מאוכזבת מבעלי
בעלי נסע לאיזהשהו כנס מהיום בבוקר עד מחר בצהריים בלעדיי,הוא אמר שלא אמצא את עצמי שם,
ושלא אהנה,משהו כזה.מה שעיצבן אותי זה שלמרות שהתעוררתי חולה הוא בחר ללכת לכנס,וציפיתי
שהוא ישאר איתי ויוותר על הכנס,אני מרגישה הרבה פעמים לבד בזוגיות שלנו,שהוא לא תמיד משתף
אותי בדברים,קשה לו לשבת ולדבר איתי והוא מעדיף הרבה פעמים לראות איתי טלוויזיה וכאלה..ואז
יוצא שאנחנו בקושי מדברים,ועכשיו הוא עזב אותי לבד ואולי זה נשמע כאילו אני פולניה,אבל זה לא
בא מהמקום הזה,פשוט ציפיתי שישאר איתי,שאני אהיה יותר חשובה מהכנס הזה,מה גם שאני מפחדת
שיהיה לו הזדמנות לבגוד בי שם,או משו..אוף,שונאת שהוא עוזב אותי ונוסע ככה,ושתבינו:לי הוא לא
מפרגן לישון אצל חברה,אבל אני אמורה לפרגן לו,לא יודעת מה לעשות,מרגישה שאולי לא טוב לו איתי
וזו הזדמנות להתרחק,מרגישה בעיקר נטושה ולא אהובה.אנחנו נשואים טריים ובנות ה20 וה30
לחיינו(אני עשרים ומשו והוא שלושים ומשו),מה אתם אומרים?
בעלי נסע לאיזהשהו כנס מהיום בבוקר עד מחר בצהריים בלעדיי,הוא אמר שלא אמצא את עצמי שם,
ושלא אהנה,משהו כזה.מה שעיצבן אותי זה שלמרות שהתעוררתי חולה הוא בחר ללכת לכנס,וציפיתי
שהוא ישאר איתי ויוותר על הכנס,אני מרגישה הרבה פעמים לבד בזוגיות שלנו,שהוא לא תמיד משתף
אותי בדברים,קשה לו לשבת ולדבר איתי והוא מעדיף הרבה פעמים לראות איתי טלוויזיה וכאלה..ואז
יוצא שאנחנו בקושי מדברים,ועכשיו הוא עזב אותי לבד ואולי זה נשמע כאילו אני פולניה,אבל זה לא
בא מהמקום הזה,פשוט ציפיתי שישאר איתי,שאני אהיה יותר חשובה מהכנס הזה,מה גם שאני מפחדת
שיהיה לו הזדמנות לבגוד בי שם,או משו..אוף,שונאת שהוא עוזב אותי ונוסע ככה,ושתבינו:לי הוא לא
מפרגן לישון אצל חברה,אבל אני אמורה לפרגן לו,לא יודעת מה לעשות,מרגישה שאולי לא טוב לו איתי
וזו הזדמנות להתרחק,מרגישה בעיקר נטושה ולא אהובה.אנחנו נשואים טריים ובנות ה20 וה30
לחיינו(אני עשרים ומשו והוא שלושים ומשו),מה אתם אומרים?
