לשמוע דעות.

שי גבר

New member
לשמוע דעות.

הנה עוד גבר נשוי ומבולבל. אצלנו זה הפוך, אני לא מרוצה מהזוגיות והקשר. לא מרוצה מהמעט יחס שאני מקבל. לא מרוצה מהאפתיות שלה לקשר. אני גבר שאוהב חום, פינוק ולדעת שיש מישהי שאכפת לה ממני. אני גם רגיש(ויודע שלפעמים יותר מידי) לתגובות שאני מקבל ממנה. אני מסוגל להעלב עד עמקי נשמתי אם רציתי לדבר עם אישתי על נושא שמציק לי והיא הראתה סימנים של לא מעניין אותי. לא מעניין היום ולא מעניין מחר. הרצון העז שלי בהרמוניה גרם לי הרבה פעמים להשקיע מעל ומעבר לשם הקשר. זה מתבטא בהשקעה, הקשבה, מעורבות בבית..משתדל. שואל ומדבר איתה ומשתדל. לפעמים אני מרגיש שאני שואל יותר מידי. לפני שלושה חודשים החלטתי שדי. נפגעתי יותר מידי. אפשר לומר שלבחור ´רגיש´ כמוני היא מתנהגת כבהמה. רוצה לומר שזה בעיני המתבונן. לאחרים זה יכול להראות כסביר. אני התקשרתי לספר לה שזכיתי בבונוס על פרויקט והיא בגסות אמרה לי שזה לא הזמן. במהלך הערב תוך כדי מקלחת וסיפור לילדים ניסיתי לספר לה אבל היא כל הזמן ברחה לטלפונים ולהתקלח. אני מקלח אותם ומספר סיפור והיא עסוקה. בערב חזרתי ממיטת הילדים וכל כך רציתי לספר לה אבל היא נרדמה. בכלל היא באופן קבוע בתשע וחצי נרדמת כך שלא ממש נשאר לשנינו זמן. אני יודע ורוצה לדעת שאין לה מאהב. אבל בזמן האחרון גם זה עלה לי לראש. וכי למה אין לה זמן בשבילי? אבל אני עדיין מאמין שאין לה. אז לפני שלושה חודשים החלטתי שאני כבר לא משקיע. בחרתי לי תחביב ואני עסוק בו. עכשיו, לי אין זמן לעזור בבית ולהשקיע בזוגיות. בשבוע הראשון הדבר הפריע לה. אמרה לי שאם שאם אני אמשיך כך ויום אחד ארצה יותר מהקשר הזה ביננו אז שאני אדע שאולי היא כבר לא תחכה. כי נמאמס לה מהמצבי רוח שלי. עברו שלושה חודשים. כאילו כלום. אנחנו חיים במקביל. נראה שלה זה לא ממש מפריע למרות שמידי פעם היא מראה לי שכן (פרצוף חמוץ). אז עכשיו אני אוכל מהעוגה שאפיתי. וסובל. פלונטר כזה. לא ממש רוצה קשר קר. אבל גם נמאס לי להיפגע כשאני משקיע. כאילו שלא ניתן לגישור. אני צריך זוגיות חמה ואכפתית והיא צריכה מקום לעצמה (היא לא מודה בזה היא טוענת שהיא לא צריכה שום מקום וכל ההשקעה והזמן שלה זה בית, ילדים ועבודה) למה אני כותב פה. רוצה לשמוע את דעתכם. כמו תמיד אני מאשים את עצמי. אולי בעיני המתבונן זה שונה. אך יוצאים מהפלונטר? להתגרש? לבנות את עצמי מחדש. אותי זה קורע מבפנים!!!
 
תתחיל בלבנות את עצמך

זה יוביל אותך לאחד משני מקומות: או ליכולת להביא את עצמך לזוגיות באופן אפקטיבי יותר או ליכולת לצאת מהזוגיות ולא לחזור על אותו דפוס בזוגיות הבאה. בכל מקרה, "עניי עירך קודמים". בהצלחה.
 

שי גבר

New member
ניסיתי

אני בד"כ אוהב את הבית והאנשים שאיתי. ככה גדלתי באוירה משפחתית הדוקה. למרות שקבלתי לא מעט הצעות לבילוי כולל הצעות אינטימיות מנשים בתקופת הנישואים שלי אני מעדיף את הבית והאישה. לקחתי לי קורס נגרות. פעמיים בשבוע מ 16:00 עד 20:00. מתעסק בזה גם בשבתות. כבר שלושה חודשים. רוצה לומר לך שאני לא ממש יודע מה זה לבנות את עצמי ואם זה עוד קורס כמו נגרות אז זה לא ממש משלים לי את החסר. אשמח לשמוע ממך מה זה לבנות. אם יש מישהו שעבר תהליך כזה, אז בבקשה.
 
האם אתה שולחן או ארון?

לבנות את עצמך זה לא ע"י קורס נגרות, למרות שעיסוק בתחביב הוא חלק מבניה עצמית. זה גם לא ע"י סטוצים ופרשיות אהבים. (אם כי בתנאים מסוימים "יציאה מהארון" מהווה שילוב של נגרות וסטוצים
) אתה יכול לבחון אופציות כמו סדנאות מסויימות להתפתחות אישית או לתקשורת כאמצעי להכיר את עצמך טוב יותר וכלי שיאפשר לך שיפור מיומנויות. אינפורמציה חלקית תמצא באמצעות קישורי הפורום.
 

שי גבר

New member
קראתי את המאמרים בקישור.

בדרך כלל אני קורא לסדנאות האלו "חרטה". עכשיו ממש לגמתי לי כל מילה. אולי יש משהו בבניה העצמית הזו. אני חשבתי שלבנות את עצמי זה למצוא לעצמי עיסוקים מחוץ לבית. רק אחרי שקראתי את הקישור הבנתי למה אתה מתכון. ננסה.
 
אתה באמת במצב קשה

אתם חיים כמו שני שותפים לדירה עם ילדים וחשבון בנק משותף. אין לי פתרון בשבילך אבל נראה לי שבאמת אין טעם שתמשיך להשקיע ותחשוב שכשמשתינים עליך יורד גשם. שווה באמת לבדוק אם היא סתם לא טיפוס ריגשי או פשוט משקיעה את הרגש שלה אצל מישהו אחר. מה לעשות? ממש לא יודע (מבטיח לנסות ולחשוב על זה) אבל אתה יכול לנסות טיפול זוגי. יכול להיות שבסוף תאלץ להגיע לפתרון האחרון - למצוא בת זוג אחרת
 

שי גבר

New member
מה לא יודע?

חשבתי שכבר יש לך תשובות. לפעמים אני חושב כמוך אבל מקבל רגליים קרות. למי יש כוח לפרק ולהתחיל מחדש? בנתיים אני מנסה לשמוע אותכם. לפני שאני הולך ליועץ, פסיכולוג, מתגרש או נשאר במקום ובוכה.
 
יש עוד אופציה אחת

תמצא לך מישהי שתקבל ממנה ותיתן לה את מה שחסר לך בבית. לא צריך לפרק ולהתחיל מחדש, לא צריך יועץ ולא צריך לבכות. כן צריך לשמור על זה דיסקרטי וצריך להיות במצב נפשי שאתה יכול לחיות עם זה בשלום. עוד אופציות? לא רואה כאלה
 
האם אני שוטה???

ורוח נבואה שורה עלי???? תסלח לי שאני ככה מפריעה אבל תקרא אותו עד הסוף.בעיקר בעניני בריחות! ואולי תבין שאופציה היא אופציה וממש כמו בבורסה היא יכולה להיות שווה מליונים או שווה לקליפת השום אפרופו אופציות מישהו רוצה 12,500 אופציות???? מוכנה לתרום בחינם.....
 

שי גבר1

New member
עוד נפגעת בורסה?

תקרא היא אמר לו תקרא. נכון, אני לא מחפש בריחות. לא מוכן לותר על פתרון.
 
על כף מאזניים

היא קרה היא "חמוצה" היא מנוכרת אתם חיים במקביל אתה השקעת אתה נתת אתה הפסקת ואתה עושה למען עצמך ועכשיו - קח את כל אלו והנח על מאזניים לאן נוטה הכף מבחינתך? איך אתה רואה את המשך חייך ??? איך אתה רואה את עתיד הזוגיות הזו ??? איש לא יגיד לך מה לעשות (גם לא יועץ/מטפל) התשובות לשאלות שלך אצלך ובכל מקרה - האשמה והלקאה עצמית לא יתרמו למצב עשה חושבים עם עצמך ו"תבחר"
 

שי גבר

New member
גלגלת את זה אלי.

אני רוצה להתחיל הכל מחדש. להתגרש ולמצוא את אהבת חיי. אבל, אני עוצר וזכר למה אנחנו יחד ונזכר במה שבנינו (כלכלית ומשפחה) וחושב לעצמי... 1)אולי ככה זה בחיים 2)אולי האשמה בי וזה יחזור על עצמו עם הבת זוג החדשה 3)מה עושים עם מה שבנינו (בית, ילדים, זכרונות ועוד) למעשה מאחד ושתיים אני לא פוחד. אני מקבל רגליים קרות בגלל שלוש. ואל תספרו לי כמה זה קל. אני מכיר את הילדים (הבן יצא כמו האבא, רגיש מעל הראש) אני חוזר ומריץ בראש אך זה יהיה לילדים. מי יגדל (למה אני צריך לותר?) אך הם ירגישו.....ולכן אני פה ולכן אני מנסה למצוא תשובות לשאלות. מגלגל אלייך ורוצה לשמוע עוד.
 
אני ונגרות ,ככה בקושי צועדים יחד

אז אני לא רואה אשמה. אבל כשיש זוג ,יש שניים-והאחריות היא משותפת. כולל האחריות לתקשורת. אולי ככה, לאט בשלבים, קודם לראות איפה אתם נמצאים היום?-נתק תקשורתי כמעט , אין ריבים, היא ישנה מוקדם, אתה הולך לבנות ארונות. האם זה היה ככה תמיד? ככה מיום הנשואים? לפני הנשואים? אחרי הלידות? מתי חל שינוי? למה? במה התבטא השינוי? אחרי שלב ניתוח הגוויה- לראות מי היה הצוות הרפואי במקרה הנ"ל, ומה אתה עשית לזוגיות שלכם, ומה היא? ואז שלב הסקת המסקנות העכשוויות- מה אני רוצה מהנישואים שלי? מה היא (את ) רוצה מהם? אח"כ שלב -מה אני יכול לעשות כדי שאהיה /נהיה יותר מרוצים. כל אחד לחוד ושניכם ביחד. ואם המסקנה לא ממש מעודדת, לבדוק איפה הכשל (היא תמיד הייתה דג קרפיון קפוא, אבל לך זה לא הפריע, אבל לאחרונה מפריע לך כי ...) היא מסוגלת לא להיות דג? אתה מסוגל להשתנות? ואם כן באיזה נושא? ואם לא מצליח לנתח את הדברים לבד, בכלל לא נורא להעזר באיש מקצוע לעצמך(כלומר פסיכולוג) או במטפל זוגי לשניכם . ואז , אם כל המסקנות מובילות לאותה תוצאה-אתה תצטרך להחליט אם אלו באמת החיים שאתה מעוניין בהם, ואם לא מהן האלטרנטיבות. אבל... נראה לי ,ככה מהצד, בלי להכיר את אורח חייך או אותה..שאתה קצת רותם את הסוסים לפני העגלה. להתגרש אתה יכול תמיד להספיק, למרות שאם לא תעשה "תיקון עצמי" סביר להניח שהשולחן הבא שתנגר יצא עקום כמו הנוכחי. אבל לפני ששוברים את השולחן הישן, ושמים במדורת ל"ג בעומר אולי אפשר לראות אם אפשר להכניס כמה מסמרים מלמטה, אולי קורה לחיזוק, ואז הוא יהיה יציב לעוד שנות דור?
 

שי גבר1

New member
שאלות חכמות יש עליך.

האם זה היה ככה תמיד מיום הנישואים? מתי חל השינוי? אני מנסה לזכור ולא מצליח. יותר מידי זמן ישנתי ודאגתי לקרירה שלי. אני והיא עובדים. היא גם מטפלת בבית. אני חושב שתמיד היא הלכה לישון מוקדם. אני חושב שתמיד היה חסר חום. אני חושב שתמיד היה חסר סקס ואם היה הוא לא היה משהו. אני חושב שפעם היתה תקשורת טובה יותר. פעם היא היתה שם כשהייתי צריך. היום היא עסוקה לה. גם כשאני צריך. פתאם אני כבר כמו תמונה בבית. שאלת מה אני יכול לעשות? שאלתי את עצמי לפני חצי שנה ועשיתי. התחלתי לקבוע יציאות והפתעות. התחלתי לחזור הביתה מוקדם לעזור. התחלתי להקשיב ולשמוע. מה שמוזר זה שהיא לא חושבת ולא אומרת לי מה לא בסדר. מה חסר לנו כזוג. כאילו הכל בסדר אצלה ולא ברור לה מה אני מבלבל את המוח. כתבת אם תעשה "תיקון עצמי". אך עושים? כתבת יציב לשנות דור. עכשיו זה כבר יציב לשנות דור. אבל רחוק מלהיות מספיק לי. שאלת שאלות טובות!!!
 
שי

"אני רוצה להתחיל הכל מחדש. להתגרש ולמצוא את אהבת חיי" "למעשה מאחד ושתיים אני לא פוחד. אני מקבל רגליים קרות בגלל שלוש." מכאן מבינה שאל המסקנה מה אתה צריך ורוצה לעשות הגעת אינך חושש מ"סעיפים" 1 ו 2 לגבי 3 בית-רכוש : יש גישור, יש פישור (ואולי עוד כמה גופים שנגמרים ב"וּר") שיעזרו לכם להגיע לחלוקה נכונה והוגנת זכרונות : הם תמיד יהיו שם לומדים לחיות איתם ילדים : מתגרשים מבני הזוג, לא מהילדים ואם משכילים לעשות את ההליך בצורה "נקיה", הפגיעה בהם פחות כואבת לא אספר לך שזה קל כי זה לא אבל, תלוי בכם כמה "קשה" תעשו את זה אפשר יותר, אפשר פחות ואפשר בהחלט לעשות את זה באופן שייטיב עם כולכם רק אתם תחליטו איך !!!
 
נגרות לא התחום שלי!

אני לא רגישה אני לא אוהבת חום (לפעמים זה משגע אותי כשהוא אומר לי כמה הוא אוהב אותי) אני לא אוהבת פינוק ואין לי מאהב ואני מקוה שבעלי לא חושב שאני בהמה! והלקסיקון שלי שונה משלך היות וזוגיות לא נמדדת במי מקלח את הילדים ומי מספר איך היה לו בעבודה ואולי אתה לא מבין מה זו השקעה בזוגיות כתבת בעצמך שהיא טיפוס שנרדם ב-תשע וחצי למה???????????? האם ניסית פעם אחת ליזום איזו יציאה רומנטית ולדבר איתה על זה? להסביר שאתה רוצה/מבקש יותר? ניסת לברר איתה למה היא קרירה אליך? אולי משהו מציק לה והיא לא מסוגלת לבטא אותו וכתוצאה מכך ההתנהגות אליך מנוכרת! האם תמיד היא היתה כזו? או שקרה משהו לאחרונה שהשתנה? זה לא כזה ברור! לדעתי זו סיטואציה עדינה ! וממה שאני קוראת, במקום להתמודד ולשים את הקלפים פתוחים על השולחן שניגרת (מהשרשור הקודם
) ברחת ועכשיו אתה מנסה לעשות בדק בית??? מה אתה רוצה???
 

שי גבר

New member
מתפרצת לדלת סגורה.

זה בדיוק מה שעשיתי לפני שלושה חודשים. הפתעתי, יצאנו לבלות הרבה יחד. שאלתי, התעניינתי למה הקרירות. הבטיחה לנסות. הבטיחה להשקיע. חמען האמת. אפילו היו ימים שהרגשתי את זה חזק ונהנתי מכל רגע. גם היא פתאם קבעה לנו יציאה בערב וכדומה. אבל אחרי כמה ימים הכל חזר לקדמותו. כאילו זה היא. מאז שהכרתי אותה היא נרדמה מוקדם. פעם זה היה בעשר וחצי בערב היום זה תשע וחצי. לא ברחתי. שמתי את כל הקלפים על השולחן. דיברתי ושמעתי. עכשיו אני חושב שהרבה יותר רע. עכשיו היא יודעת כמה אני לא מרוצה ואני יודע שהיא יודעת וכלום לא זז. לא ברחתי!
 
אני מאמינה לך

מה האפשרויות העומדות בפניך? 1. לנסות שוב ושוב ליצור אצלה מודעות כלפיך וליזום יותר יציאות , יותר שיחות מוטיבציה יותר..... כדי שבסוף לך יהיה יותר 2. במקביל לסעיף 1. לגרום אצלה לזעזוע שתבין שאם דברים לא ישתנו היא תאבד אותך.... 3. ללמוד לחיות עם זה - היא כזו זו לא הפתעה עבורך! אולי התבלבל אצלה שעון חורף/קיץ... 4. להמשיך בחוג נגרות... עד שבוקר אחד תקום ולא תזהה את מי שישן לידך 5. למצוא במקום אחר את הרגישות, החום, אהבה וכל שאר "תחושות המסטיק" שעליהן כתבת בתחילת השרשור הכול מתחיל ונגמר בסדר עדיפויות!
 

שי גבר1

New member
אמרת ולא אמרת כלום.

אני מחפש דרך לפתרון. את נותנת לי את כל האפשרויות. אני גם לא רוצה שתציעי לי במה לבחור. רק לספר לי מה קורה בכל אחת מהאפשרויות אם בוחרים בה.
 
למעלה