לnubis../images/Emo13.gif
לאלמוג שלום!!! לפעמים החיים שלנו כמו מגדל קלפים, צריך רק קלף אחד בשביל להפיל מגדל שלם. וזה מה שקרה לי, לכן נעלמתי לתקופה. התרגיל האחרון שלנו היה קרחת היער,ביקתה,נשר,עורב וזמן ערביים. התרגיל הזה בהחלט הושפע ממצבי הנפשי שהיה פגוע קשות ע"י אובדן אדם יקר וחשוב ובעיקר משמעותי בחיי. בהבדל לשאר התרגילים שאותם באופן פיזי ציירתי,תרגיל זה לא! בתחילת התרגיל כאשר פניי פונות מזרחה לשמש לא יכולתי להפוך לעורב ולא לנשר באותה שניה הייתי במחוז חפצי,בקרחת היער בלי מעוף (כאילו נשארתי במקום והכל סביבי השתנה בשבילי)הבקתה היתה שונה מחלומי היא היתה ישנה אך לא רקובה ומוזנחת כמו בחלום,היא היתה בקתה של אגדות: רעפים ישנים שהצבע החום אדמה דהה מןהשמש,הביקתה היתה עשויה לבנים ולא דווקא עץ,לא היה דלת,הריצוף היה כמו פסיפס,אך,הצבע ששלט היה אפור. היה על הגג מרזב. לא נכנסתי הפעם לתוך הבקתה ,אלא, המשכתי להביט בה כאילו אני מאופנטת על ידה, הפעם העורבים לא היו על הגג,הם היו לידי. יכולתי להרגיש את הרוח ואת חום השמש על פניי ואז נזכרתי שאני צריכה לחזור סובבתי את ראשיי לכיוון המנוגד ושוב חזרתי אך, הייתי באגם עומדת. כל הזמן הזה לא זזתי,לא שיניתי צורה הכל סביבי השתנה:השמים,האדמה,מים והשמש,הייתי קרובה לשמש אך לא נשרפתי. אני לא יודעת מה משמעות של התרגיל הזה,הוא לקח לי הרבה אנרגיה והרגשתי במשך שבועות מותשת. מקווה שתצליח להבין זאת. בברכה דנה(קולומביה)
לאלמוג שלום!!! לפעמים החיים שלנו כמו מגדל קלפים, צריך רק קלף אחד בשביל להפיל מגדל שלם. וזה מה שקרה לי, לכן נעלמתי לתקופה. התרגיל האחרון שלנו היה קרחת היער,ביקתה,נשר,עורב וזמן ערביים. התרגיל הזה בהחלט הושפע ממצבי הנפשי שהיה פגוע קשות ע"י אובדן אדם יקר וחשוב ובעיקר משמעותי בחיי. בהבדל לשאר התרגילים שאותם באופן פיזי ציירתי,תרגיל זה לא! בתחילת התרגיל כאשר פניי פונות מזרחה לשמש לא יכולתי להפוך לעורב ולא לנשר באותה שניה הייתי במחוז חפצי,בקרחת היער בלי מעוף (כאילו נשארתי במקום והכל סביבי השתנה בשבילי)הבקתה היתה שונה מחלומי היא היתה ישנה אך לא רקובה ומוזנחת כמו בחלום,היא היתה בקתה של אגדות: רעפים ישנים שהצבע החום אדמה דהה מןהשמש,הביקתה היתה עשויה לבנים ולא דווקא עץ,לא היה דלת,הריצוף היה כמו פסיפס,אך,הצבע ששלט היה אפור. היה על הגג מרזב. לא נכנסתי הפעם לתוך הבקתה ,אלא, המשכתי להביט בה כאילו אני מאופנטת על ידה, הפעם העורבים לא היו על הגג,הם היו לידי. יכולתי להרגיש את הרוח ואת חום השמש על פניי ואז נזכרתי שאני צריכה לחזור סובבתי את ראשיי לכיוון המנוגד ושוב חזרתי אך, הייתי באגם עומדת. כל הזמן הזה לא זזתי,לא שיניתי צורה הכל סביבי השתנה:השמים,האדמה,מים והשמש,הייתי קרובה לשמש אך לא נשרפתי. אני לא יודעת מה משמעות של התרגיל הזה,הוא לקח לי הרבה אנרגיה והרגשתי במשך שבועות מותשת. מקווה שתצליח להבין זאת. בברכה דנה(קולומביה)
.. ומה שאתה רשמת היה פשוט מעליב לא רק כלפיו אלא כלפי כל מי שחושב ככה ... בכל מקרה .. תהנה בקורס שאתה מעביר אני מצטער אבל אני חושב לנשור ממנו !