אני מקווה שהאתר שלך לא מתיימר להיות מדעי...
כי המאמרים (ובפרט המאמר על יוסף) רחוקים מאוד-מאוד-מאוד מלהיות מדעיים. אני כבר לא מתייחס לטיעון שיוסף השתמש בנומרולוגיה יהודית (רעיון קבלי שהתפתח בכלל במאות האחרונות), אלא לכך שלוח הזמנים המתואר הינו שגוי לחלוטין. אם הבנתי נכון, המאמר טוען שיעקב מת במצרים בשנת 1927 לפנה"ס (כלומר: אז יוסף היה כבר במצרים), ושיציאת מצרים היתה ב- 1497 לפנה"ס (ונמשכה 40 שנה). לוח הזמנים הזה הוא כמובן לא דבר חדש, והיה מקובל עד לפני כמה עשרות שנים (ולא מנימוקים של נומרולוגיה אלא על סמך חישוב שגוי של מועד התפוצצות הר הגעש בסנטוריני שהוערך ל- 1450 לפנה"ס בערך) שסיפק הסבר לניסי יציאת מצרים. אלא שהמחקר הארכיאולוגי פסל את ההשערה הזו בסבירות גבוהה, והזיז את יציאת מצרים לאמצע המאה ה-13 לפנה"ס. מספר נימוקים לכך שיציאת מצרים והנדודים במדבר התרחשו בתקופת רעמסס השני (המאה ה-13 לפנה"ס) הם: א. איזכור של העיר רעמסס כעיר שבנו בני ישראל במצרים. (העיר לא יכלה להיווסד לפני תקופת רעמסס הראשון) ב. הופעת האדומים, מואבים, ועמונים כיישויות מדיניות בסוף הנדודים במדבר. יותר מכך... יש אפילו איזכור ש"מלך מואב הראשון" מתוארך כדור אחד לפני הגעת בני ישראל למואב, כלומר בערך במקביל ליציאת מצרים. התיאור הזה מתאים לכך שמואב מופיעה לראשונה בטקסטים המצריים בתקופת רעמסס השני, ולמידע שלנו על כך שהיחלשות השלטון המצרי במרחב של א"י וסביבתה בגלל המלחמות עם החיתים בשילוב עם נדידת שבטים מצפון לכיוון א"י/ירדן יצרה יישויות מדיניות חדשות באיזור. בקיצור, התיאור המקראי תואם למציאות הפוליטית של אמצע המאה ה-13 לפנה"ס. ג. במצבת מרנפתח (1208 לפנה"ס) מוזכרים בני ישראל כגורם צבאי שכבר נמצא בכנען, אך מצד שני מוגדרים כנוודים ולא כיושבי קבע. המסקנה המתבקשת היא שבני ישראל הגיעו לכנען זמן קצר (לא יותר מכמה עשרות שנים) לפני הקרב המתואר במצבת מרנפתח. ד. ממצאים ארכיאולוגיים בצפון השומרון המצביעים על הופעת טיפוסי בתים ("בית ארבעת המרחבים) וכדים חדשים החל מהשליש האחרון של המאה ה-13, ומצביעים על חדירה הדרגתית של גורם חדש ממזרח לכיוון מערב. ממצאים אלה מיוחסים להתנחלות הישראלית. ה. העדרות מוחלטת של בני ישראל ממכתבי אל-עמראנה (יש הרואים את ה"חבירו" של מכתבי אל-עמראנה כבני ישראל, אבל המונח שימש לתיאור כללי של שבטי נוודים וקבוצות בשולי החברה ולא לתיאור של קבוצה אתנית מסוימת), ובמקביל היעדרות מוחלטת של אירועי תקופת אל-עמראנה בתנ"ך (קשה להאמין שאישים כמו לבאיה שליט שכם ייעדרו לחלוטין מתיאורי ההתנחלות בספרי יהושע ושופטים). אילו בני ישראל היו כבר בא"י כבר כ- 100 שנים כשקרו אירועי תקופת אל-עמארנה, הדעת נותנת שהיינו מוצאים התייחסות אליהם בטקסטים המצריים והתייחסות בתנ"ך לאישים הכנעניים והמצריים הרלוונטיים. אם נקבל את הנימוקים הנ"ל ונסיק שיציאת מצרים היתה במאה ה-13 לפנה"ס, הרי שכדי שיוסף יהיה במצרים ב- 1927 לפנה"ס - צריכים היו בני ישראל לשהות במצרים כ- 650 שנה. וזה למיטב ידיעתי לא נטען ע"י איש.