מאמר חדש פרי-מקלדתי על התרגומים

לא, אני חושב ששניהם תרגומים אפשריים

ושאפשר לבנות תרגום ראוי וטוב סביב כל אחד מהם. אני חושב שתרגום שמות ומונחים הוא עניין של טעם. לעומת זאת, אני חושב ש"ואלאר" הוא תרגום טוב יותר ל-Valar מאשר "רכב", ו"שלך" הוא תרגום טוב יותר ל-your מאשר "שלנו". ושכאשר בעמ´ 200 כתוב על Elbereth שהיא Lady, לא יהפוך אלברת לזכר בעמ´ 100. אלה ציפיות מינימאליות, הייתי אומר. ואני גם מצפה, מה שאולי ראוי לויכוח, שביטוי כמו "He lied on me" יתורגם "הוא שיקר עלי" כראוי לביטוי קלוקל, ולא ל"שקר טפל עלי". כשטולקין שם אנגלית שגויה בפי דמויותיו, אין כל ספק שהוא עשה זאת בכוונה.
 
אני מסכימה שבתרגום הישן יש טעויות

רבות. חלקן נובעות מחוסר ידיעה (לבנית כתבה פעם במכתב לווליס כי במהדורה שהיא תרגמה לפיה היה רק את נספח א) וחלקן נובעות מהגהה לקויה. לעומת זאת הבעיות בתרגום החדש נובעות מזדון, ורצון לשנות בכל מחיר. אם "צח-רעמה" הוא תרגום טוב, אז למה לשנות? כן, הסברת לי את הנימוק: טולקין כתב במדריך למתרגם שאפשר "לסגת" לצורת האנגלית העתיקה כאשר לא ניתן לתרגם. אבל הלוא ניתן לתרגם, ואתה הסכמת שזהו תרגום סביר, אז למה הדווקאיות הזאת?
 
מתוך כוונת-זדון, כמובן. (צחוק שטני)

- אייתלאדאר, נציגו של מורגות עלי אדמות.
 
נ.ב.

נכון, תגובה ילדותית, אבל אני לא חושב שהצהרה כמו "הבעיות בתרגום החדש נובעות מזדון" ראויה לתגובה אחרת. בתור מי שהיה שותף ל"זדון" הזה, אני מאוכזב וזועם על הגישה הזו.
 
נ.ב.2

במחשבה שנייה, אולי עדיף שארו ימחק הכל, החל בהודעה שלך שמתייחסת ל"זדון" הזה, וננסה שוב. זו בדיוק תחילתה של ההידרדרות ממנה חששתי.
 

zarn

New member
סלח לי ידידי, אבל שאלו אותך בנימוס

וכך גם עליך לענות. אני חושש שמרוב רדיפות ע"י מישהו (בוא נקרא לו א´) אתה רואה רודף בכל צל (בוא נקרא לה ב´). תחושת הדווקאיות חזקה מאד. מהרבה טעויות היה לוטם נמע, לו היה מניח מתוקנים במקומם. איש לא האשים אותו פה בקונספירציה זדונית, גם לא ברמז. לעומת זאת מכעיס אותי שכתבת דברים שגויים במאמר, מתוך ידיעה שהם שגויים. הרי בשיחות שלי איתך עלתה פעמים רבות העובדה, שרות לבנית לא בחרה לא לתרגם את הנספחים, כי אם כלל לא ידעה על קיומם. על כן מקומם אותי לראות שוב את הטענה ההיא. כך גם לעניין ההגהה שלא היתה, שבהעלמתה אתה יוצר רושם ששגיאות רבות הן תוצאה של תרגום רשלני, בעוד הן תוצאה של הפקה רשלנית (וכך גם לגבי עניין המפות). אבל טענות אלו מקדימות את זמנן. לאחר עיון מעמיק יותר (אחרי הכל, לך לקח שנתיים ומעלה להפיק את המאמר, והוא ראוי לתגובה רצינית, ולא לאחת שנישלחת כלאחר יד) תתקבל תגובתי.
 
אני רואה ב"זדון" האשמה חמורה

מ"זדון" משתמעת כוונה להרע ולהזיק. לא היתה כזו. לו היה נאמר רק "השינויים נעשו לשם השינוי" או "בכוונה תחילה", מילא. אבל "בכוונת זדון" משמעו מתוך רוע. אני לא מקבל את זה. כעת: היכן כתבתי שרות לבנית *בחרה* שלא לתרגם את הנספחים? כתבתי רק ש"נראה שהמתרגמים התעלמו מהנספחים, אם כי לא ברור מדוע". בוא נאמר כך: לבנית ידעה שיש עוד חומר, אפילו אם באמת כל מה שהיה לה היא המהדורה ובה רק סיפורם של ארגורן וארוון. האם בכרך שהיה לה אין גם את הערות-השוליים המתייחסות לנספחים (יש לפחות שלוש כאלה)? וגם אם לא, הרי ב"סילמריליון", שהיה אז בדפוס, יש התייחסויות לנספחי "שר הטבעות". היא יכלה לראות שיש לה עסק פה עם יצירה גדולה יותר, אבל התעלמה מזה. לבנית עצמה כתבה באחד ממכתביה: "בעיני הספר הוא בעיקרו של דבר יצירה ספרותית ולא קוסמולוגית". זה בדיוק העניין: לדעתי זהו עוול לתרגם את "שר הטבעות" תוך שיבוש כל ההקשר הקוסמולוגי שלו (ביחס לקוסמוס הבדוי של טולקין, כמובן). אז אולי לבנית הוציאה תרגום ספרותי יפה (עם שגיאות, כפי שהראיתי), אבל מי שקורא בו יחמיץ הרבה מההקשר שלו לשאר עולמו של טולקין. אשר למקור השגיאות, אחזור בפעם המי-יודע-כמה: אין זה משנה לי מהו מקור השגיאות. מצדי תאמר שאני, אישית, בשליחותו של עמנואל לוטם כמובן, חיבלתי בגלופות רגע לפני ההדפסה (די מחוכם בשביל ילד בן 12) - אין זה משנה. יש שגיאות. יש הרבה שגיאות - כמה מאות, אפילו לפי וליס. אצל לוטם כמעט ואין. נקודה. וסתם הערה פדנטית - אמנם לקח לי שנתיים "ברוטו" להוציא סוף-סוף תגובה הולמת, אבל נטו עבדתי על המאמר הזה במשך 3 חודשים - ערב או שניים של כתיבה והגהה כל שבוע.
 

zarn

New member
אצל לוטם כמעט ואין שגיאות? הצחקתני

אין עמוד במהדורת לוטם שאינו מכיל שגיאות, לעתים לעשרות. בין עשרים לשלושים אלף שינויים עשה המתרגם החרוץ-יתר-על-המידה, ורובם שגיאות. מהדורת לבנית, על הרשלנות של ההוצאה ועל גישתה החופשית של לבנית, לא תגיע חמספר הזה כל כמה שתתאמץ. העובדה שעינך (להבדיל מעיני רוב הקהל הבוגר, אם החמצת עובדה שולית זו) טחו מלראות את הפגמים, מן הסתם היא מעידה על נקודת מבטך, יותר מאשר על חסר הפגמים. המהדורה החדשה כמעט שאינה קריאה. נקודה. אין כמעט פיסקה אחת ששוטפת לה בנחת (כמו במקור) ולא דורשת עצירות לצורך התאוששות. ההפרדה שאתה מבחין בין "דיוק התרגום" ל"שטף התרגום" פשוט אינה במקומה- רוח הדברים חשובה יותר מהפרטים הקטנים. אם הטקסט של לוטם מדייק בפסיקים אך משמיד בכתרים הוא אינו יכול להקרא תרגום מדויק- ואכן איננו כזה. במלים אחרות- העובדה שטיפלתם בשר הטבעות כבספרות טכנית לא הוסיפה דיוק לספר, אלא גרעה ממנו. חבל לי על תרגום לבנית שהושחת (או הושחט?) בידיים לא אמונות. חבל לי על מאמץ כה גדול של שני אנשים מוכשרים שהתבזבז לריק. חבל לי על כבודם הפגוע של לבנית ושל לוטם. כל זה לא היה קורה אם שני אנשים מסויימים היו צנועים מעט יותר, בודקים מעט יותר, מתונים מעט יותר. על כל פנים, זה חלב שכבר נשפך. עכשיו יש להשיב את המהדורה המקורית על כנה, ובכך לאפשר לקהל זכות בחירה שנישללה ממנו ע"י ההוצאה.
 
איך אומרת הבדיחה? שמות, שמות!

תן דוגמה, שתיים, עשר (צריך להיות קל, לדבריך) לשגיאות שכאלה - חדשות, בבקשה, לא כאלה שהוזכרו בעצומה. ואז נוכל לראות סוף-סוף על אילו שגיאות אתה מדבר (על אילו שגיאות אני מדבר, כבר ראינו), ולדון בהן.
 
She named names

איתילדין סיפר לי על התרגום הבא: "ובזאת יתנכר המלך" בדבריה של איאורת על אראגורן. במקור will be known בתרגום הישן "יוכר המלך". האם תוכל להצדיק שינוי זה? אני מניחה שתאמר ש"זה קיים במילון גם במובן הזה". אבל זהו מובן נדיר מאד, שאינו מוכר אפילו לקוראים משכילים, בעוד שבמקור זו שפה פשוטה, בפי אישה המוצגת כעממית במקצת... וגם אם היה זה תרגום סביר (והוא לא), למה לשנות? (אני לא זוכרת אם זה הוזכר בעצומה. נדמה לי שלא).
 
אוקיי, אחת.

מודה, גם בעיני זה לא מוצא חן, בפרט לא מפי יורת (לא "איאורת" - במקור Ioreth, ואפילו בפי מי שמתנגד ל"יסילדור", התעתיק הנכון הוא "יורת", כי ה-I כאן עיצור ולא תנועה). צרפי את זה ל"סקדופקס", שלצערי גיליתי לאחר-מעשה, ול"איסנגרד" שמאז ומתמיד לא הסכמתי עימו. זה עדיין לא "עשרות".
 
הנקודה שלי היא קצת שונה.

מה שאני מנסה להגיד, שוב ושוב, הוא שבתרגום לוטם נעשו שינויים רבים שלא היו נחוצים. אם התרגום החדש הוא שווה ערך לישן, למה לא להשתמש בישן? תזכיר לי מה שם הפרק הראשון, זה שנקרא אצל לבנית "מסיבה שציפו לה ימים רבים"?
 
נכון. גם שלי. אני דן בשגיאות.

חסידי התרגום הישן טוענים שגם במהדורת לוטם יש שגיאות, "עשרות שגיאות". אני הראיתי עשרות שגיאות בתרגום לבנית. אני רוצה (באמת) לראות דוגמאות לאותן עשרות שגיאות במהדורה החדשה. הנקודה שלי היא, מה זה משנה מה שונה ומה נשאר, מה הומצא ומה עוות ומה סולף ומה תוקן - מה שחשוב הוא התוצאה הסופית. האם היא נכונה, או שגויה? (היא נכונה ומדוייקת). האם היא טובה, או גרועה? (היא טובה בעיני, בעיני אחרים לא). שם הפרק הראשון אצל לוטם הוא "מסיבה צפויה זה-כבר". עכשיו ודאי תרצי לשאול "מדוע זה שונה?" תשובה: ב"ההוביט", שם הפרק הראשון הוא "An Unexpected Party", שתורגם "מסיבה בלתי-צפויה". בשה"ט, שם הפרק הראשון הוא "A Long-Expected Party". התרגום "מסיבה שציפו לה ימים רבים" הוא מסורבל וארוך הרבה יותר מאשר "מסיבה צפויה זה-כבר". מלבד זאת, "מסיבה צפויה זה-כבר" הוא ניגוד הרבה יותר ברור, בעברית, ל"מסיבה בלתי-צפויה". השווי: "מסיבה בלתי-צפויה" - "מסיבה צפויה זה-כבר" "מסיבה בלתי-צפויה" - "מסיבה שציפו לה ימים רבים" אני מעדיף את הראשון.
 
אבל כלום אינך רואה שבעצם נסיונך

לשמר את המקור, איבדת אותו? שימרת את משחק המילים עם ההוביט, אבל איבדת את המשמעות. long expected אין פירושו באנגלית "צפוי". האינך רואה הבדל בין דבר צפוי, לבין דבר שמצפים לו? הרי אלה שני מצבים נפשיים שונים לגמרי!
 

zarn

New member
שוב סליחה, אבל מיתר הבהירה

את כוונתה (בהודעה נוספת), ועדיין לא קיבלה תשובה. לבנית לא הכירה את המדריך למתרגם, אתם הכרתם אותו. אף על פי כן, נמצא שלבנית צייתה לו יותר מכם. איכה קרה הדבר? אתה טוען לדיוק מופלג- למרות שבידיעה שברתם הנחיות של טולקין? האם אתה יודעים טוב ממנו? בשיחה עם לוטם קיבלתי ממנו את הנימוק ש"המדריך מיועד לשפות אירופאיות בלבד". לאחר בדיקה הסתבר שאין לטענה זו על מה להסמך. זה מפריע לי שמתוך צורך (מובן ואנושי), להגן על עבודה גדולה, שלוטם עשה בתחום הקרוב ללבו, הוא מרשה לעצמו להפריח מעין "בלוני ניסוי" שכאלה. אני לא חושד בכם בזדון, אבל אני משוכנע שפעלתם בפזיזות, וגם במידה לא מעטה של יהירות. מעולם לא קיבלתי, לא מלוטם ולא ממך, הסבר לשינויים היותר-תמוהים. אני מחבב ומעריך אותך מאד, ואני מבין את הצורך להגן על עבודתך, שנעשתה מתוך שפע כוונה טובה וטולקינאיות צרופה. אני אפילו מזדהה עמך עד גבול מסוים. אבל העבודה שביצעת אינה נוגעת לך בלבד- בשלה הורד התרגום המקורי מן המדפים. על כן אני סבור שעליך לעמוד בביקורת, כל כמה שהדבר אינו נעים. כל העניין כולו הוא לקח ביתרונות הענווה, לדעתי.
 
התכוונתי זדון במובן ההיפך מ"שוגג"

בעוד הבעיות בתרגום הראשון נעשו מחוסר ידיעה, והאחראים מודים בכך, מה שהוא בעייתי בעיני בתרגום החדש נעשו מדעת והאחראים עומדים מאחוריהן גם כיום. אייתלאדאר, אני מתנצלת על הפגיעה ברגשותיך. לא התכוונתי להאשימך בשותפות עם מורגות.
 
*ptr ידני

התשובה לשאלתך נמצאת בפתיל זה בהודעה שלי "תיקון קטן: הוביט נשאר הוביט" בתגובה לשירלימיר. הייתי מקשר לו הייתי יודע איך (כרגע שאלתי על זה).
 
לא הבנת את כוונתי.

את שאלת "מדוע הדווקאיות הזו". כלומר, למה לשנות איפה שלכאורה לא צריך. תשובתי היא כמו שאמרתי לשירלימיר, ואני מצטט: ייתכן שלוטם "חטא לתרגום המקורי" (אגב, אני מעדיף "התרגום הישן" - הביטוי "תרגום מקורי" יש בו סתירה פנימית) - ייתכן, אם נסתכל על זה מזווית הרואה את התרגום המקורי כמשהו שיש לשמר עד כמה שאפשר. אבל לדעתו של לוטם היה צורך לשכתב את התרגום המקורי במקומות רבים מאד, הן בגלל שגיאות והן בגלל בעיות סגנון ותפיסה. ולכן, לולא היה עושה זאת, היה חוטא לעצמו ולמקצועיות שלו. עכשיו, ספציפית מדוע שונו השמות הרוהיריים לאנגלית עתיקה, ומדוע נשמרו השמות בפלך ובברי באנגלית ולא עוברתו - על כך הסביר לוטם באריכות ב"אחרית-הדבר" שלו, בסוף הכרך "שיבת המלך".
 
אז מדוע לוטם לבש את "כובע העורך"

ולא תרגם מחדש את "שר הטבעות" אם הישן היה כל כך גרוע בעיניו? אם כל משפט שני היה צריך תיקון, האם לא היה קל יותר לעבוד "על נקי"? אני מוכרחה להגיד שאני לא ממש מבינה את תשובתך, אולי בגלל הנסיון האישי שלי בעריכה. נגיד, כשאני עורכת פרק של "שלהבת הגבירה", אני רואה דברים רבים שהייתי כותבת אחרת לו הייתי כותבת את היצירה בעצמי. למשל גדעון מאד מחבב משפטים בזמן הווה לתיאור מאורעות שעברו, כמו "היא הלכה לחדר מזמרת שיר חדש". אני לא מתבטאת כך, אבל זו עברית תקנית ללא פגם, ואיני מתקנת משפטים אלו. מי שרוצה להיות "עורך" לוקח על עצמו התחייבות מסויימת לשמר את רוחו וסגנונו של הטקסט שהוא עובד עליו. אם לוטם לא רצה בהתחייבות זאת הוא היה צריך לשכוח את כל מה שהוא זכר מתרגום לבנית, ולהתמודד עם הטקסט האנגלי ישירות.
 
למעלה