מאוהבת בבן דוד....

תשובה מסכמת

כללית לגבי קשר זוגי בין בני-דודים: מבחינה הלכתית - אין שום בעיה. סגור. מבחינה בריאותית - יש גורמי בעייתיות מסוימים, אבל הם מאוד משתנים בין מקרים שונים וניתנים לבדיקה ולפיקוח. צריך וחשוב להיבדק ספציפית ולהתייעץ בסמכות רפואית מתאימה. מבחינה חברתית/משפחתית - לא מכיר את משפחתכם ואת סביבתכם ואיך הם יגיבו לכך, אבל אדם צריך להיות נאמן לעצמו ולמה שחשוב לו (מעבר לשיקולים מוסריים, כמובן, שהם לא העניין כאן). ודאי שלא מוצדק לוותר על קשר זוגי עם פוטנציאל טוב בגלל "מה יגידו", "מה מקובל" וכדומה. אם הקשר ביניכם יתאים ואתם תרצו בו, קרוב לוודאי שלא תהיה ברירה לסביבה אלא לקבל זאת. ספציפית לגבי הקשר ביניכם: מדברייך ניכרים הבוסריות, הדרמטיות והסערה של שניכם - "העולם השתנה", "זה הרג אותך", "שינה תוך שניה אחת כל מה שחשבת", "את תהיי מוכנה להכל", "מעדיף למות ולא לאבד אותך", וכו'. אני לא מזלזל בזה, ויש בכך הרבה כיף והתרגשות, אבל כדי להחליט החלטות לטווח ארוך מוטב להירגע קצת. שניכם צריכים לתת לעצמכם קצת זמן להתקרר (לא להפסיק את הקשר ולא לאבד את העניין בו, אלא, כאמור, להירגע מעט ולהתרגל לשגרה של יחסים), ואז לנסות לראות עד כמה אתם באמת מתאימים ורוצים להיות יחד. זה לא שייך דווקא להיותכם בני-דודים, אלא גישה בריאה עקרונית ליחסים בין אנשים. בהצלחה.
 

ורד אור1

New member
לא צריך להתייחס לזה בצורה כזו לדעתי...

לפי דעתי את מחמירה עם עצמך יותר מידי... מבחינה הילכתית אין בזה פסול וזה מה שחשוב!!!!!!!!!!!. אתם בני דודים נו אז??.למה להרוס דבר יפה ,אז יכעסו קצת ויתאכזבו ויגידו לכם דברים קשים ואכזריים. אם זה יסתדר והרגשות אמיתיים בסוף יקבלו את זה בין אם ירצו או לא... אוקיי אז זה לא עניין שגרתי... אבל הוא לא פסול . זיכרי שהאהבה היא רגש מדהים ונשגב ואם זה קיים למה להרוס בשביל לרצות אחרים? לא ולא חמודה . אם תחליטו לסיים את זה (וחבל) את תחיי את כל חייך בתהייה מה אם זה היה מתממש ואיפה הייתם עכשיו... בטח זה יכאב, אני לא מציעה לך לוותר.(אם כבר מוצאים בחור טוב ממשפה טובה וגם שמסוגל לאהוב....חבל, זה מצרך נדיר היום...) תזרמי עם זה. אם זה הדבר האמיתי, על הכיפאק, בסוף יקבלו את זה... אם לא מתקדמים הלאה. זה בהחלט לא סוף העולם... (אני בעד ולא בגלל שההורים שלי בני דודים)
 

L m a o

New member
'זה מה שחשוב'?

יש בעיה הרבה יותר רצינית, למי אכפת מההלכה? זה לא צריך להיות השיקול שלה.
 

yahel6440

New member
תודה רבה רבה על התגובות החמות!!

אתם באמת אחלה שאתם מצדדים בכל העניין הזה. באמת מבחינתי- אין שום בעיה. אני אמרתי לו שלא מעניין אותי שום דבר. ברגע שאני ארגיש שאני אוהבת בן אדם אני אעשה הכל ומעבר להכל כי וואלה, החיים קצרים מדי בשביל לפחד. מבחינתי, אני מוכנה לקבל אותו בחיים שלי.. סיפרתי לאמא שלי. היא התלהבה!!! כל כך התלהבה שכמעט חנקה אותי בנשיקות. היא בעד, תומכת... אוהבת אותו מאוד. היא אמרה לי שהוא הבן זוג הכי טוב שאני יכולה לאחל לעצמי למרות שאנחנו קרובי משפחה.. אבא כמובן לא יודע.. כי בשביל מה לספר אם זה עוד לא סגור.. אם בן דודי עדיין בכסאח עם עצמו? הוא כבר שבוע לא מדבר איתי.. לא יוצר קשר.. אני מבינה... הוא אמר לי שהוא רוצה קצת זמן עם עצמו, להבין מדוע אמר לי את כל מה שאמר אחרי מה שקרה... שלחתי לו הודעה, אמרתי לו שמע: אם אתה מרגיש שזה לא מתאים לך והכל אני מבינה אבל בחיי... אל תנתק איתי את הקשר.. בוא נהיה 2 אנשים בוגרים ונמשיך בחיים שלנו כרגיל כמו שהיה עד עכשיו ".. ואז הוא שלח לי: "את לא מבינה.. אני אוהב אותך"... אז אמרתי לו טוב, תיקח את הזמן... וזהו עד עכשיו לא דיברנו.. ואני באמת כבר קצת ויתרתי. בשביל מה להשתגע, לחשוב, לדאוג, לא לישון בלילות? פשוט אני ממשיכה בחיים שלי. זה הכל. אם הוא ירצה, הוא יודע איפה למצוא אותי.. מקווה שזה לא יהיה מאוחר. אני מאמינה שאהבה גדולה מוצאים רק פעם בחיים.. ומה שאני מרגישה כלפיו זה גדול, זה ענק.. אבל אם לא יתממש... אז לא. הכל מהשמיים.. תודה רבה לכם על הפרגונים.. וגם למי שלא פרגן... זה בסדר. לכל אחד יש דעות כאלה ואחרות.. אם יהיה משהו שהוא יהיה טוב לשם שינוי, אעדכן אותכם!!!!!!!!!
 
למעלה