ואיזה רגעי שפל שהם היו...
הסתובבתי אצל חברים שיתנו לי להתארח אצלם. לא יכולתי לשלם שכר דירה. אני זוכר מצוין את השיחה איתך. אני גם זוכר איפה היא היתה. הצעת לי לעבוד במכירות, והסברתי לך שהכסף לא יספיק אפילו לכסות את המזונות, בטח שלא את המינימום כדי לחיות. וכן, אני לא יכול להפסיק ליצור, אמרתי לך, ובעבר הרווחתי מזה גם כסף לא רע. אז אמרת לי שבעולם החילוני זה אחרת לגמרי, ואני כמעט נשברתי. הסברת לי מה זה אחריות, מה זה כסף, וכל השאר, ואני נפגעתי עד עמקי נשמתי. יש לי חמישה ילדים שאני מפרנס כבר שנים ארוכות, תבין כמה שהייתי מצליח עד לפני לא הרבה זמן. מה שאתה מרוויח בחודש הרווחתי בלילה וחצי והכל עשיתי בעשר אצבעותי. אתה יודע איזו השפלה זה לשבת ככה מולך ולהקשיב לדברים האלו. במיוחד שאתה אומר דברי אמת. ונשברתי נורא, אבל לא התייאשתי. תודה רבה לך בני על התמיכה לאורך כל השנים הארוכות. - שבע, אם אני לא טועה.