לקרוא ולהתבייש

[איה א]

לקרוא ולהתבייש

זו דעתה של סמדר שיר עלינו השמנים. עכשיו תבינו למה כל הילדים רוצים להיות רזים וילדים שמנים סובלים.

 

[Pluplu]

פשוט מזעזע

ועוד לחושב שבכתבה קוראים לה מחנכת....

 

[DREAM111]

מודה שאני מזועזעת מהכתבה

ועוד יותר מכך שאחייניתי קיבלה ממני את הסידרה של גלי, בטוח שאת הספר הזה היא לא תקבל ממני. מזעזע אותי העניין מכיוון שאנחנו מנסים ללמדה שכן דודתה ואימה הן מהנשים שסובלות מאוביס כמו שכותבת סמדר שיר אבל עדיין אנחנו נשים, אמהות, דודות וטובות לב כמו כל אחד אחר. עצוב לקרוא שזו דעתה שאישה שהיא אוביס אז היא לא ללעג אבל אין לה הגדרה אחרת. אני יכולה לגלות שבבית סיפרה של אחייניתי לפעמים שאני באה לקחת אותה הילדים מסתכלים עלי כעל יצור מוזר וענקי וכן מכנים אותי בשמות כמו תראה איזה "דובה" או איזה "פרה", אחייניתי למדה שאני כדודה לא רוצה שהיא תפגע מכך ולכן כל פעם שאני רואה ילדים כאלה או שומעת אני קוראת להם ובנימוס מגלה להם סוד - אני לא דובה ואני לא פרה אני אישה וכמו שאותו ילד נגיד הוא נמוך/גבוה/כהה/מרכיב משקפים, אני שמנה אבל אני דודה טובה ואוהבת כמו כל אחד אחר, לרוב הילדים מקבלים זאת ואח"כ אף אומרים שלום שאני באה שוב לקחת את הילדה. ממש מכעיס אותי שסמדר שיר חושבת שבדרך זו היא תוכל "להחדיר" בילדי ישראל את המודעות לרזות ומניעת השמנת היתר בילדים.

 

[avivity]

ממש לא מזועזעת

מעולם לא התייחסתי לדבריה וכתביה של סמדר שיר כאל משהו שראוי להקרא. שפתה הילדותית והתנסחויותיה "הקיצ'יות" אינן ראויות לעלות על כתב, אבל מאחר ונוצר קונצנזוס שלם סביב ספריה והם נקנים ברבבות - אזי לקחתי את האחריות עלי..........שאולי אני פשוט קפדנית מדי...... כעת ברור לי שלא טעיתי.....ובנוסף, הסתבר שגם אישיותה לוקה בחסר. אדם המסוגל להתייחס לקבוצה שלמה של "בני אדם אמיתיים" כאל מגעילים או כל כינוי מרושע אחר בו השתמשה הנו אדם מגעיל בעצמו וראוי לכל גינוי!! כולי תקוה שילדיה יגדלו להיות במימדים "נורמליים" ואף אחד מהם לא יתפתח להיות "אוביס", אבל נניח שכך, מעניין אם היא תחשוב אחרת. בכל מקרה, תקוותי היא עבור ילדיה עצמם ולא עבורה כי לא הייתי רוצה להוולד לאדם שעשוי לחשוב, באיזה אופן, שצריך להגעל ממני מכל סיבה שהיא. אביבית

 

[DREAM111]

בעקבות הכתבה בהארץ על סיפרה

החדש של סמדר שיר. מצרפת קישור להודעה שיצאה בעקבות הכתבה בפורום ספרות לנוער, אשמח אם תגיבו ותביעו את דעתכן גם שם. בעבר סמדר שיר התארחה כמדומני בפורום וכולי תקווה כי היא קוראת שם כדי שתראה את דעתם של האנשים על סיפרה החדש.

 

[avivity]

ניגשתי וכתבתי...

אין לי מושג אם היא תגיב, ואולי כדאי לה שלא לעשות זאת...... דבריה כתובים שחור על גבי לבן (או שאולי כדאי לומר על גבי שחור...) ומסריה ברורים לכל בר דעת. מלבד לעצמה....... אביבית

 

[dalfin]

ולי דווקא יש דעה שונה

כן, רובנו שמנות ואנחנו חיות עם זה, מי יותר טוב מי פחות טוב וברוב המקרים זה בסדר, למרות שכולנו (ולפני שמישהי אומרת מה פתאם, אני? שתחשוב טוב טוב), הייתה רוצה להיות כמה קילוגרמים פחות. השומן לא הגיע אלינו ביום אחד, הוא אתנו מאז שאנחנו ילדים. אני זוכרת את עצמי תמיד ילדה שמנמונת, גדלתי לנערה שמנמונת (שהחברות ה"טובות" שלי קראו לי בחיבה - דובי. אני יודעת שהן לא התכוונו לזה אבל בכל זאת באיזה שהוא מקום זה מאוד העליב אותי), הפכתי לבחורה מלאה (כן למרות זאת תמיד היה לי הצלחה עם גברים

), הייתי כלה מלאה (75 ק"ג מכובדים), ילדתי 3 ילדים מקסימים ואחרי כל ילד השומן התווסף לו עוד ועוד והגעתי למשקל שיא לפני כ- 4 שנים ("מפלצת"- סליחה על התאור אבל אמיתי מכל הלב) ואז התחלתי לעשות דיאטה. היום אני עדיין שמנה, שומרת בכח על משקל בן 2 ספרות בלבד (לא רחוק במיוחד מ-3), להגיד לכם שטוב לי עם זה? לא !!!! כמו שאמרתי בהתחלה לא הייתי מתנגדת לכמה קילוגרמים פחות. אבל למה אני מספרת לכן את כל זה, כי יש לי 2 בנות, הגדולה יותר מאוד אוהבת לאכול היא כמעט בת 8, היא לא ילדה שמנה (אבל בדרך הנכונה אם תמשיך לאכול ככה), אני כל הזמן מוצאת את עצמי שומרת עליה, נאבקת בה, מסבירה לה שהיא צריכה לאכול פחות, לאכול נכון. זה קשה היא לא תמיד מקבלת את זה. אבל אני לא רוצה שהיא תהיה שמנה, אני לא רוצה שהיא תאבק כל החיים שלה במשקל גבוה, ואני כן אתן לה לקרוא את הספר הזה כי אני חושבת שאם לי היו נותנים לקרוא משהו כזה או שמעירים לי כל הזמן אולי היום היה לי קצת יותר קל. שלא תבינו אותי לא נכון, אני בעד להיות מלאה, נשית עם גוף שופע, אבל לכל דבר יש גבול וכל אחת מאתנו יודעת בתוך תוכה את הגבולות שלו (בגלל זה אנחנו גם מתחילות כל יום ראשון דיאטה) , רק שנורא קשה ליישם את זה בשטח.

 

[avivity]

מותר לך לחשוב אחרת דלפין

ואת בהחלט צודקת בחלק של "להעיר ולהסב את תשומת לבה של הילדה". אבל!! להסב את תשומת לבה תוך כדי כך שאת גורמת לה להבין ששמנה זה דוחה? שצריך להגעל מהן? שחס וחלילה לא תהיה כמותן ?? ויודעת מה? אם בסופו של דבר היא תהיה שמנה... אז איזה מסר העברת לה? שזה אסון להיות שמנה ???? שאסור לה לאהוב את עצמה כפי שהיא ? גם אני חושבת שרצוי וכדאי להיות במידות "נורמליות", לקנות בגדים של הוניגמן וקסטרו, אבל אם בתי תגדל להיות "גדולה" כמו אמא שלה - היא תשאר יפיפיה ולא הייתי רוצה בשום אופן שהיא תרגיש מגעילה או דוחה! אלא שתהיה בטוחה בעצמה, תהיה בטוחה שאוהבים אותה כפי שהיא, ושתאהב את עצמה כפי שהיא. ולא לזה הספר מכוון, ועל כך יצא קצפי. אביבית

 

[DREAM111]

דלפין מצטרפת לדברי אביבית

אין לי בעיה ואני חושבת שתמיד ניסו להעביר לי את המסר שרזון הוא טוב יותר ושיותר קל בחיים שרזים או מלאים. גם היום אחותי מתמודדת עם בתה בת ה-8 בנושא הזה ומנסה להעביר לה מסר שחשוב להקפיד על תזונה נכונה וכו' אבל כן היא מעבירה לה גם מסר שכולנו שווים ואין הבדל בין אדם שמן מאוד לבין אדם נמוך או כל דבר אחר. המסר שמתקבל בדבריה של סמדר שיר לדעתי הם קיצוניים בצורה קיצונית היא מעלה פה את העניין של יצירת הניכור של ילדים שונים או אנשים שונים באמירה הזו ובשמות הגנאי שהיא משתמשת בספר היא נותנת "אישור" להשתמש בשמות הללו אחד כלפי השני. מאחלת לך בהצלחה בנושא של הבת ובאמת מקווה שאם כן תגדל להיות נערה אישה שמנה שתדע להעריך את הדברים החיוביים בה ותדע להתמודד עם מראה בשיוויון נפש.

 

[dalfin]

עוררתן את סקרנותי כי מהכתבה אי אפשר

ממש להבין לדעתי על מה הספר באמת מדבר. אני לא קראתי אותו אבל מחר בבוקר הולכת לרכוש אותו ולקרוא אותו קודם כל בעצמי. לפעמים לכתבים/ות יש נטיה להגזים, אולי הספר לא כל כך קיצוני כמו שבאמת הוא מוצג בכתבה. אני לא מגנה על סמדר שיר ואני לא אחת המעריצות שלה אבל אני יודעת שהיא כותבת בסה"כ נחמד וילדים מאוד אוהבים את הספרים שלה והקלטות שהיא עשתה עם הדצים. אוכל להביע שוב את דעתי אחרי שאקרא את הספר. לילה טוב לכולכן

 

[sisi המקורית]

בתגובה לתגובה

זכותו של כל אדם להביע את דעותיו. השאלה הנשאלת היא עד כמה ניתן להסיט לגזענות? אני רואה בדבריה הכתובים של סמדר שיר (ולגיבוי-זילזולה בשמנים מעל גבי דפי העתון) הסתה ברורה לגזענות כנגד שמנים. כאדם שמן, אני מסכימה איתך בנוגע למלחמות הבלתי פוסקות במחלה, אך האם נגבה סופרת המשמיצה אנשים רק בשל מחלתם? אני משוכנעת שאינך משמיצה אדם בשל מחלתו בפני בנותייך, אלא משתדלת להעניק להם חינוך לסובלנות וקבלת האדם באשר הוא אדם. מדוע שנסכים לגבות סופרת המזלזלת בנו רק משום שאנו סובלים מעודף משקל? והאם נאפשר לה להעביר את המסר הנבזי הזה דרך ספריה לילדינו? האם אין דרך טובה יותר לעשות זאת? כן, בהחלט אני בעד הטפה לתזונה נכונה, אך מעולם לא אשתמש במילים בהן השתמשה סמדר שיר.מדוע היא מרשה לעצמה לזלזל בחולים הסובלים ממשקל עודף ולא לדוגמא בחולי סרטן או נכים אחרים? ודרך-אגב כבת למשפחה הסובלת כולה מעודף משקל על דורותיה, מודה שסבלתי ממאבקי כח עם הורי, שנתנו לי ולאחיי לקרוא על בעיות משקל יתר והטיפו לנו ללא הרף. לצערי זה לא עזר. מאחלת לך בהצלחה עם ביתך בתקווה שתדעי לאזן בין ההסברים לבין ההטרדה וההשפלה (ממנה אנחנו סבלנו), למען לא תיצרי אצלה הפרעות אכילה ואז התוצאה עלולה להיות הפוכה.

 

[dalfin]

יקרות שלי, אני כל כך מבינה מה אתן

אומרות, ואני מסכימה כמעט עם כל מילה, אבל ויש לי אישית אבל גדול, אני באמת לא רוצה שהבת שלי תהיה שמנה. אני לא רוצה שיציקו לה, אני רוצה שהיא תלבש בגדים יפים ותחשוף את הפופיק כמו החברות שלה. אני לא חושבת שזו מחלה, זה דרך חיים ולזה אני מנסה לחנך אותה. אני מצטערת אבל קשה לי להסביר את זה, אני רק יכולה להגיד ממבט ראות של אמא, אמא שאוהבת את ילדתה, אהבה טהורה ללא שום סייגים (וברור שאני אתמוך בה בכל מצב), אני לא רוצה שהיא תהיה שמנה. אני רואה את הבת של חברה שלי טובה (היא בת 13 כיום), ילדה שמנה לכל הדעות, כמה קשה לה לקנות בגדים (היא לובשת כבר ביגוד של נשים. אפילו בקסטרו, זארה ורנואר אי אפשר לקנות לה. במקרה הטוב בבוניטה מידה 44, והיא בסך הכל ילדה. ילדה מקסימה, לא מפלצת לא חולה ולא חריגה. ילדה. אבל היא סובלת אני רואה את זה, וכואב לי ואני לא רוצה שהבת שלי תהיה שמנה. אולי זו אובססיה אצלי כאחת שנלחמת כל השנים, נמאס לי להלחם אב נלחמת. ולא רוצה שהבת שלי תלחם.והיום עדיין כשהיא צעירה וכן מעט מרופדת אבל עדיין יש לה גוף יפה ופרופורציות אני אשתדל לשמור עליה כמיטב יכולתי עם הרבה אהבה ואעזור לה כמיטב יכולתי שלא להיות שמנה.

 

[sisi המקורית]

המלצה

עפ"י פורום "הורים לילדים ביסודי" הרשי לי להמליץ לך (בהמלצת אחת הכותבות) על הספר "דיאטה לנערות" - בכריכה הורודה. דרך ספר זה אולי תוכלי ללמוד וללמד את ביתך לתזונה נכונה, ללא ביקורתיות פושעת על האוכלוסייה השמנה, בלי לפתח אצלה סטיגמות שליליות עלינו השמנים. אין-ספק שגם אני אחפש את הספר הזה. אם תשיגי אותי - אנא שתפי אותי.

 

[החורזת**]

דלפין, בעקרון אני מסכימה אתך, פרט

לגבי הביטויים בהן בחרה סמדר שיר להתבטא ודווקא משום שילדים הם עם אכזר. שמן מאוד לעיתים נראה לא אסטטי, ענק ואפילו אולי את הכינוי דבה עוד הייתי מקבלת. אבל מכאן ועד לשימוש במילות גנאי המרחק גדול. שמן גם אם הוא לא נראה אסטטי הוא בפירוש לא מפלצת ולא פרה ולא עוד כמה מהכינויים המבישים שסמדר בחרה להדביק לו. ודווקא משום שהיא סופרת מוערכת על ידי הילדים, ברגע שהיא מתארת את השמנה בספרה כמפלצת, בעצם היא משדרת לילדים לגיטימציה להתייחס כך אל השמנים והאם היית רוצה שכך יתייחסו לילדה שמן/ה? שיראו בו/ה מפלצת? מצטערת, אבל אני לא הייתי מוכנה לתת לכך יד. מי כמונו יודע שהרבה מהילדים השמנים זוללים מתוך תסכול על הדחייה החברתית, האוכל והממתקים הם הנחמה שלהם, מה שמגביר עוד יותר את הדחייה וכך הם נכנסים למעגל ממנו הם מתקשים לצאת של תסכול=>אכילה מוגברת=>דחייה חברתית=>התגברות התסכול וכו'. אז הייתי רוצה שאחת כמו סמדר שיר תנצל את כישוריה הספרותיים ותכתוב סיפור על איך עוזרים לילד שמן להשתלב בחברה וכך גדלה המוטיבציה שלו לרדת במשקל והוא מתחיל להקפיד על אכילה נכונה ולא תוקיע שמנים, ודרך אגב אני מכירה שני סיפורי ילדים שזהו בדיוק המוטיב בהם (האבירים מכיתה ה' ושמנתי) ובטוח יש עוד.

 

[Agnetta]

אני חושבת שסמדר שיר טיפשה../images/Emo70.gif

אף פעם לא התלהבתי מסגנון הכתיבה שלה - עוד מימי מעריב לנוער לפני 20 שנה. וכנראה את האובססיות שלה לגבי השמנה ומשקל יתר היא מוציאה על הכתב בספר "הכאילו" חינוכי הזה. אם זה מה שהיא חושבת - שיבושם לה, אנחנו צריכים להצביע בארנק, ולא לקנות את הספר הזה ואז תהיה לה פגיעה בכיס. זכותה לחשוב מה שהיא רוצה כמובן, אבל בתקופה שאנחנו חיים בה, המטיפה לסובלנות כלפי מגזרים, מיעוטים, שונים או איך שתגדירו את זה, הדעות שלה שמרניות ולא מביאות שום ניחוח רענן.

 

[אלת השמיים]

נורא ואיום

לא סובלת אותה כסופרת...

 

[nikol 2 0 0 5]

גם אני אמא ולא זו הדרך שבה בחרתי

גם אני מעדיפה שילדי לא יגדלו לאנשים שמנים, נכון זה לא קל...להיות שמן אבל מה לזה ולגינוי אנשים שמנים????? אני מלמדת אותם שאנשים יש מכל מיני סוגים, גדולים קטנים , שחורים ולבנים מוצלחים ופחות ולכולם צריך להתייחס בכבוד, מה שנלמד אותם זה מה שהם ידעו ואם גברת שיר בחרה לגנות סוג מסויים של אוכלוסייה אז היא נותנת לגיטימציה לילדיה ולילדים אחרים (ולהוריהם..!!) להשמיץ ולגנות בשמות אנשים חריגים, אז אולי גם נכים הם מפלצות???!!! כששמעתי את הבן שלי קורא לילדה דבה - כעסתי מאד !! ושאלתי אותו איך היה מרגיש לו היו קוראים כך לאמא שלו והוא מיד חזר בו... אם רוצים ללמד את הילדים תזונה נכונה זה דבר אחר, תנו להם דוגמא בבית, מה שיראו זה מה שילמדו לטוב ולרע............

 

[ד י ק ל ה היחידה]

שלום בננות..- בבקשה לקרוא

אני קוראת אתכן כבר הרבה מאוד זמן שמי דיקלה, בת 24 מאשקלון משוגעת על בגדים ובעלת אוסף מארשים במיוחד.. אולי זו ההזדמנות להצטרף אליכן ואולי לא ובכל אופן אני כותבת פה למטרה שונה כרגע.. איני יודעת אם שמעתן על העניין או לא. מדובר בסדרת ספרים חדשה שהוציאה הסופרת סמדר שיר סדרת ספרים המיועדת לילדים בכיתות ג'- ד' שאמורה להקנות לילדים ידע על תזונה נכונה.. אני וחבריי בפורום "שמנות ויפות" מזועזעים מסדרת הספרים הזו המציגה את הנשים השמנות כמפלצות, קוראת להן פרות ושמות גנאי אחרים.. ועלולה אף לפתח הפרעות אכילה אצל ילדים אני בטוחה שכנשים במידות גדולות תוכלו להשפיע ולסייע לנו בהורדת הסדרה מהמדפים. אני מצרפת כמה משפטים מקוריים מהספר הראשון בסדרה כאשר ביטויים נוספים ומזעזעים אף יותר יש בפרקים הבאים.. פרטים נוספים בפורום "שמנות ויפות" נשמח לשמוע דעתכן פה או שם. תודה בלי מילים הרמתי את היד, מצביעה על המקרר, ולא במקרה אני מתארת איך הרמתי את היד והצבעתי. עשיתי את זה מבלי להעיף מבט בתמונה המפחידה שמישהו תלה על חזית המקרר, בעזרת שני מגנטים- האחד בצורת בננה והשני בצורת עוגת שוקולד. התמונה היתה כל כך מפלצתית עד שלא רציתי להסתכל עליה פעם נוספת. גם מה שהספקתי לראות היה מיותר. היה זה תצלום של אשה שמנה-שמנה-שמנה. השומנים נזלו לה מהזרועות, מהלחיים, מהמותניים, ואת צווארה אי אפשר היה לראות מפני שהוא הסתתר מתחת לסנטר משלוש. ומה שכי הבהיל אותי בתמונה היה הפה הגדול שהיא פערה לעבר משולש פיצה שמישהו הושיט לעברה. יכולתי לדמיין את הריר שניגר משפתיה הבשרניות ואת קולה העמום ששואל: "למה רק משולש אחד? אני רוצה פיצה שלמה !" עמ' 10 - "מי הכניס את הפרה הזאת לבית? מי תלה אותה על המקרר שלנו, באמצע המטבח?"......" [שואלת את האם למה היא תלתה, האם משיבה ב"סתם"] "סתם?" לא האמנתי למשמע אוזניי, "סתם תלית על המקרר תמונה מפחידה של אשה שנראית כמו פרה?" וכיוון שהחיוכים של אמא עצבנו אותי נורא הפניתי לה את הגב והתחלתי לצאת מהמטבח כאלו שכחתי עד כמה אני רעבה" עמ' 11 - איור של גלי נדהמת מול תמונת האישה השמנה על המקרר (סריקה בהמשך). עמ' 12 - "למה אני צריכה לחזור מביה"ס, להכנס למטבח ולהיתקל בתמונה מפחידה של אשה שנראית כמו פרה? מה, תלית אותה על המקרר כדי להבהיל אותי? כדי שאני אחטוף שבץ?" "מה פתאום?" אמא מחתה ובפעם הראשונה מאז שנכנסתי הביתה היא לא חייכה. "שאני אעשה לך משהו רע?" "אז למה תלית את האורחת-הפורחת הזאת על המקרר במטבח שלנו, כאלו שהיא חלק מהמשפחה? הטחתי בה. "ולמה כשאני שואלת אותך למה תלית את המפלצת המפחידה הזאת על המקרר את אומרת שעשית את זה סתם?" .... "אני רעבה ועייפה ואין לי שום כוונה להיכנס למטבח ושוב למצא את עצמי מול הפרה."

 

[DREAM111]

דיקלה ברוכה המצטרפת או המבקרת

אז אם את רואה הודעתך שורשרשה לעניין הספר של סמדר שיר. הנושא דובר ואני מניחה שעוד ידובר לא רק בשני הפורומים אלא בהרבה מעבר כמו בפורום ספרות לנוער, הורים לילדים ביסודי בשלושים כמובן ועוד.

 

[rachel1234]

גועל נפש אחד גדול. ברור ונהיר מהכתו

מהכתוב שלגברת סמדר שיר הרזה יש בעיה עם שומן. האם זה עברה המפואר והדשן? האם זו שריטה מוחית? התביישתי בשבילה.