דארוין, על כוס קפה לרגע אנסה להסבי
ננתק עצמנו לרגע מהמקרה שלו אבל ניקח למשל את הגרפולוגיה: נניח שהוא מתרשם ומתלהב מהגרפולוגיה, או מניתוח מסויים, ומבטא זאת ברוח כזאת, או שהוא נחשף להצעה, יוזמה, חיזור וכל מה שתרצה להעלות בדעתך. בשלב הראשון הוא נותן תחושה שמבחינתו זה ´בסדר´, עמד בציפיות, רעיון/כלי אדיר, מחמיא ליוזמה המקורית וכבר ´מאתמול´ הוא מתכוון להיעזר/לבצע וכל מה שתרצה. לאחר פרק זמן מתברר שלמרות האמור לעיל, התחילו להתגבר אצלו הדילמות, הסתייגויות, חששות והוא התחיל למצוא פגמים כלשהם שמצדיקים המתנה ואי יישום ברוח ההתלהבות הראשונית. למרות התגובה והציפיות שהוא יצר, הוא משום מה לא אימץ זאת כ ´כלי אדיר´, בחורה משגעת, יוזמה לא רגילה, ויש לו הסברים שמשכנעים רק חלקית אותנו, וגם אותו לא ממש. אם נחזור לגרפולוגיה ונבחן אותו לפרק זמן מתמשך יכול להתברר פער בין ההתלהבות הממריצה לפעולה ´בהתחלה´ לבין הדילמות והסקפטיות שמתחילה לכרסם בו, בדמות של בקורת, פרטים, חסרונות - שבעטיים, מנקודת מבטו, חלה הנסיגה. אגב, זה לא נובע אצלו משמרנות.