לתחרות השוקולד!!!

[CRAZYIT]

אךךךךךךךך

עשית לי מתוק בפה!!!

קרייZית

 

[ה מוזה]

הכשרון כבר קיים ,הוא ממש מוסלח ../images/Emo6.gif

רובין הוד וחבורת פארק הירקון ..ילדי שמנת בטעם שוקולד הרגתתתתת לי את האגדה

אבל המטרה שווה הכל ילדוד´ססס מרוחים בשוקולד .. יוסי ילד שלי מוסלח!!!!!!!!

מיטללללללללל תרסמי את המוסלח סלנו לתחרות

 

[מיטללל]

כמובן

הוא נכנס לתחרות. תוך מספר שניות אני אשרשור אותו להודעה שמודיעה על התחרות, שאליה בעצם צריך לשרשר את כל היצירות . ויעבירו למאמרים. מה איתך מוזה? חושיי אומרים לי שגם לך לא חסר כישרון. מה עם עיבוד מודרני שלך לאיזשהי אגדה?

 

[ה מוזה]

מיטללל אני חייבת לציין ש .....

את הכי כשרונית

החתימה שלך !!!! "מלח מים מלח מים " אין סוכר? אין שוקולד? אגב ..... אני לא מוכשרת כמו הילד .. אני ככה באתי לטעום שוקולדים מפה אני אחפש לי פורום שומרי משקל ..משם אני אגש לפורום וידויים להתוודות על חטא השוקולד ..משם אולי אני אפילו לא אשלח מכתב למפעל ברמת גן רק לומר להם תודה

 

[מיטללל]

חחח אם כבר

מדברים על פרסומת סמויה... רק שתהני ) לחתימה שלי יש משמעות. משמעות משמעותית את מוזמנת להציע לי חתימה חדשה, שתתווסף למלח מים.

 

[ח ו צ נ י ת]

תגיד טאי......

אפשר להשתמש בצבעי הסחה.......??? וכל פעם סאני ארדם תעשה לי ליק לק?

איזה ממי של סיפורררררררר א ה ב ת י

 

[tairon]

../images/Emo3.gifזה צבע הסחה דו משמעותי..

בטרטה של השוקולד... יאמי יאמי.. זה הראש הקרימנלי .. והכל בגלל השוקולד טענות מענות יש לכתוב לעלית.. שהביאה אותי עד שלום.. אהה זה הלום.. פישש איזה הלמוט

 

[ffiendd]

טוב...

שאלת למה אני לא כותבת בעצמי...אז ככה- יש לי כישרון לביקורת, לא לכתיבה, ...ממ...אולי יש לי כישרון לכתיבה, אבל יש לי מוזות מיוחדות רק לפעמים ואני מנצלת אותם לסיפורים שלי בשביל פורום פאנפיקים...\=

 

[מיטללל]

"...כתבו עלינו בעיתון"

בעיתון מעריב, במוסף און ליין, כתבו על התחרות "שוקולד באגדות". !!! המשיכו לכתוב אגדות

ואגב, חוץ מלקחת אגדה קיימת ולשנות אותה. אפשר גם לקחת אגדה שבה השוקולד כבר תופס תפקיד משמעותי, ולצייר, לכתוב שיר, לעבד את החלק. נסו גם את זה.

 

[בזעט]

איזה סיפור חמוד! לא יפה עכשיו בא לי

שוקולד...

 

[princess of love]

אז תאכל.... זה טעים לא..?

(שאלה רטורית...

)

 

[princess of love]

עוד סיפור שלי

עכשיו הוא כבר יותר מתאים לעניין..... אגדה אגדתית, כפי שכולנו היינו רוצים....

 

[מיטללל]

כדברי עידן ...

לעבד לא אומר רק בצורה של כתיבה. אתם יכולים לצייר או להכין מצגת/לצייר במחשב.. לכתוב על איזשהי אגדה שיר, וביקצור-כל מה שעולה על רוחכם! לשאלות\תהיות\מחשבות המסרים עובדים {רוב הזמן}.

 

[ffiendd]

מממ...

את הראשונה פחות אהבתי, וזה בגלל שאני קוראת המון ספרות קלאסית, ואני גם בפורום פאנפיקים, אז איכשהו זה נראה לי סיפור קצת תלוש...בכל מקרה, העיקר השוקולד!

 

[Idan91]

ומה עם לכתוב בעצמך משהו? ../images/Emo187.gif

 

[TiKi123]

לתחרות השוקולד!!!

היי כולם!הנה הסיפור שכתבתי... למי שבא להגיב: [email protected] היא חיה בעיירה קטנה,בשם שוקולד. מספרים,שלפני שנים,חי שם מכשף רשע שהטיל כישוף נוראי על כל העיירה והיא הפכה לעיירה אפרורית ועצובה. זמן רב חיפשו קוסם שיציל את העיירה מפני המכשף הרשע,ויום אחד,כמו נס,הגיע קוסם שאמר שבידו הקסם שיהפוך את העיירה לשמחה וצוהלת כמו שהייתה פעם. רבים לא האמינו,אך הוא,אמר ועשה. כאשר הוזמן הקוסם לארוחה עם המכשף הנורא,הביא למכשף מתנה כאות תודה על ההזמנה לארוחה,עוגה קטנה בצבע חום. המכשף לא התלהב.הרי יופיה של העוגה חסר לו. אך טעם,מתוך נימוס. טעם של שוקולד היה בפיו,ותוך שניות,כלא היה כל רוע בליבו,הפך למכשף טוב וכל העיירה הפכה להיות בידיוק מה שהיא הייתה לפני הכישוף,עיירה שמחה. ומאז קוראים לעיירה זו שוקולד. ולכן גם שמות התושבים בה,הם שמותיו הרבים של השוקולד. _____________________________________________________________________ היא חיה בעיירה קטנה,שבה כולם הכירו זה את זה. שמה היה מיני וניל.וזה ניתן לה בגלל מידת רגלה הקטנה ושערה הבהיר כשוקולד לבן. את אמה לא הכירה,הרי שוקולד-תפוז,אביה,סיפר לה רבות על אמה,שהייתה מוכרת לתושבי העיירה בטור שוקאגוזית. שוקולד תפוז התחתן שנים ספורות אחרי מות שוקאגוזית עם אשה בשם מרירה. ולה היו 2 בנות,בגילה של מיני וניל,מיני מרירה 1 ו - מיני מרירה 2.שמות אלו ניתנו להם,בכוונה ישירה להראות בנותיה של מי היו,וכאילו לא היה די בכך,היו דומות שניהן למרירה כמו 2 טיפות סירופ שוקולד. הם הגיעו לביתה של מיני וניל ואביה,ומיד סילקו את מיני וניל מחדרה. "חדר זה משקיף טוב יותר על העיירה שוקולד",אמרה מיני מרירה 1. "טוב יותר מכל החדרים האחרים בבית הזה",אמרה מיני מרירה 2. וכך נלקח חדרה ממנה. אביה,שלקה במחלה קשה באותם ימים בידיוק שכב במיטתו ולא ידע את המתרחש. לא רצתה להדאיג אותו מיני וניל עם צרות שכאלו. "אביך זקוק למנוחה",אמרה לה מרירה. "נכון מאוד",חזרו 2 האחיות המיני מרירות 1 ו-2 יחדיו. "שלא תעזי להפריע לו לנוח",איימה שוב מרירה. וכך,נפטר אביה של מיני וניל,בלי שראה את ביתו בשעותיו האחרונות. מרירה תפסה את הפיקוד על הבית במיידיות. וביום הולדתה ה-14 של מיני וניל קיבלה 2 "מתנות",ממשפחתה החדשה. 1.חדר חדש(בעליית הגג). 2.כינוי "חיבה" חדש,-"מיני-סינדרלה". וכך,כל בוקר הייתה מתעוררת עם השחר,וכבר במיידיות שומעת את אחיותה החורגות קוראות בקול "מיניייי,היכן ארוחת הבוקר"?"מיני הגיעי הנה מיד","מיני,פתחי את חלוני שיכנס קצת שמש". וכך כל יום... רק טעמו המיוחד והקסום של השוקולד נתן לה כמו אויר לנשמה. הייתה יושבת לפעמים,בחצר ביתה,ליד עץ השוקולד,והציפורים מצפצפות והיא הייתה אוכלת עוד ועוד מפרותיו של העץ כדי להמתיק את העצב שלה. היחידה הייתה שדאגה לעץ השוקולד,שמידי עונה כל בני הבית היו נהנים מפרותיו. כמו טעם של חלב,בשוקולד מריר הגיע הבשורה שהנשף הגדול מתקרב. ישבה מיני שוקולד במטבח והכינה ארוחת צהריים כאשר דפק השליח על דלת ביתם,שאל לשלומה וביקש למסור לכל בנות הבית שאינן נשואות,כי הנסיך שוקולד כיף-כף,עורך נשף גדול,שמטרתו למצוא לו אשה. מיני מרירה 1 ומיני מרירה 2,החלו מיד לעסוק בהכנות. מיני וניל רצתה גם ללכת לנשף,אך ידעה כי מרירה לא תסכים שתסתובב עם בנותיה כשווה. לכן,ניגשה אליה בשקט ולחשה באוזנה:"מרירה,האם תועילי לי לנסוע איתכם לנשף"? מרירה לא הסתירה את מבטה הזועם,ורק חייכה ברשעות. "אם בין ליל תצליחי להכין עוגה,שכל מי שינגס בה יחוש מיד 3 סוגי שוקולד שונים,תבואי". מיני וניל ישבה בוכה ליד עץ השוקולד.המשימה,ידעה,לא אפשרית. דמעה אחר דמעה זלגו על לחיותיה הקטנות והבהירות,ומשום מקום הופיעה פיה. "יקירתי,אין צורך בבכי,אני יודעת מהי מצוקתך,תלכי לישון,בבוקר תיהיה לך העוגה שאמך החורגת ביקשה ממך". מיני וניל חייכה אל הפיה והלכה לישון. למחרת בבוקר,כשקמה עם השחר ניגשה אל המטבח כהרגלה ושם על השולחן חיכתה לה העוגה שהפיה הבטיחה לה. מרירה התפרצה מיד למטבח. "נו"?אמרה בחיוך רשע. מיני וניל הביטה על העוגה. "שאטעם"?שאלה מרירה ולקחה פרוסת קטנטנה מהעוגה הגדולה. עם הטעם המתוק בפה שהתפרש לחיוך ענקי חייכה,אך מיד כאשר בלעה את הפרורים האחרונים שנותרו על שפתיה הסירה את חיוכה ואמרה:"עמדת יפה במשימה,אך לא באמת ציפית שניקח אותך איתנו לנשף...". ויצאה. מיני וניל בכתה...הרגישה מקופחת ובודדה בעולם,אך שוב משום מקום הופיעה הפיה. "אל דאגה יקירתי",אמרה,"אחזור מאוחר יותר כאשר מרירה תצא עם בנותיה,תחכי לי ליד עץ השוקולד". מרירה יצאה עם בנותיה לקראת הערב,ומיני וניל מיהרה לחכות לפיה בחצר. בידיוק כשנשמעה כרכרתם דוהרת,ראתה מיני וניל את הפיה. "נמהר,יקירתי,הנשף מתחיל בעוד חצי שעה"! בהנף יד הפכה את נעלי הבית של מיני לעקבים נוצצים בעלי עקב דקיק ואת שמלתה הפשוטה לשמלה מנופחת ויפייפיה. קטפה פיה את פרי עץ השוקולד והפכהו במהרה לכרכרה עם סוסים. "מיהרי מיני,חזרי הביתה עד 12:00,ואם לא,הקסם יוסר". במהירות דהרה כרכרתה של מיני לעבר הארמון. מוסיקה נשמעה ומרחוק נראו אורותיו של הארמון. היא נכנסה,בידיוק כשהנסיך התייאש מהאורחות,וחשב כי כבר לא ימצא את מי שחיפש,מי שתיהיה אישתו. הוא הביט בה מפני שהסיחה את תשומת ליבם של האורחים,הרי איחרה לנשף. ניגש אליה במהירות והזמין אותה לרקוד.ריקוד שנמשך כל הנשף. רק מאוחר יותר נזכרה כי עליה לשוב לביתה לפני חצות. "מה השעה"?שאלה את הנסיך בין ריקוד לריקוד. "עוד מעט חצות",ענה לה. ובאמת,כאשר הסתכלה בשעון הענק שהיה תלוי לפניה ראתה כי נותרו לה 5 דקות בלבד. הודתה לו על הריקוד והחלה לרוץ לעבר הכרכרה שלה,חלילה שלא יוסר הקסם לפני הזמן.

 

[TiKi123]

חלק שני!(לא נכנס לי להודעה אחת

רץ אחריה,וצעק,וביקש שתישאר,אך היא לא שמעה בקולו... כאשר נדמה היה לה כי הוא מאחוריה הגבירה את קצה ריצתה וכך איבדה נעל אחת,הסתובבה לאחור ורצתה לחזור,אך ראתה אותו קרוב יותר ויותר וכך ברחה לה מהארמון. הנסיך העצוב לקח את נעלה אליו והחליט כי ימצא את בעלת הנעל. שלח שליחים לכל עיירת השוקולד כשבידם נעל,שתתאים לבחירת ליבו שפגש בנשף. אך הנעל,הסתבר הייתה קטנה על כל אחת מבנות העיירה. נשאר בית אחד שבו לא ביקרו עדיין,ההזדמנות האחרונה… נכנסו לבית,ושם ישבה מרירה עם 2 בנותיה ושתו קפה במרפסת,ליד עץ השוקולד כשמידי פעם הן קוטפות פרי נוסף שטעמו מתוק מתוק. "כן"?שאלה מרירה. "באנו מטעם הנסיך,כדי שכל בחורה בעיירה תוכל למדוד את הנעל,וזאת שלה היא תתאים,תתחתן עם הנסיך". שתי האחיות מדדו את הנעל מכל כיוון אפשרי,אך הנעל לא התאימה לאף אחת מהן. "בטוחה גבירתי כי אין בחורות נוספות בביתך"?שאל המשרת. "לא",ענתה,ובאותו הזמן ירדה מיני וניל במדרגות כשהיא נושאת את המגש שהשאירו מרירות מארוחת הבוקר שלהם בחדרן. "ואת,גבירתי"?שאל וניגש אל מיני וניל. "שלא תעזי",אמרה מרירה. אך בפעם הראשונה בחייה היא לא הקשיבה למרירה ומדדה את הנעל,והנעל שהייתה קטנה על כל בנות העיירה התאימה להפליא לרגלה הקטנה. המשרת לא חיכה עוד,הרי היה עייף מהימים שביזבז במטרה למצוא את הנסיכה לעתיד ולא האמין כי היא הייתה פה ממש מתחת לאף שלו כל אותם הימים. הנסיך שמח כ"כ שהתחתן במהירות עם מיני וניל וקידם את המשרת לדרגת אחראי המשרתים ולקח את מרירה,ושתי בנותיה לטבחות בארמון,ואמר שהעיירה שוקולד צריכה להתבייש בשוקולדיות מרירות כמוהם. ומאז,רוב האנשים מעדיפים שוקולד חלב…

 

[meital G]

איזה יופי!

כל הכבוד לך! ממש אהבתי..

נשארו עוד 4 ימים לאנשים שעוד מעוניינים לכתוב. < עוד 14 ימים הסילבסטר > ניצול שרשור, לעניים שבנינו, חסרי ההשראה, או שיש להם חברה שפשוט לא שווה משהו מעבר, הפתעה שוקולדית לסלבסטר.. מה תביאו?

 

[שלומיתוש0009]

מדהים!

 

[פלייבייגירל]

חמדמד!

מגניב , יפה... בת כמה את ?