לתחרות השוקולד!!!

[מיטללל]

../images/Emo41.gif תחרות שוקולד באגדות! ../images/Emo41.gif

הפורומים "שוקולד" ו"אגדות/אגדות אורבניות" גאים להכריז על תחרות משותפת שעיקרה מוטיב השוקולד באגדות ילדים. מה שאתם מתבקשים לעשות הוא לבחור אגדת ילדים כלשהי. אם מופיע באגדה חלק שוקולדי (למשל: בית הממתקים של המכשפה מעמי ותמי), קחו את החלק הזה מתוך האגדה ועיבדוהו בצורה הכי מקורית ושוקולדית, עפ"י דמיונכם הפרוע, כישרונכם ויכולת יצירתכם. זה יכול להופיע כסיפור משוכתב, קריקטורה, איור, מצגת או כל דבר אחר העולה על רוחכם. תוכלו גם לבחור באגדה בה לא מופיעים ממתקים או שוקולדים, אך להוסיף את השוקולד לאגדה (למשל: מה הלכה כיפה אדומה להביא לסבתהּ? כמובן, סל מלא בונבוניירות... או - בדרך לנשף, ביקשה סינדרלה לעצור את כרכרת הדלעת בפיצוצייה כדי לקנות כיף כף).. את יצירותיכם פרסמו לשרשור הזה, עד ה-20.12 דרך הבחירה של היצירות המוצלחות ביותר תעשה באמצעות הצבעה שלכם שתישלח ישירות לתיבות מסרינו, פרטים ברורים על אופן ההצבעה יפורסמו עם סיום שלב פרסום היצירות בפורומים. בהצלחה!

נ.ב. פרסים מובטחים! (לא, אלה לא יהיו חפיסות שוקולד של עלית, אלא אם מ-מ-ש תתעקשו

 

[מיטללל]

../images/Emo42.gif שוקולד באגדות ../images/Emo42.gif

 

[מיטללל]

../images/Emo20.gif שוקולד באגדות ../images/Emo20.gif

 

[מיטללל]

../images/Emo182.gif שוקולד באגדות ../images/Emo182.gif

 

[דן צ]

והנה ההגדה שלי עם המון שוקולד

אגדת השלום בגבעת השוקולד היו הייתה גבעה , הגבעה לא הייתה גבעה רגילה אלה גבעה שעשויה כולה משוקולד ולא סתם שוקולד , אלה שוקולד בלגי טהור. המון אנשים ואוהבי שוקולד מכל קצוות העולם היו נוהגים להגיע לגבעה ,להביט בפלא הזה ואף לטעום מאותו שוקולד בלגי טהור שלפעמים היה עם קרמל מתוק, יש כאלה שאומרים אפילו , שאם מסתובבים שלוש פעמים סביב הגבעה וטועמים מהשוקולד יש לו טעם של רום עם שוקולד. וכך מידי יום אלפי אנשים היום מסתובבים סביב ההר באין מפריע וזוכים מטעמו של השוקולד במגוון טעמים ונהנים ביופייה של הגבעה. בסופי שבוע היו מגיעות משפחות שלמות למרגלות הגבעה ועושות פיקניק שוקולד , היו שם עוגות שוקולד , כדורי שוקולד , מילקשייק שוקולד וכל דבר העולה ברוחכם משוקולד. אתם בטח שואלים איך הגבעה לא נגמרת מרוב טועמים , אז ששששש........ אל תגלו לאף אחד , אבל מידי לילה הייתה מגיעה פיית השוקולד ועם מטה הקסמים שבידה היא מקישה שלוש פעמים על הגבעה והגבעה מתמלאת שוב שוקולד, בימי החורף הפייה מוסיפה קצת שוקולד לבן משובח בראש הגבעה ובקיץ קצת עדשים מתוקים מסביב לגבעה. אבל זהו לא עיקר סיפורנו , עיקר סיפורנו מסופר על שני עמים , שני עמים שמתגוררים משני קצוות הגבעה , שני העמים חיו בידידות ושכנות טובה זה מצידה האחד של הגבעה וזה מצידה השני של הגבעה , חלקו את הגבעה בניהם חצי לעם הזה וחצי לעם השני וכך הם חיו בשלום , הרמוניה ושיתוף . אבל לפני זמן לא רב במיוחד קמו מנהיגים אחרים לעמים , מנהיגים אשר לא ידעו ולא רצו לדעת את הידידות ששררה בין שני העמים , אותם המנהיגים שלהבו את עמם ודרשו בתוקף ובמיידי לספח את הגבעה למדינתם, אותם המנהיגים לא בחלו בשום דרך כדי להשיג את מטרתם כל מנהיג הסיט את עמו כנגד העם השני. וכך החלו שני העמים באדרלמוסייה לריב על הגבעה, כל צד רצה את הגבעה לעצמו , כל צד רצה את אלפי אוהבי השוקולד אצלו במדינתו, השמועה על הריב עשתה לה כנפיים ומכל קצוות תבל ניסו לגשר ולפשר בין שני העמים והכול כדי להמשיך וליהנות מגבעת השוקולד המתוקה והמדהימה. ארצות רבות שלחו את נציגיהם למען השלום , מוסדות רבים הגיעו כדי לפשר בין הניצים אולם שני העמים היו כמרקחה , אף צד לא היה מוכן לחזור לימי קדם של שלום שלווה ואחווה , אף צד לא היה מוכן להיפגש עם הצד השני כדי להגיע לנוסחה כל שהיא כדי להתחלק בהר. אולם , לפתע ביום בהיר החליטו שני המנהיגים להיפגש כדי להסדיר את עניין השוקולד , הפגישה נערכה במדינה אחרת , נערכו בין שני המנהיגים פגישות רבות באותה ארץ , רצו שניהם להגיע להסכם ולסיים את זה מיד , שניהם הבינו לפתע כי הסכסוך הוא אינו הפתרון המושלם לגבעת השוקולד וכי ישנם דרכים אחרות לפתור את הבעיה . ואכן , לאחר מספר לא קטן של פגישות ועדכונים לרוב הוחלט על הסכם פשרה, כל צד יקבל שליש מהגבעה ועל השליש השלישי ידונו מאוחר יותר , יראו קודם איך חיים ביחד עם שליש לכל מדינה ורק לאחר מכן ידונו מה לעשות עם השליש שנותר ולמי הוא מגיע. וכך חזרו המנהיגים למדינתם עם ההסכם בכיסם והציגו אותו לעמם אפשר להמשיך ליהנות מהשוקולד , מיותר לציין כי לאחר כל ההסטות למיניהם לא קיבל קומץ קטן מהעם את ההסכם ובשני המדינות פרצו הפגנות ועימותים, המנהיגים הצליחו להעביר את המסר לרוב העם אבל ההפגנות והעימותים רק גדלו והלכו , היו עימותים רבים בין קומץ המתנגדים בין שני העמים . המלחמה הייתה בלתי נמנעת , שני העמים כעסו על פעולות הקומץ המתנגדים ויצאו למלחמה , מלחמה כואבת ועכובה מדם , שני הצדדים דיברו על שלום ושיחות שלום אבל דם רב מאוד המשיך להישפך בשני המחנות. כאשר היה נשפך דם באחד המחנות הלכו אמהות , יתומים והאלמנות לבכות למרגלות גבעת השוקולד , שם הם הזילו דמעות לרוב על מות יקיריהם, משני קצוות הגבעה ומשני העמים הגיעו לבכות ולהוזיל דמעה . אוהבי השוקולד רבים וסתם אנשים נחמדים הפסיקו להגיע ולבקר בגבעת השוקולד ," הגבעה היא גבעה מקוללת " אמרו האנשים " גבעה מלאה דם ודמעות, אין לנו מה לחפש כאן יותר". ואכן מרוב דם ודמעות החלה הגבעה להנמס , כל השוקולד נמס וחילחל לאדמה , השוקולד היה מהול בבכי של ילדים, ביגון של אלמנות ובצער של אמהות, וכך החלה הגבעה להעלם עד לסופה המר והכואב , אפילו פיית השוקולד לא יכלה להקיש עם מטה הקסמים שלה על הגבעה מרוב דמעות וצער . וכך נותרו שני העמים ללא גבעת השוקולד ועם המלחמה שאף אחד לא יודע מתי סופה ומה יהיה סופה.

 

[JoNy007]

האגדה שלי

היו שני ילדים, שאחד מהם אהב מאוד שוקולד עם פיצפוצים, ואחותו אהבה שוקולד לבן. כאשר אמם הייתה בחיים תמיד הילדים היו אוכלים שוקולד לפני יציאתם לבית ספר, ואחרי ארוחת הצהרים. אך לא הרחיק היום שאם עברה לעולם הבא. והאב לא הצליח להחזיק את משק הבית לבד, לכן לקח לו אישה שניה. האישה השניה הייתה רעה. היא לא נתנה לילדים שוקולדים, והכרימה את כל השוקולדים שהיו בארון. למרבה המזל הצליח עמי לקחת מספר חבילות. עמי ותמי הסתדרו עם מגבלת האם החורגת עד אשר נגמר השוקולד. עמי ותמי חיפשו אחר השוקולד האבוד בכל הבית אך לא מצאו דבר. וכאשר האם מצאה אותם מחפשים אחר השוקולד, היא שלחה אותם אל היער. עמי ותמי לא מצאו את דרכם חזרה לבית, והחלו משוטטים ביער, רעבים לשוקולד. אחרי הליכה של מספר שעות הם ראו בית מלא שוקולד. היה בו שוקולד לבן, שוקולד עם פיצפוצים, נהר שוקולד, מגלשת שוקולד, נדנדת שוקולד. פרחים משוקולד. הכל היה עשוי משוקולד. הילדים רצו אל עבר הבית הקסום. אך לא יכלו לעבור את השומר שהיה בדלת. השומר שאל אותם שאלה, ואם הם יצליחו לפתור אותה הם יוכלו להיכנס. אולם הילדים לא הצליחו לפתור את החידה. ולא יכלו להיכנס. אך הם לא איבדו כל תושיה, ונכנסו אל בית החלומות שלהם. הם החלו לאכול את השוקולד שעל החומה. המכשפה הרעה שגרה בבית יצאה אליהם, תפסה אותם וזרקה אותם לכלא העשוי מברוקולי! את הברוקולי הם לא יכלו לאכול...הרי איזה ילד כן אוהב ברוקולי? לאחר מספר ימים המכשפה לקחה את עמי ותמי אל התנור כדי לאכול אותם. סופם של עמי ותמי היה קרוב, הם היו חלשים, לפתע הבחינה תמי בחפיסת שוקולד. היא בעטה ברגלה של המכשפה, רצה אל עבר השולחן אכלה 3 קוביות שוקולד. נתנה לעמי גם 3 קוביות שוקולד, הילדים תפסו את המכשפה, וזרקו אותה אל התנור. לאחר מכן קראו לאביהם לבוא אל בית השוקולד. ואז הם חיים באושר. וכמובן אוכלים הרבה שוקולד.

 

[The Linkin Within]

האגדה שלי

לפני הרבה הרבה שנים, בארץ רחוקה רחוקה (בקרית מוצקין אשתקד) היה ילדון קטן ומאושר, אשר כל אשר רצה בחייו היה שוקלד עם דבש ושקדים. באותה עת התחוורב לילדון המציאות הקשה מנשוא. "העוזרת מגיעה ואני לא יכולה לסבול את פירורי השוקולד האלה בכל מקום!" אמרה אמו של הילד. "אולי תלך לשחק קצת אצל סבתך?". בלית ברירה יצא הילד מהבית, כשבידו שוקולד דבש ושקדים אשר היה מספיק להאכיל ארץ אירופאית קטנה במשך חודש (או ארץ אירופאית גדולה במשך שבוע), זאת בתנאי כמובן שהילד לא חי באותה ארץ אירופאית. הילד הסתובב לו ביער שמח ומאושר והתקדם לאתו לכיוון בית סבתו, כאשר כל צעד מפיל פירורים קטנים בכל אשר הלך. הלך הילד לאיתו וזימר "תממד המממא עחמנ כלי אמנע" (שיר הנושא של ברני בזמן שלועסים). את זימרתו שמע במקרה זאב רעב שעבר אותה עת ביער (ככה זה ביערות של קרית מוצקין), ו"נתקל בטעות" בילד. "לאן אתה הולך, ילדון?" שאל הזאב את הילד. "לסבתא שלי" השיב הילד והצביע לכיוון אליו הלך. "רוצה שנלך ביחד?" הציע הזאב, במחשבה שיוכל לטרוף גם את הילד וגם את סבתו. "אבל אמא לא מרשה לי להסתובב עם זרים" אמר הילד והמשיך ללכת. הזאב התעצבן, ופתח בריצה לכיוון בית סבתו של הילד. כאשר הגיע לשם, דפק בדלת והזדהה בתור הילד. הזאב נכנס לבית והתנפל על הסבתא. רעבונו הגדול גרם לו לבלוע אותה בנגיסה אחת, אפילו בלי ללעוס. לפתע שמע את השיר המפרוסם "תממד המממא עחמנ כלי אמנע", אשר סימל את בואו של הילד. הזאב מיהר להתלבש בבגדי סבתו של הילד, ובירך את פניו כשהגיע. "סבתא, למה יש לך עיניים גדולות כ"כ?" "כדי לראות אותך טוב יותר" "ולמה יש לך אזניים גדולות כ"כ?" "כדי לשמוע טראנסים ב4 לפנות בוקר" "ולמה יש לך אף גדול כ"כ" "כי אני חולה, בסדר?! מה זה השאלות האלה?!?!" "ולמה יש לך פה גדול כ"כ?" "איזה ילד חסר נימוס!!! לסבתך היקרה אתה אומר שיש לה פה גדול?!?!" הזאב איבד את מזגו, והתנפל על הילד. הילד, בהתקף פניקה, זרק על הזאב את השוקולד שלו, אך מכיוון שאכל את הרוב בדרך כל שהרוויח היה שפרוותו של הזאב התלכלכה בפירורים. הזאב קפץ על הילד וטרפו בנגיסה אחת, מבלי ללעוס אפילו. לכאורה היה זה סופו של ילדינו האהוב, אך לאו. באותה עת מצא נחיל דבורים את שביל פירורי השוקולד. השוקולד משך את הדבורים, (מכיוון שהיה זה שוקולד דבש) והן החלו עוקבות אחר נתיב הפירורים, כל הדרך לביתה של סבתא. לבסוף התנפל כל הנחליל על הזאב, על מנת למשות את הפירורים מפרוותו, אך הזאב התנגד והתפתל, ועל כן נעקץ עשרות פעמים. האלרגיה שלו לדבורים (מקריות משונה) גרמה לו להקיא את הילד וסבתו, להגיע לבית חולים, ושם לבזבז את כל ממונו על טיפולים כי לא היה לו ביטוח, וכולם חיו באושר ועושר, חוץ מהזאב שחי באושר ועוני, עד עצם היום הזה...

 

[מיטללל]

../images/Emo47.gif תחרות שוקולד באגדות ../images/Emo47.gif

 

[ליאן.]

../images/Emo185.gif התחרות נמשכת ../images/Emo185.gif

 

[meital G]

תחרות שוקולד באגדות ../images/Emo20.gif

תמשיכו להזרים אגדות שוקולדיות! ובינתיים לכו למאמרים, תקראו את האגדות שכבר כתבו. אולי תשאבו רעיונות .

 

[ליאן.]

עוד 5 ימים נותרו לסיום התחרות!

 

[princess of love]

אוקיי אז ככה....

אני נוראאאא אוהבת לכתוב, ועוד יותר מזה, אוהבת שוקולד, אז החלטתילהיענות לתחרות ו...... לכתוב סיפור. אז ישבתי חצי שעה וכתבתי סיפור. זהו סיפור דימייוני לחלוטין, והלוואי שהיה קורה במציאות.... דעתכם הכללית והספציפית עליו תתקבל בברכה ואפילו יותר מזה! לשיפוטכם!

 

[tairon]

רובין הוד נסיך השוקולד..

שם ביער בין כל הירוק וחיות הטבע.. צמחה לה אגדה.. רק שזה רובין הוד של 2002.. בפארק הירקון צמחה לה אגדה מודרנית רובין הוד בשעות היום הוא וחבורתו היו יושבים על הדשא..שרים שירי לכת.. רובין הוד היה אוהב את טיפקס.. במיוחד את השיר יושבים בבית קפה... ואחרי שהיו מתעייפים מהשירה.. הם חשבו שבעצם רובין הוד המודרני לא ממש מצדיק את שמו.. הרי באגדה המקורית הוא רובין הוד לקח מהעשירים וחילק לענים.. הם חיפשו איזו מטרה .. "אני חושב שמה שעלינו לעשות זה להתרכז באותם ילדים.. שאין באפשרות שלהם להשיג שוקולדים.. עלינו לקחת מאלו שיש להם ולחלק לאלו שאין להם להביא להם קצת מבשורת המתוק..." כל החבורה החלה לחשוב.. על איזה תוכנית מגירה.. הם מיד שלפו מפות.. והחלו להסתכל בהן טאק הנזיר מיד קפץ על רגליו.. "תראו אני לא באמת נזיר.. אני נזיר כן.. כי אני בשנתיים האחרונות מתנזר משוקולדים ועכשיו הפיתוי יהיה ענקי אני אקח שוקולדים לחלק לילדים אני חושש שלא אוכל לעמוד בפיתוי מה יהיה????" רובין הוד טפח לטאק על השכם.."טאקי כפרה קח פסק זמן.. תסגור את הפה ותתאפקקקקק.. יש לנו מטרה מקודשת כאן והיא החשובה.. אז תזכור מאיפה באת ולאיזו מטרה אנחנו פועלים... ויאללה תתרכז"... הם העבירו את השמועה לכל עבר על תוכניתם אולי למישהו יהיה רעיון.. שיוכל לסייע להם ולבסוף.. איזו גברת שלחה להם פאקס עם ההודעה הבאה... ~~~ ישנו מקום בעיר רמת -גן המקום הינו מפעל ענקי לשוקולד.. כל הזמן מייצרים שם.. והם גם מפורסמים לאללה חושבת שעם תגנבו מהם הם לא יחושו בחסרון אחרי הכל למחרת הם ייצרו מחדש...~~~ רובין הוד מיד פתח את המפה הניח את האצבע בדיוק על הנקודה בה עמד המפעל "אוקיי חבריה מחר שעת השין 00:00 אנחנו נסתער על היעד ונכבוש אותו לכמה שעות...נקח ככל שנוכל.. ולפנות בוקר נחלק לכל ילד שאין לו הפתעת בוקר טוב...." המתח היה בשיאו... הם הכינו את כל הציוד.. והשעות כאילו עמדו במקום... כדי לפוגג את המתח הציע טאק שיערכו תחרות קריוקי... לכן איש איש בתורו.. עלה על הבמה המאולתרת שהם ארגנו והחל לשיר.. והם היו נוראים.. אחד אחד זיפנים כרונים...טאק הנזיר פשוט התגלגל על הדשא.. "בואו נקווה שבגניבת שוקולד ניהיה יותר מוסלחים בשירה אנחנו פשוט כמו שוקולד מריר...".. הערב החל לרדת והם יצאו לדרכם אל עבר היעד... המסע היה ארוך.. מפארק הירקון לכיוון ר"ג.. אבל הם היו מאומנים ומתורגלים... הם צבעו את פניהם בצבעי הסחה.. שוקולד מומס.. זה גם שמר על האנרגיה שלהם כי מי שחש שאיבד אנריגה הביא ליק לק ומיד התעורר לחיים כמעט כמו חדש... ואז ב22:00 הם החלו לטפס מעל הגדרות עם חבלים הם היו ממש זריזים... שנכנסו כולם פנימה רובין הוד ביקש מהם להתפקד.. והיה חסר לו אחד.. הוא בדק שוב ושוב. וטאק הנזיר פשוט לא הגיב.. לכן הוא החל לחפש אותו...טאק נמצא ליד איזה סיר ענקי גוחן מעליו.. נוגע לא נוגע..."טאקקקקק תתרכז.. אל תעמוד בפיתוי יודע שקשה לך אבל תזכור את המטרה נעלה שלשמה כולנו כאן...."טאק התאפס על עצמו הם החלו במלאכת האיסוף.. והיה שם מה לאסוף... קצת לפני עלות השחר הם יצאו משם עם כל השלל המתקתק.. התפזרו לכל ביה"ס עמדו בכניסה וחילקו לכל ילד ולכל ילדה... שוקולד .....

 

[מיטללל]

זה הדבר הכי יפה שקראתי בזמן האחרון

אבל למה אין סוף טוב? קצת אופטימי?

 

[מיטללל]

חחח כל הכבוד

{כמה פעמים המילה שוקולד נכתבה בסיפור?} יפה מאוד... אבל מאוד קצרצר. וגורם לחשק בלתי נשלט לשוקולד.. ומהר. כל הכבוד

 

[JoNy007]

אם אני לא טועה

אז המילה שוקולד מוזכרת 22 פעמים.

 

[JoNy007]

באמת סיפור יפה

אבל הסוף עצוב. אתה צריך לשנות את הסוף תעשה אתה סוף יותר אופטימי, שמח.

 

[Niti]

למה סוף עצוב?

אני כבר נכנסתי לדימויים המגרים של השוקולד, ובסוף הגבעה נעלמה... באסה לנו.

 

[מלנגוניות]

../images/Emo78.gif הסיפור משעמם וארוך

אחרי יום עבודה מפרך אין לנו כח לקרוא את הסיפור הזה על אף שהוא עוסק בדבר כה טעים כשוקולד. נעדיף לקרוא סיפורי סקס וחוויות מהחיים במקום לשבת ולנסות ולפענח את הסיפור ואת מוסר ההשכל שלו. שלום

 

[מיטללל]

על טעם ועל ריח.....

המשל והנמשל מאוד ברורים דווקא. ברורים עד כאב.