למני כל הכבוד !!!

וואו איזה סרט

ענננננננננק מרגש עד דמעות בכיתי בהרבה חלקים אחת הנשים שהייתה לידי בכתה כ"כ עמוק עד שהיא לא יכלה למחוא כפיים רק ישבה ובכתה ...
 
כמה הגיגים (בשקל תשעים)

מני, הצלחת ליצור סרט מטלטל. וזה אני חושבת חלומו של כל קולנוען מתחיל כוותיק. ליצור סרט שיגע. וזה נגע, נגע במקומות כל כך עמוקים. הלב מתקומם על העוול. כל כך מתקומם. מתקומם על משפחה שמתפרקת וילדים שהולכים כל כך רחוק כל כך לאיבוד. ועל מה לעזאזל על מה. אין מין סולם ערכים מעוות. לצד השמחה ותחושת החופש שנובעת משחרור מקהילה חונקת ומעוותת, הלב נשבר מעוצמת המחיר. אני חושבת שמשפחה/יחסי הורים - ילדים הם הנושאים הכי טעונים בנפש האדם. אבל לא רק מכאן נובעת ההזדהות, ההזדהות, שלי לפחות, מלבד ראיה בכאב שלכם את כאבי הפרטי (ככה זה. כולנו עובדים על אדפטציות), היא עם יצר החיים ההשרדות והאחווה. מין נצחון הרוח על המציאות. כל כך יפה ומרגש לראות אנשים שנמצאים במצבים תחתיים כל כך מבחינת מצב הרוח והנפש שנאחזים בכלום. והאחווה בינכם. הדבק המיוחד הזה הידיעה והתמיכה שאתה לא עובר דברים לבד. למרות שבסופו של דבר אי אפשר לעבור או לעשות שום דבר במקומך. אבל זה מרגיע וזה חזק ואנושי ובולט כל כך על רקע חוסר האנושיות שמופגן בהפגנתיות (כפל הדבר לחזקו) מהצד השני שלא ברור למה בעצם הפך להיות כזה. וישר כוח על האומץ. של כולכם. להחשף ככה. בלי מינימום הגנות ומסכות בצורה הכי גלויה וצובטת עד אי נוחות אמיתית. תודה על הרגעים הנדירים הללו. שיהיה לך המון בהצלחה בסרטים הבאים. קבעת לעצמך רף, מאוד גבוה..
 
תודה רבה על התגובה הארוכה והמושקעת

אני שמח שעלית על זה שהסרט מתעסק בעיקר בחסי הורים וילדים באופן כללי. במחיר שמשלמים ילדים (גם שנים רבות אחרי שהם כבר שכחו מה זה להיות ילדים) על הנטישה (והבגידה?) של המשפחה שלהם. ועל כך שכדי לחיות בדרך בה אתה מאמין עליך לעבור שבעה מדורי גיהנום לפעמים. כי אנחנו היוצאים בשאלה, אנשים מאמינים אנחנו, אנשים שמוכנים לשלם כל מחיר כדי ללכת בדרך שמתאימה לנו ולהתרחק מהדרך שאנו רואים אותה כלא נכונה. אבל, בסוף הדרך יש אור. ויהי חושך ויהי אור. החושך הוא העזיבה אל הלא נודע והאור הוא מאות החברים שבאים לעודד ולאהוב. מני
 
מני, אני גאה בך!!!

הסרט היה מרגש, אותנטי, אישי אך גם עם אמירה על מה שפנטיות דתית מסוגלת לעולל. אני בטוח שהסרט יתקבל בהתרגשות גם בקרב צופים "רגילים", ולא רק בינינו היוצאים. תמשיך ככה, אוהב אותך.
 
מני יקירי - אתה משמעותי להמון יוצאים

האולם היה מלא אתמול בקרוב ל - 400 איש, מהם כמחצית היו יוצאים מהלל ומהפורום ומתנדבים ובני משפחותיהם. גרמת לכל מיני אנשים שלא ראינו אותם זמן רב להגיע לסרט (כמו מיץ פטל ואלישע בן אבויה שהגיבו לפני). רגע מרגש אחד מבחינתי היה כשעמדת אחרי הסרט ביציאה וניגשה אליך יוצאת טריה שהגיעה להלל רק לפני שבועיים והודתה לך בדמעות על ההתרגשות שגרמת לה. מבחינתי זה סמל למהות של הפורום הזה ושל הלל - הוותיקים הם מסמני הדרך של הצעירים. אתה בהחלט הפכת למודל להרבה יוצאים שרואים בך את מי שיצא בשאלה בנסיבות הכי בלתי אפשריות ולמרות כל הקשיים בנה את חייו ומאותת שכמו שהצטיינת בקריירה הקודמת כזמר, אתה ממשיך להוכיח את עצמך כאמן יוצר. נזכרתי בפגישתנו לפני כ - 5 שנים, באחד מרגעי השפל שלך, אחרי ששללו ממך את האפשרות לארח את ילדיך ולאחר שהשקעת את כל חסכונותיך במאבק המשפטי. אני זוכר איך מתוך התהיות הקשות כיצד תוכל לקיים את עצמך, הסברת לי שמה שלא יהיה , אתה חייב להמשיך להיות אדם יוצר. כפי שאמרתי לך אתמול, אני שומר בזכרון של הסלולרי את ההודעה ששלחת לי לאחר מסיבת פורים כדי שיום אחד אוכל להראות לאנשים שהבמאי המפורסם מני פיליפ שלח לי אותה. ועוד דבר קטן לצביקה הפרפר: בסרט גיליתי את הצד העמוק והרגיש שלך שעד היום תמיד הסתתר אחרי השובבות וההיפר אקטיביות שלך. אשמח להכיר יותר את הצד הזה שבך. באהבה בני
 
ואיזה רגעי שפל שהם היו...

הסתובבתי אצל חברים שיתנו לי להתארח אצלם. לא יכולתי לשלם שכר דירה. אני זוכר מצוין את השיחה איתך. אני גם זוכר איפה היא היתה. הצעת לי לעבוד במכירות, והסברתי לך שהכסף לא יספיק אפילו לכסות את המזונות, בטח שלא את המינימום כדי לחיות. וכן, אני לא יכול להפסיק ליצור, אמרתי לך, ובעבר הרווחתי מזה גם כסף לא רע. אז אמרת לי שבעולם החילוני זה אחרת לגמרי, ואני כמעט נשברתי. הסברת לי מה זה אחריות, מה זה כסף, וכל השאר, ואני נפגעתי עד עמקי נשמתי. יש לי חמישה ילדים שאני מפרנס כבר שנים ארוכות, תבין כמה שהייתי מצליח עד לפני לא הרבה זמן. מה שאתה מרוויח בחודש הרווחתי בלילה וחצי והכל עשיתי בעשר אצבעותי. אתה יודע איזו השפלה זה לשבת ככה מולך ולהקשיב לדברים האלו. במיוחד שאתה אומר דברי אמת. ונשברתי נורא, אבל לא התייאשתי. תודה רבה לך בני על התמיכה לאורך כל השנים הארוכות. - שבע, אם אני לא טועה.
 
תודה שייקה ידידי

תודה שהיית שם ותודה על התגובה. גם אני מאמין שהסרט נוגע בנושאים כלליים הקשורים ליחסי הורים, אחים וילדים לא פחות מהקשר שלו ליציאה בשאלה. מני
 

המאהב7

New member
למני אני חייב לך התנצלות.

אני נורא מתנצל שהייתי מחוץ לבסיס ולא ידעתי בכלל שיש הקרנה של הסרט שלך. אתמול. רק אתמול ידעתי על זה אבל אמרו לי שכבר אין כרטיסים. אני נורא מתנצל. אני מאמין שהפסדתי המון. אבל אני מאמין שיש עוד הזדמנויות... אבי
 
Let there be light

לא שוחררה עדיין גירסת דיוידי, אבל הסרט ישודר בערוץ 8 מיום 28/7/07
 
אוווווף

איזה מבאסים! היה לי שבוע מטורף שלגמרי ברח לי מהראש ענין הסרט... וכ"כ רציתי לבוא. בפעם הבאה אל תלכו בלעדי!!!
 
כתבה עם תמונות לאחר ההקרנה

אהלן, תוכלו לראות את ראשיתה של הכתבה עם תמונות (מעפניות) באתר של הלל - מדור אירועים. אשמח להוסיף את דבריכם המרגשים לכתבה. ואם יש לכם תמונות איכותיות - גם שלחו אלי. בני, תשלח אלי את מה שכתבת. שרית
 

uri80

New member
המון הצלחה מני.

נראה לי שאולם שלם מוחא כפיים בהתלהבות בסוף הסרט מדבר בפני עצמו. שמח בשבילכם, חמשת האחים, שהצלחתם להתאגד כמשפחה אוהבת- אני מאמין שהתמיכה שסיפקתם אחד לשני לא תסולא בפז. סרט מרגש.
 

דסדס

New member
הקרנה של הסרט בערוץ 8

"ויהי חושך ויהי אור" שבת, 28/7 בשעה 21:50 ערוץ 8. וכמו שכתוב באתר שלהם: בכורה! ויהי חושך ויהי אור Let there be light הסרט עוקב אחר סיפורו המרתק והמרגש של מנחם פיליפ, זמר חסידי מהמוכרים והנערצים בעולם החרדי, שבגיל 32 ולאחר התלבטויות רבות מחליט לצאת בשאלה. החלטה הגוררת אחריה נידוי מצד משפחתו, מאבק קשה על זכויותיו כאב לחמשת ילדיו ואבדן מוחלט של הקריירה. אלא שלאחר זמן קצר ארבעה מתוך עשרת אחיו יוצאים בשאלה גם הם והמשפחה מתפצלת... כל אחד מהאחים היוצאים בשאלה מתמודד בדרכו עם התהליך, אך כשאחותו הקטנה של מני מתמוטטת, הוא נחלץ לעזרתה ומבסס מעמדו כציר המרכזי והתומך שסביבו מתלכדים שאר האחים. הסרט מתעד לאורך שנים, ברגישות ובאינטימיות נדירה, רגעים כואבים של ההתמודדות עם הקרע והנידוי, לצד התהוותה של משפחה חילונית חדשה. בימוי, תסריט: מני פיליפ ונעם ראובני הפקה: יורם עברי ודיויד נוי - סינמקס הפקות בע"מ עורך: מני פיליפ צילום: נעם ראובני, מני פיליפ, לי פיליפ ויולי חדד ייעוץ עריכה ותסריט: איל צרפתי
 
לכולכם

קודם כל תודה רבה לכל מי שהיה שם. תודה על הנאמנות והחברות, שהתייצבתם כולכם גם בלי שידעתם אם הסרט יהיה טוב או לא. פשוט באתם כי אתם נאמנים לחברים ואני גאה להיות חלק מהפורום הזה, וממשפחת הל"ל. הסרט הזה מספר קצת את סיפור חיי ואחיי, ואני מקווה שהוא נוגע גם בנושאים יותר גלובליים, נושאים שקשורים ליחסי הורים וילדים וליחסי משפחה באופן כללי. בסך הכל עבדתי על הסרט הזה קרוב לשלש שנים, ובשנה האחרונה הוא תפס את רוב זמני ומרצי. כשראיתי את הקהל הרב שצבא על הדלתות, שמחתי על החברות, אבל כשכל הקהל צחק איתנו ובכה איתנו, הבנתי שגם הצלחתי לגעת בלבבות. התשואות בסוף הסרט היו גדולות יותר מכל הופעה שהופעתי בה אי פעם, גם בהופעות של אלפי אנשים. מה אומר לכם, אחרי שלש שנים של עבודה אתה שמח על כל מחיאת כף. ואגב שלש שנים, עשיתי חשבון שעל כל שניה של סרט מושקעות כעשרים דקות של עבודה.
 
למעלה