מאמר חדש פרי-מקלדתי על התרגומים

Ecthelion

New member
לזה בדיוק התכוונתי...

הבעיה היא שאני מסובך בלהסביר את עצמי, שאל את יהודה{גאנדאלף} הוא יגיד לך, בהערכה רבה,שחר.
 

Ecthelion

New member
האמת היא...

שאני לא מתנסח גרוע. אני מתנסח טוב, אתה פשוט זוכר אותי ממקרה הקווניה והסינדארין.יהודה, סליחה. בהערכה רבה,שחר. נ.ב: זה שאני לפעמים{לא הרבה} טעויות זה בגלל שאני ממהר...
 
לא, אני חוששת שאתה אכן מתנסח גרוע

קרא שוב את ההודעה שלך לעיל ותראה בעצמך.
 

Ecthelion

New member
זה שאני כותב בקצת שגיאות כתיב, לא

אומר שאני מתנסח רע. זה אומר שמה שכתבתי נשמע לא טוב. התנסחות זה הדרך בה אתה מסביר את הטענה שלך{אאל"ט} לא איך אתה כותב אותה. בהערכה רבה,שחר. נ.ב: האם זו אלכסנדרה מהפורום של אורט?
 
התעתיק "מיניאס-טירית" אכן מופיע

בתרגום הישן, ב"שובו של המלך", בסביבות עמ´ 15 כמדומני (זה רשום במאמר).
 

shirlimir

New member
האם אתם (את וגאנדAלף) בטוחים?

גם אני תפסתי את ההגיה של "מינאס" כצליל ארןך יותר (כלומר ה-א´ לא מתפקדת רק כאם קריאה). ומה על הא´ בשם גאנדאלף למשל? האם תוכלו להסביר?
 
בעברית אין הבחנה משמעותית בין

תנועות ארוכות ותנועות קצרות. כל המניח שאימות הקריאה מאריכות תנועות עושה זאת על דעת עצמו בלבד. כפי שלא הנחתם שה-י´ ב"מינאס" מאריכה את תנועת ה-/i/, כך ה-א´ אינה מאריכה את ה-/a/
 

Y. Welis

New member
ההסבר נגד ה´גמדאים´ קיים, הוא רק

מובא באתר אחר, ´נומנור´: http://www.geocities.com/Athens/Troy/4715/h70.htm ונהפוך הוא, לוטם טרח להגיב רק פעם אחת על טענותינו ולא יסף. הראיתי במאמר הנ"ל ובאחרים באתר הקהילה שחלק ניכר מהסבריו אינו מושתת על עובדות אלא על פרשנות אישית פרטית. אי ההגינות במקרה הזה כולה שלו.
 
שם יש הסברים גם בעד, גם נגד.

הערה אחת למשהו שאתה כתבת שם: "לא זכור לי שנאמר במקום כלשהו ע"י טולקין ... שהסיבה (או הסיבות) לשינוי מ-dwarfs ל-dwarves היתה כדי לשנות את הקונוטציות שלהן בשפה האנגלית." ובכן, הרשה לי לצטט מנספח F ל"שר הטבעות": It is to mark this that I have ventured to use the form _dwarves_, and so remove them a little, perhaps, from the sillier tales of these latter days. די ברור, הייתי אומר.
 

yuvalr1

New member
סליחה אבל.....

הסתכלתי במקום אחר שבו לא כתובה התגובה של לוטם. המקום שאני מדבר עליו הוא בתוך ההסבר מדוע כדאי לחתום על העצומה להחזרת תרגום לבנית. שם באמת חסרה התגובה מדוע לוטם בחר במילה גמדאים. אכן במקומות אחרים (שלא ראיתי אותם קודם) ישנן תגובות.
 

zarn

New member
סליחה, זה לגמרי לא נכון

מאייתלאדאר ביקשתי כבר לפני שנתיים לכתוב מאמר תגובה שכזה, בצירוף הבטחה שהוא יפורסם לצד (כלומר, במעמד שווה) החומר שמופיע באתר האגודה. לאחר שאייתלאדאר לא קיבל עליו את המשימה בשל קוצר זמן, הפניתי את הבקשה לאנשים נוספים מתומכי התרגום החדש. אני לא יכול להיות "פייר" אם הצד השני לא שוטח את טענותיו. מה רצית שאעשה- אגרור את עמנואל לוטם ויובל כפיר לחקירת שב"כ ובלחץ פיזי מתון אקבל את גירסתם??
 

shirlimir

New member
עברית - מה לעשות - לא בנויה לפנטזיה

קודם כל - נהניתי מאוד מהמאמר. אני מציינת שוב שאני בהחלט מקבלת מספר שינויים של לוטם, כך שאני לא פאנאטית בליבניתיותי. אבל - הדבר החשוב ביותר הוא שלוטם שינה הרבה יותר מטעויות עריכה הגהה והבנה שגויה של ליבנית את הטקסט. הוא שינה גם דברים שלא חייבו שינוי ובכך חטא לתרגום המקורי ולעבודתו כעורך. ממך שאלתי את הביטוי הנחמד "גיור של הטקסט" אצל ליבנית, אבל למעשה גם לוטם גייר את הספר, ובצורה בוטה. השפה העברית לא בנויה לפנטזיה, אין לצערי כמעט טקסטים אגדתיים מעולם הדימיון והתיאור. כשלוקחים אנט והופכים אותו לעצן - מנחיתים את התחושה של המילה בעשר רמות לעברית יום-יומית ושטוחה. המילה עצן מעלה אסוציאציות של עץ קטן או אפילו ליצן, מה גם שהסיומת Xן בעברית באה לתאר לרוב תיאור שלילי - טרדן, קמצן וכו´. כך גם עם אוליפנט שהפך לנפיל והוביט לזוטון. כשליבנית השאירה את המונחים כפי שהם, היא שימרה את תחושת האגדה ולוטם בא ברגל גסה (סליחה בפסיעה גסה) ורמס אותה. מרוב דיוק מתמטי הלכה לאיבוד הנשמה.
 
תיקון קטן: "הוביט" נשאר "הוביט"

"בן-מחצית" הפך לזוטון. אין כאן "גיור" כלל. אם כבר, יש כאן לקיחת מושג הבנוי ממלים עבריות קיימות (כלומר, מגוייר כהלכה) והפיכתו למבנה חדש, אם כי חוקי, בעברית. ואגב, אם כך, מה תאמרי על צח-רעמה, צליף-טלף, שופריון וגארגל שעוברתו? האם גם זה צורם לך? אגב, אני, אישית, לא מעדיף "עצן" על "אנט" וגם לא להיפך, פשוט משום ש"אנט" היה המושג שהכרתי יותר מעשר שנים, והוא נטמע אצלי. אבל את "בן-מחצית" המרתי בשמחה רבה ב"זוטון", משום הסירבול שבו, וגם האוליפנט הלועזי דווקא שמח לפנות את מקומו ל"נפיל" (שאאז"נ היה רעיון שלי שלוטם שמח לאמץ). ושוב אני חוזר בפעם האלף - עניין של טעם. כך גם "איבוד הנשמה". ייתכן שלוטם "חטא לתרגום המקורי" (אגב, אני מעדיף "התרגום הישן" - הביטוי "תרגום מקורי" יש בו סתירה פנימית) - ייתכן, אם נסתכל על זה מזווית הרואה את התרגום המקורי כמשהו שיש לשמר עד כמה שאפשר. אבל לדעתו של לוטם היה צורך לשכתב את התרגום המקורי במקומות רבים מאד, הן בגלל שגיאות והן בגלל בעיות סגנון ותפיסה. ולכן, לולא היה עושה זאת, היה חוטא לעצמו ולמקצועיות שלו.
 

shirlimir

New member
כמובן, טעות שלי,

ותענוג להילחם (סליחה להתפלמס) איתך. בקשר לעברות השמות - בוא נבדוק אחד אחד - צח רעמה? מתנגן. צליף טלף? אני לא בטוחה איפה הוא נזכר - טומבדיל? עברית ארכאית לא רעה בעיני, ובכל מקרה - ביטוי שולי לחלוטין. שופריון וגארגל - כנ"ל - שולי, ולכן לא מפריע או פוגם ברצף הקריאה. אם גארגל הנ"ל היה הגיבור היה כאן טעם לפגם אבל הוא לא. לסיכום - הדוגמאות שהבאת לא מייצגות. לעומת זאת, הנה טיעון נוסף - אתה אומר בצער שעושים לתרגום החדש עוול ושתומכי לוטם נאלצים להתגונן? להפך. ההוצאה שווקה את התרגום החדש כ"סופר תרגום" התשובה למשאלותינו והמרפא לכל מחלות הילדות של התרגום המקורי. לצערי זה לא מדוייק. בפועל, למרות שלוטם קורא לעצמו "עורך" הוא יצר תרגום חדש, שונה בסגנונו במובהק מהרגום המקורי. (לא אהבתי את "התרגום הישן" שלך, משום שלישן יש אסוציאציות ...ישנות...שעבר זמנן). נראה לי שכולנו - הקוראים, ההוצאה והעברית - יכולים להרוויח אם התרגום המקורי יוחזר למדפים. זאת צריכה להיות משימה טולקינאית כללית. כך לא יהיה צורך להתגונן (ולהשמיץ). כרגע אנחנו כליבניתיים נלחמים *מלחמת קיום* וחבל.
 

Y. Welis

New member
איך ´זוטון´ מדוייק יותר מ´בן מחצית´

כאשר במקור נאמר halfing מלשון half-high, ´בן מחצית הגובה´?? ואגב יתכן שאת המילה הוא לקח מתרגומו של גבע פרי לספרי ´מבוכים ודרקונים´ שהופיעו לראשונה ב-89´ לערך, לפני הסיל´. מקור השראה תמוה לכל הדעות.
 

Erunaamo

New member
מעניין

אני דוגל בעמדה ה´פיוריסטית´ ואני יכול לצטט משפט קצר שאמר דני זיסרמן במפגש אצל פרמיר בהקשר דומה:"Same shit!"; נכון, אולי זה קצת קיצוני, אבל הרעיון ברור. סוף-סוף יש טיעון חזק נגד המהדורה הישנה; אני אסתכל לי מהצד וארחם עליכם, תוך-כדי איסוף טעויות בתרגומים העבריים. דניאל
 

Elenwe

New member
מאמר יפה ומושקע

אבל אני די לא מסכים על תרגום המילה עלפים, הייתי מעדיף יותר את המילה אלפים (ממש כמו תרגום חופשי לעברית), ואפילו יותר את בני-הלילית. זה פשוט נשמע יותר טוב עם א´, ונראה יותר טוב באופציה השניה. וכך לגבי גמדאים, למה לא גמדין כמו שידידנו זארן הציע? יש לזה הלכה יותר עתיקה מהגמדים הידועים מסיפורי האגדות. אבל בכל אופן, קטונתי מלהגיב על מאמר כה גדול ארוך ומושקע. אבל כמו שאמרת: "הכל עניין של טעם אישי"...
 

Beorn

New member
דעתי...

גם אני לא ממש אוהב את המונח "גמדאים" ומעדיף גמדים. עם זאת, המילה "אלפים" צורמת מאוד בקריאה, ורצוי להשתמש במילה שאינה צורמת, אך עם זאת דומה למקור, כמו "עלפים". אני מניח שעכשיו אני יכול לומר שזכיתי לקרוא את המאמר הרבה לפני שהוא פורסם. דיברתי עם יובל קצת בנוגע לשגיאות נוספות, וגם שאלתי אותו שאלות בנוגע לשינויים בתרגום. השתכנעתי מאוד מהסבריו של יובל, ואני יכול לומר עכשיו שאני מעדיף את המהדורה החדשה (חוץ מהגמדאים...).
 
למעלה