לרקדניות בנות 4

יו, גם אני חברה שלך שושקה..../images/Emo13.gif)

איזה כייףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
)
 

מיקi

New member
לבראנדון ....

בגדול... אתה צודק, רק שלקחת את זה רחוק מידי. נשמע מפחיד לרקוד איתך. לפי איך שאתה כותב, במקום ליהנות מהריקוד עסוקה בת זוגך ב"לא לטעות"! מה הפלא שהיא "מזייפת" "שוכחת" "לא מסתובבת" ? אני לא רוקד כל כך ותיק כמוך, רקדתי עם כמה וכמה בנות זוג, חלקן רקדניות טובות, וחלקן טובות יותר. רק פעם אחת רקדתי עם אחת שממש אבל ממש לא "זרמה" איתי, וזה היה ערב הריקודים שהכי נהניתי בו, כי במקום להתעסק נטו בריקוד, דיברנו, צחקנו, בקיצור...נהננו ! ( לא מה שאתם חושבים "כחולים" שכמותכם !!!) בקיצור בראנדון, מה שאני רוצה לומר לך, במקום לשבת ולבכות על מר גורלך, תלמד למצוא את הטוב בכל סיטואציה ! שאלה אישית - תגיד אתה נשוי ? וגם את אישתך אתה בוחן באותו הפרפקציוניזם שלך ?
 

אבישג10

New member
מחשבות מאתמול בלילה

אתמול בהרקדה רקדתי בחלק הראשון עם גבר שמנסה להזמין אותי כבר חודשים ארוכים ללא הצלחה ניכרת. אתמול רקדתי איתו בחלק הראשון, ואני מביאה את רשמיי לכאן, בהמשך לשרשור הזה. הוא יודע את הריקודים. זז לכיוונים הנכונים. רקדתי עם טובים ממנו וגם עם פחות. בכל זאת לא רציתי להמשיך יותר, וזה למה? לא היתה שם שום שמחת חיים!!! לא חיוך, לא איזה שהוא חן שישמח אותי. אז זו מסקנתי הסופית: נכון, צריך שהרמה תתאים, אין ספק, אבל חברים - שמחת חיים!!!! זה ריקוד, זה מוסיקה, זה אנרגיה!! זה יותר חשוב לי. השילוב בין שני הדברים יהיה כמובן מנצח. ומילה אחרונה לבראנדון - רובנו פה וירטואלים, חלק מכירים, ואני מניחה שהרבה מכירים רק שלא יודעים מזה... אולי אני מכירה אותך ואתה אותי, אבל מה - אני שמחה שאנחנו לא יודעים מזה. באמת, כמו שאמר מיקו, רק מהלחץ של לרקוד איתך הייתי מתבלבלת ושוכחת את הצעדים... שמא לא אעמוד בציפיות...
 
../images/Emo45.gif את כל כך צודקת באמירה:

"חברים-שמחת חיים!!!זה ריקוד,זה אנרגיה!!" תעשו תצפית ושימו לב לרוקדים.חלקם רוקדים בלי שום שמחה בתנועה.לעומת זאת הרבה יותר סוחף לראות את הרוקדים עם כל הנשמה גם אם הם מתבלבלים פה ושם.
 

בראנדון

New member
מיקו, אני נשוי לפרפקציוניסטית, אין

אצלנו רגע אחד משעמם, תנסה את זה בבית...
 
התאמה בין בני זוג

אני מסכימה אתך לחלוטין.שנים רבות רקדתי עם בני זוג קבועים .כיון שרמת הריקוד שלי היתה טובה ואף יותר מכך ,היה לי קשה להתפשר .העדפתי לרקוד עם מישהו שגרם לי לבטא עצמי בריקוד ולהרגיש התרוממות רוח.במידה ולא היה מישהו כזה העדפתי לשבת או אפילו ללכת הביתה.זהאולי נשמע מתנשא אבל מי שהריקוד בעצמותיו מבין ומזדהה.
 
למעלה