לרקדניות בנות 4

אליק

אכזבה היא בדיחה גרועה, שאנו מספרים לעצמנו על עצמנו.
 

ylamm

New member
לבת - הדייג

אני מבינה מדוע זעמה של אבישג מופנה לבראנדון. שיקוליו של אדם בבחירותיו לא היו מכעיסות אם לא היה משתמע מכך שהאשמה מוטלת על הבנות הטירוניות. בקוראי את דבריו של ברנדון נזכרתי במערכון מתוך "קצרים" שבו קרן מור עושה "אוי, אוי, אוי...." ברנדון בוכה על מר גורלו שאין לו בנות ברמתו, והבנות שכן אומרות שהן יודעות את הריקודים - ממש טועות ואוי ואבוי. אז גדלות הנפש האמיתית צריכה לבוא מברנדון: או שיבוא עם בת זוג מעולה מהבית (ואני אומרת זאת ללא ציניות, אלא בפירגון) או, אם אנו מדברים כאן על לכבד, אז מן הראוי שרקדן וותיק יכבד מישהו קצת פחות ותיק ויפרגן גם לו, או לה.
 
אין כל סתירה בין

דברייך לגבי פירגון לאחרים, שמסכימה איתם, ללא ספק. לבין זכותו של אדם לקבוע את בחירותיו. וגם אם הן מוטעות לדעתו של אחר, אין מקום לדעתי, לשלוח בו חיצי זעם. רק משום שהוא חושב אחרת ממני. שבוע טוב
 
קודם כל תרגעו ...../images/Emo184.gif

קחו אוויר, וחישבו מה עושים תכלס. מצד אחד אני מאוד מבין לליבו של בראנדון - אני נמצא בסרט הזה (סרט שחור לבן ...) מדי פעם. מצד שני, לא ממליץ לפסול אוטומטית את "חסרות הנסיון" - רק בתור דוגמא, לפני מס' ימים רקדתי עם מישהי בעלת נסיון של שנתיים בלבד (כך התברר ...), ואיך צביקה הדר אמר לפני שעה ומשהו ? - "SAY NO MORE" ... (אחרת תחטפו לי אותה ...). אז צריך לנסות לזהות את הפוטנציאל (בד"כ 10 שניות בריקודי מעגל מספיקות על-מנת לבצע דיאגנוזה ראשונית ...). סבלנות והתמדה - אלו הן כנראה מילות המפתח ... ב ה צ ל ח ה !
 

אבישג10

New member
שנתיים בלבד?..

ממש טירונית... יש כאלה שרוקדים פחות זמן ורוקדים נהדר, ויש הרוקדים שנים רבות ולא מזיזים שום איבר למקומו הנכון. תודה ל-YLAMM, היחיד שהבין שזה לא שאני כועסת על בראנדון אלא על הדיעה הזו והחשיבה הטוטאלית הזו ויותר מזה - הרצינות התהומית הזו, כאילו שאנו באיזו תחרות. אליק היקר - אני כבר יודעת שאתה מתבדח ולא נפגעתי חלילה. גם ברנדון לא פוגע בי אישית כי הוא הרי לא מכיר אותי בכלל, כמו רובם פה. אני פשוט לא מצליחה להבין את הגישה הזו, של "הנה-הלך-לי-הערב-בגלל-הטירונית-הזו-שאמנם-רוקדת-כמה-שנים-אבל-לא-יודעת-כלום". אנחנו באים לבלות ולחייך, לא לשפוט ולפרצף. לבת הדייג - תקראי את כל השרשור. ברנדון הפנה כעס כלפי הרוקדות ואני רק משקפת לו מה חשות הרוקדות שנופלות בידי פרצופנים כאלה, שמתנשפים בחוסר נחת כשאני חלילה טועה באיזה צעד.
אני מעדיפה את אלה שמחייכים וצוחקים איתי ביחד כשמי מאיתנו טועה, ולא את אלה שכל הזמן גוערים בי כאילו הייתי ילדה סוררת שמבאסת להם את הערב. ברנדון נראה לי מהסוג השני, לפי תיאוריו, אז אולי עדיף שישב בצד אם עוד לא נולדה הרקדנית עבורו, ושלא יקלקל את המצברוח שלי ושל חברותיי. גם אני אוהבת לרקוד עם רקדנים טובים, ויש כאלה שאני רוקדת איתם בכיף, אבל יותר אני אוהבת לרקוד עם אנשים מחייכים ונעימי הליכות. שיהיה שבוע טוב ושלא נפסיק לרקוד!!!
 
וזאת בדיוק הסיבה

או ליתר דיוק - אחת הסיבות, לכך שאני יושבת לבעלי המסכן על הווריד שילמד כבר לרקוד!!! בראנדון היקר. אני יודעת שפנית לבנות 4, ואני רק בת שנה וחצי (וכבר הולכת בלי ליפול...
) אבל העלית בי רגשות, שרוצות לעלות על הנייר... ילדות בגילי, כך נדמה לי, מגיעות להרקדה בידיעה שאת רוב ריקודי המעגל החדשים, הן כבר מכירות. גם בריקודים הישנים, כבר השליטה לא רעה. יותר מזה- אפילו ריקודי הזוגות החדשים למדי, אלו שרוקדים אותם כמעט בכל פעם וכמעט בכל הרקדה- אפילו אותם הן מצליחות בד"כ בלי בושות
. א ב ל (תופים מחרישי אזניים- סכנה מתקרבת...) בנות שנה וחצי יודעות, (כי כבר קרה להן לא פעם) שהמרקיד אינו צפוי, ופתאום, בלי שום אזהרה, הוא שולף מהארכיון...ואז, אוי לבושה, בן הזוג האומלל והמנוסה, שרגליו רוקדות מעצמן, מתאכזב עד עמקי נשמתו! ("איך נפלתי עם טירונית" אמר בראנדון) והפעוטה העלובה,
שכל פשעה הוא תאריך לידה לא מוצלח, מנסה בכוחותיה האחרונים להעתיק, להסתובב בזמן, לא להתנגש כי פתאום באים מולה (אמא'לה!) בקיצור-הישרדות לשמה
. בפעם הבאה שהשיר הוותיק יופיע- כבר יתחיל להיות סדר בבלגן, הסיבובים יקבלו הגיון, ואולי תצליח, המתחילה, לעבור בשלום את הטירונות (היי רק דן
) ולפני שלב השאלה המכשילה, ווידוי קטן- תמיד כשמזמינים אותי לרקוד, אבל ת מ י ד אני מזהירה מראש שאני רוקדת רק שנה...ונותנת לבחור הזדמנות להתחרט ! ועכשיו שאלתי- לוותר? כדי שלא לפגוע במומחים כמו ברנדון? להתעקש? ולחטוף רותחין ממומחים כמו ברנדון? או סתם ללכת לישון כי נורא מאוחר, ומספיק להתפלסף...
 
דווקא יצא לך יפה מאד

כפי שכתבו לך כאן בהמשך. אולי תלכי עם זה ותכתבי תמיד בשעות הלילה לפני השינה ואנו נרוויח...
לא, אני לא מתכוון שלא תכתבי גם בשעות אחרות, אל תביני לא נכון, אבל מה שכתבת הפעם יצא מאד נחמד. אותי דווקא מעניין לנסות ולרקוד עם מתלמדת כמוך...
 
ואו !!!../images/Emo9.gif

לכזה פירגון לא ציפיתי! תודה רבה. ירון, תיזהר אני עוד אתפוס אותך במילה יום אחד!
 
נו, את יודעת על מי לא מאיימים...

איני מכיר אותך וגם אין תמונה כך שלא אוכל לזהותך ולהזמינך. הנה כי כן הכדור נשאר בידיך.
 

danielia1

New member
על תשבי לבעלך על הווריד! ירצה יבוא

לא רוצה? שלא יבוא חבל על המתח ואולי האכזבות. גם זוגתי למחול הייתה כזו וכעבור זמן הבינה שאין טעם לכך. עברו כבר 6 שנים.......ובעניין ברנדון: יש כמה סוגים של רוקדים .... לפעמים זה עובד ולפעמים לא.
 
מצטערת, התכוונתי לקצר את כל ה

הפלסף הזה שיצא לי... אבל אז לחצתי על "שלח" בטעות...
כנראה אסור לי לכתוב בשעות כל כך מאוחרות! לא לכעוס, לא יקרה שוב...
 

בראנדון

New member
אני נפעם מעצמת התגובה שדברי יצרו

אצל בנות רהוטות ודעתניות, וגם אצל כמה בנים. ממתי השאיפה למצויינות היא מלה גסה? מה רע בלהיות פרפקציוניסט? יתכן שהייתי צריך לסייג את דברי, רק לאותן בנות 4 שזה לא זורם אצלן בדם,והן עדיין לא זורמות, אני מודה כי יש בנות 4 מוכשרות שכיף לרקוד איתן. אני מוחה על ניסיון לטשטש את העובדה הברורה לעין כל, כאשר מסתכלים מהצד על זוגות בריקודים, ורואים אחת איכותית, חיננית, מדייקת בצעדיה, בסגנון יפהפה, ולעומתה הבן זוג הוא "צילגר" ( תרגום בבקשה!) אחד שמסרב להניע את רגליו, אלא הוא גורר אותן, טועה, מעגל פינות, מורח צעדים, ואתה עומד מן הצד ושואל: שומו שמים? למה היא נאחזת בו כטובע הנאחז בקש? למה שלא תנסה את מזלה אצל אחר? ובכן, לא מקרה הוא שיותר בנות של גילאי 4 התבטאו, לעומת אחרות מנוסות ומקצועיות, ששתקו, למה? אולי מכיון שהפניתי אליהן, בשרשור אחר, את ההצעה לנטוש את בן הזוג גורר הצעדים, והן, מפחד פן יישארו קרחות מכאן ומכאן, מוותרות על הסיכוי, ונשארות עם בן הזוג הבטוח. אדרבא, אני קורא לאחת מאלה, שתעלה כאן לפורום, ותאשר, או תכחיש, את דברי, אבל חוששני שלא אמצא אחת שתאשר את דברי, כי יבולע לה, אם יתגלה כי דיברה סרה בבן הזוג הקבוע שלה, שרק מחוסר ברירה היא נשארת איתו. ותודה לבת הדייג שיצאה להגנתי.
 
אתה צודק! (מבחינתך) אז מה. ../images/Emo13.gif))

למרות שאני הרבה פחות מ-4 , אני בהחלט מבינה את בעיתך!!! ואתה צודק, גם מבחינת החלטת הבנות. אז מה! יכול להיות שאתה מכוון לאחת מסוימת, שהיית רוצה שתחליף את בן זוגה, אבל כל אחת... בוחרת, על פי אמות המידה שלה, והמצב, על פי הבנתה.
) מי שממש ממש רוקד ניפלא, אין ספק,שקשה לו לרקוד עם מי שמקרטע. אז שימצא/תימצא את הרקדן/נית, שלא מתפספס שם אף צעד, ואנו הפלבאים, כמו שנוהג לומר אליק, (בשאיפה למצוינות כמובן) נמשיך לנו, סתם להנות
) מערבי ריקודים, מלאי אנרגיה וצחוק
)
 
ברנדון - חיפשת מישהי..

שכבר איננה "בת 4" "...שתעלה כאן לפורום, ותאשר, או תכחיש, את דברי, אבל חוששני שלא אמצא אחת שתאשר את דברי.." - אז הנה, אני מתנדבת
בוא ואגלה לך סוד שלמדתי במשך השנים: נכון, אין כל רע בשאיפה למצוינות ולפרפקציוניזם, אבל גם תלוי איפה ובמה, ו... בעיקר במידתיות. היו זמנים (דווקא כשהייתי "צעירה" יותר בותק הריקודי שלי...
) שגם אני רציתי להיות "הכי טובה בשטח"
. אבל ההנאה האמיתית הגיעה רק ברגע שהפנמתי שבאולימפיאדה הקרובה כבר לא יצא לי להשתתף, וגם לא בזו שאחריה - אז אפשר לרקוד לצורך ההנאה הצרופה. לרקוד נכון, לדעת ולהכיר את הריקודים - אבל הכל בלי הלחץ שהשאיפה למצוינות ולפרפקציוניזם, מעצם ההגדרה, גוררת אחריה... יש לי יותר מבן זוג אחד, ולא כולם "רקדני מילניום מהוללים", ואולי לא כולם היו יכולים להתמודד מולך בתחרות, ו"לנצח". אבל כולם הם בני אדם חביבים שנעים לי לבלות ערב בחברתם, ואם מי מאיתנו טועה, או שוכח, או יוצא ממיקוד - השמיים לא נופלים, צוחקים יחד וממשיכים הלאה
והאמת, לאחר שקראתי את דבריך, שבתי והערכתי את בני זוגי שוב והגעתי למסקנה שלא הייתי מחליפה אף אחד מהם ברקדן טוב יותר, אך נחמד פחות... ולך, אני באמת ובתמים מאחלת
, שתזכה ותמצא את האחת והיחידה שנועדה רק לך...
 

אבישג10

New member
מה רע בפרקציוניזם?

מה שרע זה שכשזה אובססיבי, זה משתלט על כל תחומי החיים באופן קיצוני. גם אני שואפת לשלמות, גם אני הייתי רוצה לדעת כל ריקוד שנברא, אבל מבינה את המגבלות ומסתפקת בלדעת מה שאני יודעת ולומדת כל הזמן, ולא קרה כלום אם פספסתי משהו. חשוב לדעת להתפשר. לא אמרתי לסבול, אבל להתפשר ולהמשיך בכיף הרי לרקוד זו לא עבודת הפוסט-דוקטורט של אף אחד פה, והאובססיה הזו של לדעת הכל ואבוי למי שלא תדע או לא יידע, כי יש גם בנות כנראה כמו בראנדון, היא מוגזמת בעיניי ומוציאה את כל ההנאה. אם נהיה עסוקים בחצי הכוס המלאה ולא בחצי הריק חיינו יהיו טובים יותר ואנשים יחייכו אלינו יותר. זה הכל. יום טוב.
 
ברנדון אני מצטרפת לחברותי אבישג

ופרפר נחמד ואומר לך בשנית, וזה מתוך ניסיון לפעמים כשלא מתפשרים בזמן ואחר כך מחליטים להתפשר מגלים פתאום שגם הפשרה כבר לא קיימת. מקווה שהבנת אותי
 
למעלה