "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים ולא תשכח" (דברים כ"ה, 19). עצם הדבר, שיהודי מוכן להאזין להוראה מסוג זה ולא להתחלחל, לא להתנגד, לא למחות, לא לערער - הוא הוא שמזעזע אותי שוב ושוב. בפרשת כפר קאסם, כשהאלוף ישכה שדמי אמר "אללה ירחמו", וחייליו פירשו אמירה זו כלשונה ורצחו ערבים חפים מפשע, פסק בית המשפט, שהוראה זו היתה "בלתי חוקית בעליל", וקבלתה בידי החיילים שביצעוה היתה אף היא עבירה בלתי חוקית באותה מידה. במקרה שלנו, האלוף אלוהים שדי ציווה לחסל את העמלקי, על הנשים והטף, ואיש מציבור מאמיניו לא קם ולא אמר: עד כאן! לא עוד! זו פקודה בלתי חוקית בעליל! בצדק כתב אנדרי בפורום, שזה ציווי לבצע רצח עם, כולל נשים וטף, לספר עליו ולהתגאות עליו עד קץ הדורות, משום שכך בדיוק אמר אלוהים בספר דברים (ראה ציטוט קודם), כך גם ציווה למשה - "מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים" (שמות י"ז, 14), או כפי שאותו אלוהים ציווה את המלך שאול – "עתה לך והיכית את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמול עליו והמתה מאיש ועד אישה מעולל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור" (שמואל א´, ט"ו, 3). צו אלוהי זה הוכנס - כמה מפתיע, כמה מביש - כמצוות-נצח לכל יהודי במסגרת התרי"ג - 613 המצוות בהן מחויב כל מאמין יהודי לקיים - ראה המחקר שערך אתר חופש בנושא זה: http://www.hofesh.org.il/articles/halacha/taryag.html גם אם אין המצווה מקויימת יש בה עבירה המבזה את אומרה ואת מקבלה. ואל תבוא לי, מאמין דתי באלוהים - טארו או כל מאמין אחר – ותטען שאין מקיימים מצווה זו, שבלאו הכי לא את כל התרי"ג חייב יהודי לקיים, ושיש מצוות שהוא גם איננו יכול לקיים (למשל מצוות הקשורות בעבודת בית המקדש). שעל כך אני עונה: מצווה זו איננה רלבנטית? איננה חוקית? היא לא אנושית? לא מוסרית? אז בבקשה - הוציאו אותה מהקובץ החוקים המקודש לכם, הקישו עליה את מקש DELETE ובטלו ציווים מרושעים ולא-מוסריים כמותה אחת ולתמיד! אם גם על פי אמת המוסר שלכם מדובר במצוות שיש עימן קלון, שהן בלתי-חוקיות בעליל - הפחיתו את המספר הקדוש מ613- ל600-, או ל550-, והישארו עם חומר נקי מעוון, טהור מרשע, נעדר מחוסר-מוסר ומאנטי- אנושיות! אבל לא. אצלכם זה לא הולך. אצלכם זה קדוש. אצלכם כל מה שנכתב כביכול בשם אלוהים הוא קדוש ויישאר קדוש, לנצח. גם אם הוא מוקצה עד כדי מיאוס ופסול עד כדי פלילי. ועל מנת להכשיר את הטמא אתם מוכנים להתפלפל עם עצמכם ועם אחרים עד לקץ כל הקיצין. שתהיו לי בריאים, המסכנים.