מחשבות מאתמול בלילה
אתמול בהרקדה רקדתי בחלק הראשון עם גבר שמנסה להזמין אותי כבר חודשים ארוכים ללא הצלחה ניכרת. אתמול רקדתי איתו בחלק הראשון, ואני מביאה את רשמיי לכאן, בהמשך לשרשור הזה. הוא יודע את הריקודים. זז לכיוונים הנכונים. רקדתי עם טובים ממנו וגם עם פחות. בכל זאת לא רציתי להמשיך יותר, וזה למה? לא היתה שם שום שמחת חיים!!! לא חיוך, לא איזה שהוא חן שישמח אותי. אז זו מסקנתי הסופית: נכון, צריך שהרמה תתאים, אין ספק, אבל חברים - שמחת חיים!!!! זה ריקוד, זה מוסיקה, זה אנרגיה!! זה יותר חשוב לי. השילוב בין שני הדברים יהיה כמובן מנצח. ומילה אחרונה לבראנדון - רובנו פה וירטואלים, חלק מכירים, ואני מניחה שהרבה מכירים רק שלא יודעים מזה... אולי אני מכירה אותך ואתה אותי, אבל מה - אני שמחה שאנחנו לא יודעים מזה. באמת, כמו שאמר מיקו, רק מהלחץ של לרקוד איתך הייתי מתבלבלת ושוכחת את הצעדים... שמא לא אעמוד בציפיות...