לעזוב לסטארטאפ

[ZamirCohen]

לעזוב לסטארטאפ

היי,
אני מהנדס תוכנה עם סביבות 5 שנות ניסיון.. .

אני עובד כרגע בחברה גדולה קצת פחות משנה. זה המקום עבודה השני שלי.

לאחרונה פנתה אלי מכרה מהעבר והציעה לי להצטרף לסטארטאפ שלה שבשלבי התהוות.

היא טוענת שהם כבר גייסו כספים ועשו POC קטן , ומהתיאור של המוצר נדמה שהם הולכים לעשות משהו שנשמע לי ממש מעניין וגם נראה לי שהוא יכול מאוד להצליח.מה שכן, עוד אין שם מפתחים אבל לטענתם הם בשלבי גיוס פעילים.

העבודה הנוכחית שלי בסדר מבחינה מקצועית. לא מלהיב במיוחד.
המקום עצמו נוח והאנשים אחלה לגמרי.

היו לי מחשבות לעבור למשהו אחר, אבל אני מכיר את העניין של "קפיצות" בין עבודות, שזה לא מתפרש טוב בקורות חיים(אני עובד פחות משנה במקום הנוכחי). אז תכננתי לחכות איזה שנה עד שאני אגיע לשם.

אני רוצה לעשות החלטה כמה שיותר נכונה בנוגע לזה, אבל אני לא בקיא בתחום. אשמח אם מישהו יוכל לתת את דעתו ולייעץ מה בידיוק כדאי לוודא בסטארטפ הזה כדי לקבל אומדן לכמה הוא יציב, ולצמצם את הסיכוי שאני עושה טעות.

תודה!

 

[hadooper]

סיכון גבוה מדי לטעמי

לרוב לא כדאי לעזוב מקום כל עוד יש ברירה.
&nbsp
ואם אתה נמצא במצב בו אתה עובד במקום שמרוצים בו ממך ושאתה צופה שתוכל להחזיק בו עוד איזה שנה, משמע הסיכון שאתה לוקח הוא גבוה יותר כי גם יש לך יותר מה להפסיד וגם נפתחת האפשרות שאם דברים לא ילכו כמתוכנן, אז בסופו של דבר תהיה לך היסטוריה של עזיבת שני מקומות ברצף תוך זמן קצר מדי, מה שוודאי עשוי לסגור דלתות מסויימות בחיפוש המשרה הבאה.
&nbsp
בנוסף, למרות שהרבה פעמים שומעים דווקא על חברות גדולות שמפטרות, היציבות התעסוקתית בסטרטאפים מאד התחלתיים גם היא אינה מאד גבוהה...

 

[choo]

שאלות מרכזיות - כמה אתה מוכן להסתכן, מה מקור הכסף ומי היזמים

&nbsp
בסטארטאפ שנמצא בשלבים מאוד ראשוניים, גם אם הוא ביצע גיוס pre-seed - קיים סיכון שהרעיון לא יתרומם מבחינה טכנולוגית (אחרי poc הוא עשוי להיות קטן יותר - תלוי בקשר בין ה-poc למטרות המוצר), ויותר מזה - שהוא לא יתרומם מבחינת מציאת גיוס שמספיק לבנית חברה. ב"מאמרים" שונים ברשת על גיוסי כספים, נראה שלפחות בארץ, הסיכוי שחברה שגייס כסף ראשוני תצליח לגייס את כספי הסיבוב הראשון (להקמת חברה של ממש) - הוא בערך 50%.
&nbsp
(לא ברור מהתאור אם הגיוס שבוצע הוא בקטגורית pre-seed - לפני פיתוח מוצר, או גיוס seed - שנועד לשלבי ההקמה - או אפילו גיוס ברמה של סיבוב ראשון - כמה מיליוני דולרים).
&nbsp
יש הבדל גדול ברמת היציבות של סטארטאפ שגייס כסף מקרובי משפחה, לבין סטארטאפ שגייס כסף מאנג'לים, לבין סטארטאפ שגייס כסף במסגרת אחת החממות הטכנולוגיות בישראל, לבין סטארטאפ שגייס כסף מקרנות הון סיכון ישראליות, ואחד שגייס מקרנות בין-לאומיות בעלות כיסים עמוקים. ככל שהגיוס בוצע מגוף פעל פרופיל גבוה יותר וכיסים עמוקים יותר - כך קטן הסיכון שהברז ייסגר בשלב מאוד מוקדם.
&nbsp
ודבר אחרון - היזמים. ככל שליזמים יש נסיון עסקי מהותי יותר, יש סיכוי מוצלח יותר שהם ידעו לנהל את החברה מבחינה עסקית ולגייס כספים עבורה. אם כל היזמים הם אנשי טכנולוגיה ואף אחד אינו איש עסקים (איש עסקים אמיתי - לא רק מישהו עם טייטל של "איש עסקים") - הסיכון ביכולת גיוס הכספים יהיה גבוה יותר (למרות ששמעתי על מספיק סטארטאפים של יוצאי יחידות טכנולוגיות בצבא, ללא שום נסיון עסקי, שגייסו בהצלחה בסבבים הראשונים)
&nbsp
ומעל לכל - יש את עניין כמה סיכון אתה מוכן לקחת. יש משהו מאוד מוצלח בעבודה בסטארטאפ שמתחיל כמעט מאפס - אם אתה מסוג האנשים שמסוגלים להרים פרוייקטים מאפס וטרם יצא להם להתנסות בזה - זה נסיון שלדעתי האישית יכול להיות מאוד מוצלח, גם אם החברה לא מצליחה בסוף מבחינה עסקית ונסגרת אחרי שנה-שנתיים. כשאני הייתי במצב דומה, ניסיתי להבין שיש כסף לתקופה של לפחות שנתיים קדימה ((מתוך הנחה שהאופטימיות של היזמים תגרום להגזמה - ועדיין יהיה כסף לשנה וחצי קדימה פחות או יותר). זה ניתן לבירור על ידי שלוש שאלות - כמה כסף גייסתם, וכמה אנשים אתם מתכננים להעסיק בשנה הקרובה, וכמה שכר הם מתכוונים להציע לך. לוקחים את השכר הזה כדי להעריך כמה עולה להם איש תוכנה, מכפילים בכמות האנשים וב-12 חודשים, ורואים כמה כסף ילך על משכורות בשנה (בפועל ילך פחות אם יגייסו בקצב איטי יותר, ומצד שני ילך עוד כסף על הוצאות מסביב - חשוב להבין אם מדובר במוצר שדורש הקמת מעבדת מיחשוב יקרה שאוכלת הרבה כסף מהתקציב, או שמשאבי המיחשוב שהוא זקוק להם - זניחים).
&nbsp
ברמת כלל אצבע - חברה של 10 אנשים שמשלמת משכורות "בגובה השוק" תוציא בסביבות מיליון דולר לשנה על כל עובד. לעומתן - בחברות בחממה טכנולוגית (שבהן השכר נמוך בהרבה מהשכר בשוק) - מצליחים לסחוב בין שנה וחצי לשנתיים בתקציב של כ-400 אלף דולר (או אפילו פחות) (אבל עם פחות אנשים - לרוב 3-6 אנשים כולל היזמים) על כלל ההוצאות של החברה לתקופת החממה.

 

[ipv6]

שאלה

כשכתבת "ברמת כלל אצבע - חברה של 10 אנשים שמשלמת משכורות "בגובה השוק" תוציא בסביבות מיליון דולר לשנה על כל עובד" התכוונת שעלות התפעול של חברה בת 10 עובדים היא מיליון דולר לשנה? או שהתכוונת שעלות תפעול של חברה בת 10 איש היא כ-10 מיליון דולר?

יש הבדל עצום בין נניח חברת sotrage\חומרה\תקשורת שהתפעול שלה עלול לדרוש מעבדות יקרות וציוד לבין חברה שמפתחת אפליקציית mobile שלא דורשת את כל זה.
לגבי כמה הם כמה כסף הם גייסו: יכולים להגיד לו מה שהם רוצים. זה לא שהוא יבקש לראות טרנזאקציה מהחשבון של ה-VC לחשבון של החברה.
כנ"ל לגבי כמות האנשים שהם רוצים לגייס. במקרה הטוב אפשר לראות שהם לא "הזויים" ולא מנסים עם גיוס של מיליון דולר להביא 100 עובדים, אבל גם אם יגידו לו מספר הגיוני שביחד עם השכר של מביא את החברה לשנתיים, זה לא מחייב אותם בשום צורה ולא מבטיח שהם באמת יתנהלו ככה.
ואתה מניח שכל העובדים בחברה יקבלו את אותו השכר..הרבה סטאראטפ מתחילים עם קונטרקטורים מאד יקרים ומאד מנוסים שמראש מביאים אותם לזמן מוגבל..

בקיצור מאד לא התחברתי לפיסקת כלל האצבע שלך. אני מסכים עם izack וחושב שמאד מאד קשה להעריך כמה רציני ה-SU.
אם אני צריך להמר, אז הייתי מסתכל על המייסדים ואם יש כבר עובדים ראשונים מנסה לראות מה הפרופיל של האנשים האלה...

 

[user32]

מליון דולר לשנה על כל עובד?

עלות שנתית למהנדס מנוסה היא בין 100-150 אלף דולר. כאחד שמעסיק כמה וכמה עובדים ב2 חברות אני יכול להגיד לך שבתחום התוכנה הדבר היחיד שצריך להוסיף על המשכורת זה טיפה ציוד מחשב ושכירות שזה עוד כמה אלפי שקלים בשנה (ובשנים האחרונות יש הצפה של פתרונות מוזלים לסטארטאפים).

אלא אם כן אתה מתכוון שהיזם קורא לעצמו "מנכ"ל" ומושך מליון דולר בשנה, הסגן שלו המתכנת יוסי הוא VP R&D ומושך גם איזה מליון בשנה ואז באמת מגיעים למליון דולר לעובד...

אני לא מסכים עם מה שכתבת על "איש עסקים". אין מקצוע כזה ואין דבר כזה. בעולם הלא-טכני (שלמהנדסים יש נטיה לראות את כל מי שלא בפיתוח "אנשי עסקים") זה מתחלק לכל מיני מקצועות שאין ביניהם קשר: ניהול, שיווק, מכירות, קריאטיב, פיננסים, תפעול. אולי התכוונת למנהלי פיתוח עסקי או ליועצים אסטרטגים והאמת שדווקא אלה האחרונים שהייתי מכניס לסטארטאפ רזה ורעב.

יזם זה מקצוע ואופי וכמובן נסיון. ברוב הסטארטאפים הקטנים מהסוג הזה היזם הוא במיזם הראשון שלו (יזם סדרתי כבר בדרך כלל מקים חברה עם גיוס ראשוני מכובד מהיום הראשון). בעיניי ונוכחתי לדעת שגם בעיני משקיעים יש חשיבות לכך שהיזמים מביאים ערך מוסף לחברה. יזם שהוא גם איש פיתוח מבריק, או מנהל מכירות מחברת ענק, או היה מנכ"ל בחברות בעבר, או דוקטורט בעיבוד תמונה אלה דברים מושכים. ברור שאת השאר יצטרכו להשלים על ידי אחרים אבל לפחות חלק מהצלחת המיזם היא ממש פיזית בידיים של היזם עצמו.

 

[ipv6]

המספרים שלך יותר ריאליים

אבל לדעתי בסטארטאפים שבהם מעורבת חומרה (לא דווקא פיתוח צ'יפים), כן אפשר להגיע למצב שרב העלות היא על מעבדות וציוד לא על העובדים.
יש פלח של חברות שהמספר ש-choo רשם איכשהוא רלוונטי עבורם וכמובן יש הרבה מאד חברות שאפשר להסתדר שם עם פחות:

http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3652676,00.html
אקזיט דיי מדהים בעניי. גייסו 2 מיליון, היו באזור ה10 עובדים, נמכרו ב80.

עוד חברה שנראת רצינית:
http://www.theregister.co.uk/2015/04/02/exxiv_to_e8/
גייסו על פי הערכות 5 מיליון דולר, הרבה יותר מ-אנשים (אפשר לראות בלינקד אין).

כמובן שכל המספרים האלה על גיוס זה הערכות ויכול להיות שהמצב במציאות שונה.

 

[ipv6]

**הרבה יותר מ5 אנשים

 

[choo]

כמות העובדים לא אומרת הרבה - הם מגוייסים לאורך זמן

&nbsp
עובדים שגויסו לפני חודש עלו לחברה בדיוק משכורת של חודש אחד. עובדים שגויסו לפני שנה - עלו לחברה משכורת של שנה אחת.
&nbsp
במרבית החברות הללו, גיוס העובדים מתבצע בצורה הדרגתית. אתה תגלה שבחודשים הראשונים היו בהן לרוב מספר מצומצם של עובדים, ואחרי שנוצרה הארכיטקטורה הראשונית והכיוון של החברה התפקס מספיק - התחילו לזרום פנימה עובדים נוספים.
&nbsp
מעבר לזה - ברגע שיש לחברה משקיעים רציניים ובעלי כיס - גיוסי המשך הם דבר די טבעי.

 

[ipv6]

הבאתי פה דוגמאות

של חברות שהצליחו עם תקציב נמוך.
אפשר להביא בקצה השני של הסקאלה חברות VLSI.

http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3650581,00.html
החברה הזאת גייסה "עשרות רבות של מיליוני דולרים". אם אני לא טועה היום הם סביב ה100 עובדים ככה שאפשר *לנחש* שכשהם הם היו יותר קרובים לתקציב של מיליון דולר לשנה על עובד מאשר תקציב של מיליון דולר לשנה על 10 עובדים.
השאלה אם הם היו מתדרים עם פחות? מי יודע? אולי..

לגבי 2 החברות שהבאתי כדוגמא, אחת נמכה אחרי שנה ממה שאני יודע[1] רב העובדים היו מההתחלה. השניה עשתה סבב גיוס לא מזמן ככה שעם הסכום של 5 מיליון כבר יש להם דיי הרבה עובדים.
אני חושב שההערכה שלך במקרה הטוב יכולה לתת מושג כלשהוא אם החברה תשרוד מבחינה פיננסית ולא אומר לגבי ההצלחה שלה לגייס עוד. נניח שהתוכנית הפיננסית שלהם הייתה שמרנית מדיי, הביאו מעט מדי אנשים ואחרי שנתיים אין משהו שמצדיק השקעה נוספת, נראה לי שזה תסריט ריאלי.
אפשר לחשוב על עוד הרבה תסריטים ריאלים שבהם חברה תכשל למרות שתעמוד בשבלונה של מיליון דולר על עובד לשנה.

[1] אין לך שום דבר לדעת כמה הם כמה כסף הם גייסו וכמה עובדים הם יצרפו בפועל. גם בכל הכתבות האלה הכל משוער כי זה פרטים של חברות פרטיות שלא חייבות לאף אחד דין וחשבון.

החישוב שלך מניח עלות של 100 דולר לעובד לשנה, זה טיפה נמוך. קח בחשבון שעלות השכר של עובד (לא המשכורת) זה 115-120 אחוז מהמשכורת (פנסיה,קרן השתלמות, פיצויים, תן ביס, מתנות לחגים וכו' וכו') ככה שהמספרים של יוזר נשמעים לי יותר ריאליים.

 

[choo]

אני אחזור על זה שוב:

&nbsp
החברה הראשונה גייסה 2 מיליון, ולאחר שנה העסיקה 10 עובדים ונמכרה. הם נמצאים בסדר גודל שדיברתי עליו.
&nbsp
החברה השניה - כנ"ל. הם גייסו 5 מיליון, והם קיימים בסך הכל שנה וחודשיים. מרבית העובדים לא נמצאים שם מתחילת החברה, ולכן אני עדיין טוען שהם עומדים במצב הזה.
&nbsp
הטענה שלי דיברה על 100,000 דולר לעובד בתור כלל אצבע.
&nbsp
וההערכה שלי היא בסך הכל לסיכויי החברה להחזיק שנה וחצי-שנתיים, לא מעבר לזה.
&nbsp
לגבי "הביאו מעט מדי עובדים" ו"לא מצדיק" - משקיעים לא ממהרים לסגור חברות, ולפחות המשקיעים הרציניים (בעיקר הקרנות הבין לאומיות) לא מצפים לראות "משהו" אחרי זמן X בדיוק - ומהצד השני - התוכנית העסקית (אני מדבר על החלק של קצב גיוסי עובדים) נקבעת לרוב בתאום עם המשקיעים (לפחות כשמדובר בקרנות הון סיכון מנוסות), והקרנות הללו נמצאות עם האצבע על הדופק, ודוחפות את החברה להוציא מספיק כסף כדי להביא עובדים שיוכלו להוציא לפועל את מה שהמשקיעים מצפים לו.
&nbsp
ולבסוף - עלות שכר של 100000 דולר לשנה, כיום, מייצגת משכורת חודשית של כ-25000 שקל לחודש (בהנחה של תקורה של 30% מעל לשכר הברוטו). צריך לזכור שבחברות שקמות מכספי משקיעים, לרוב היזמים מושכים משכורות נמוכות למדי בשלבים הראשוניים (גם אחרי שנכנס כסף סיד ממשקיעים חיצוניים), ולא כל העובדים הם בהכרח מפתחים עתירי נסיון ויקרים מאוד.

 

[ipv6]

2 הדוגמאות שהבאתי נועד לסתור את הגרסה של 1M לראש

אני בטוח שגם בכיוון השני: 100 אלף לשנה לראש, לא נכון לחברות שיש בהן מעבדות וציוד יקר..(כלומר הן מגייסות בפועל הרבה יותר).

 

[choo]

כבר הבהרתי - עשיתי טעות בכתיבה. צ"ל "מיליון דולר ל-10 אנשים"

&nbsp
ואם מדובר במאה אלף או מאה עשרים אלף - זה לא משנה את סדרי הגודל של החישובים.

 

[choo]

טעות פרוידיאנית מיליון דולר לעשרה עובדים

 

[user32]

 

[choo]

לגבי "הוצאות זעומות על כל השאר" - לפעמים זה נכון, לפעמים לא

&nbsp
יש חברות שזקוקות לציוד שעולה הרבה כסף, ו/או רשיונות תוכנה שעולים הרבה כסף, ו/או ציוד שאחזקתו השוטפת עולה הרבה מאוד כסף - ובמקרים הללו - ההוצאות הנילוות הן לגמרי לא זניחות.
&nbsp
כל מה שאמרתי לו הוא שייקח את זה בחשבון, משום שהוא לא אמר לנו כלום לגבי החברה המדוברת ולמה היא זקוקה כדי לבצע את הפיתוח שלה.
&nbsp
ראיתי חברות שעלות הציוד שלהן זניחה - לאפטופ לכל עובד, משרדים קטנים, חשמל מים והוצאות שכירות זולות וזהו. וראיתי חברות שמשלב מוקדם היו זקוקות לציוד יקר, או לתוכנות יקרות, הוצאות חשמל גדולות (חשוב על חשבון חשמל חודשי שאחרי שהחברה בת שנה מגיע לגובה של משכורת של עובד נוסף).
&nbsp
ולגבי נסיון עסקי - חברה שאמורה לנהל תקציב של מיליוני דולרים, ולגייס כסף במשך הזמן, - רצוי שלמישהו שם תהיה יכולת לנהל תקציב כזה בצורה יעילה. חברה שאמורה להגיע למכירות - רצוי שיהיו לה אנשים שיבינו בגיוס אנשי שיווק, מכירות ותמיכה, בתימחור של מוצרים, בבניית שותפויות עסקיות, בבניית תשתיות לחברה שגדלה עם הזמן וכדומה - ולא רק בגיוס מפתחים ובודקים. כמובן - יזמים טכנולוגיים שאין להם שום נסיון בניהול עסקים ועסקאות יכולים ללמוד את כל זה - אבל יש לזה עלות לגמרי לא זניחה (בזמן שמתבזבז תוך כדי ניסוי וטעיה, בכסף שמתבזבז על גיוס אנשים לא מתאימים או בבניית תהליכים לא מתאימים וכן הלאה).

 

[טרול המתכנן]

אתה עושה השלכות מ"העולם שלך" על... העולם.

יש עולם גדול שלא צריך בו ידע בשיווק, מכירות, תמיכה או תמחור.

לגבי ניהול תקציב - כן, כדאי מאד שמישהו יבין בזה (או יהיה מוכן לצאת מהקוד וללמוד).

 

[choo]

כתבתי "חברה שאמורה להגיע למכירות - צריכה..."

&nbsp
אם החברה לא אמורה להגיע למכירות - מן הסתם היא לא צריכה אנשים שמבינים במכירות ותימחור. ייתכן שהיא עדיין תהיה זקוקה לאנשים שמבינים בשיווק (אם בונים על "eyeballs") או לאנשי פיתוח עסקי (אם בונים על פיתוח טכנולוגיה ומכירת החברה לחברה גדולה שזקוקה לאותה טכנולוגיה).
&nbsp
אני מאוד משתדל להימנע מלהשליך מהעולם שלי על כל העולם - ברור לי שיש הרבה דרכים שונות להקים חברה, לנהל חברה, להצליח כחברה ולהיכשל כחברה.

 

[טרול המתכנן]

מאיפה הבאת את המספר המשונה הזה?

 

[izackv]

אין לך שום דרך לקבל אומדן האם סטרטאפ יציב או לא.

אלא אם אתה מקבל את הסיכומים של ישיבות הדירקטוריון שלו. וגם זה לא תמיד ערובה.
&nbsp
מקום ראשון עם 4 שנים, שני עם שנה - לא אופטימלי אבל גם לא בעיה גדולה.
אבל אם תעבור ותעזוב את הסטרטאפ תוך פחות משנה (כי הוא נסגר למשל) זה כבר נשמע קצת פחות טוב.
&nbsp
בסופו של יום זה הימור.
אם אתה מרגיש שתוכל להתפתח שם מקצועית בצורה טובה (עבודה עם אנשים טובים, בטכנולוגיות ה"נכונות" וכדומה) אז בעצם הצד של הרווח האפשרי בהימור הוא גבוה יותר.
&nbsp
אגב, בתחום שלנו, כל מקום עבודה הוא סוג של הימור.
אין שום הבטחה לשנים של ביטחון תעסוקתי. אפילו לא בחברה יציבה וגדולה.

 

[izackv]

למה בדרך כלל אי אפשר לדעת אם סטרטאפ יציב...

זה כמובן מתייחס לסטרטאפ הממוצע ולא למיזמים הזויים שבהם אחרי שיחה עם היזם אתה מתלבט אם יש כאן מקרה שצריך להיות מדווח לרשויות הסמים או לא.
&nbsp
לגבי כמה כסף יש לסטרטאפ ועד כמה הוא יציב:
1. גם אם בגלובס היה כתוב שגייסו X מליון דולרים, מהנסיון שלי בכל הסטרטאפים שהייתי בהם וכתבו בעתונות על הגיוס, המספרים בעיתון אף פעם לא היו מדויקים.
בנוסף, בחלק מהסטרטאפים שהייתי בהם לא כתבו על הגיוס בשום מקום ובטח שעל גיוס הסיד או הפרה-סיד יהיה הרבה יותר קשה למצא חומר.
2. מה זה גיוס של כסף?
נניח שכתוב בגלובס שחברה X גייסה 10 מיליון דולר.
בדרך כלל המשמעות היא שמישהו הסכים לתת לה את הסכום הזה בכפוף לתנאים מסויימים ובאופן מדורג.
נדיר מאוד שמשקיע יעביר 10M$ לקופת החברה. הכסף יעבור במנות מוסכמות מראש ומתואמות. בדרך כלל אל מול אבני דרך.
נניח שהחברה גייסה 10M$ אבל התחייבה להגיע תוך חצי שנה ל 10K לקוחות משלמים ובפועל הגיעה רק ל500.
מה יקרה עכשיו?
תסריט די סביר זה שהמשך הזרמת הכסף יעצר או יתעכב. לפחות עד שאמון המשקיעים בחברה יחזור.
3. מצד שני, לפעמים הסטרטאפ מגובה בשותף עשיר שמאמין במיזם ושיהיה מוכן להוסיף עוד כסף אם הכסף בקופה כמעט יגמר.
במקרים כאלה, הרבה פעמים השותף העשיר יעדיף מנות קטנות של כסף, אבל יבטיח יציבות עסקית.
4. הדינמיקה בין המשקיעים ליזמים ולמנהלים הרבה יותר משמעותית ליכולת השרידות של סטרטאפ מאשר כמות הכסף בקופה.
&nbsp
&nbsp
לגבי היכולת לדעת משהו על מצב הסטרטאפ:
1. עובד חדש לא יהיה חשוף אף פעם לכמות הכסף בקופה ולהסכמי ההשקעה.
הוא גם לא יהיה חשוף לדינמיקה בין המשקיעים לבין היזמים והמנהלים.
2. בדיוק כמו שיותר מפעם אחת שמענו על הנהלות שהפתיעו את המשקיעים והבעלים אחרי שהציגו מצג מסויים והמציאות היתה קצת אחרת, הרבה יותר קל "להפתיע" את העובדים.
אגב, בשעה ש"להפתיע" את המשקיעים נחשב רע מאוד, בדרך כלל מקובל להסתיר מהעובדים "תמרורי הזהרה".
יזמים יודעים שסטרטאפ זה "מאניה דיפרסיה" (תנודות חדות במצב הרוח). אין סיבה לחשוף את העובדים לכל התנודות האלה באופן שוטף
&nbsp
&nbsp
אז כשמישהו מגיע לסטרטאפ חדש ומנסה להעריך את היציבות שלו, כדאי שיזכור את הדברים הבאים:
&nbsp
- לקרן הון סיכון יקח מספר שבועות של מעבר על כל דוח כספי ומסמך עיסקי ושל ראיונות עומק עם כל בעל תפקיד רלוונטי בחברה ומחוץ לחברה כדי להחליט מה הם חושבים על סיכויי ההצלחה שלה.
&nbsp
- קרן הון הסיכון עושה את זה בתור מקצוע. המקצוע שלהם הוא להעריך סיכויים.
תוכניתנים עושים את זה לעיתים נדירות מאוד.
&nbsp
- סיכויי ההצלחה של קרן הון סיכון הן במקרה הסביר 1 ל 10.
הם מכפרים על זה בעובדה שיש להם מספיק השקעות בחברות שונות כדי שאפשר יהיה עדיין להרוויח.
לתוכניתן אין את הלוקסוס של 10% הצלחה בבחירת מקום.
&nbsp
&nbsp
--
מה המשמעות?
תוכניתנים צריכים לבחור מקום לפי קריטריונים אחרים לגמרי מאשר "יציבות" דמיונית כזאת או אחרת.
בתחילת הדרך הקריטריון הראשון צריך להיות פוטנציאל התפתחות אישית ומקצועית
אחרי שכבר יש מומחיות, הקריטריון יכול להיות שונה.
ובלי קשר, עדיף תמיד לוודא שהמקום יהיה נעים לעבודה.
&nbsp
יציבות? להשאיר את זה לקוראים בקפה ולאנליסטים של קרנות.