../images/Emo32.gifאז היומולדת שלי?../images/Emo60.gif
הממ. ככה. יום שישי.. די כמו שחשבתי. בבוקר לא עשיתי כלום, ובסביבות הצהריים נסעתי עם אחותי לקבר של שרי, כי זה היה החודש וגם היום הולדת שלה, אז היינו שם וסידרנו קצת ואז ישבנו ודיברנו די הרבה זמן. אני ואחותי לא מדברות הרבה, בעיקר לא על עצמנו, וגם יש בינינו הפרש גילאים די גדול [8 שנים], אבל סתם דיברנו על התקופה שלה בתיכון ואחרי ואני והכל. היא אפילו נתנה לי לקרוא שיר שהיא כתבה פעם. אבל אז היינו צריכות לחזור הבייתה כי כבר כמעט נכנסה השבת והיא הייתה צריכה לדבר עם חברה שלה שהיא דתייה, אז נסענו. ואז אכלנו ארוחת ערב שאבא הביא מיונס, ואז ההורים שלי נסעו, ואז ניסיתי לשכנע את אח שלי שנלך ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, אז חרשנו את האתר שלהם קצת, ואז אני הלכתי למחשב ואם אני לא טועה, התבכיינתי לאילאיל, ואז הייתה לי יומולדת ואז ראיתי חברים עם אח שלי ואחותי. אחרי כמה זמן הלכתי לישון. ביום שבת בבוקר נסעתי לתחרות. זה היה סתם מוזר. וארוך. והיו הרבה בלאגנים אבל אני לא אפרט כי זה ענייני התעמלות. אני רק אגיד שהיו שם לא מעט אנשים שהתעלמו מקיומי. בכל מקרה חזרתי הבייתה רק באיזה 5 וחצי, ואז המשפחה עשתה לי את החגיגה המסורתית, שכוללת מתנות, ארוחה קטנה ועוגה. קיבלתי.. מממ. כזה דבר שעושה ריח טוב לחדר [חח כאילו שזה יעזור], כמה חבילות פימו, 2 קנבסים לציור, שובר למסאג' זוגי [לי ולאמא P: ], והם הביאו לי את המכונת תפירה הישנה של דודה שלי, שאף אחד לא ממש יודע איך להפעיל, כי דודה שלי איבדה את ההוראות והיא לא זוכרת, אבל אמא הצליחה לגרום לזה די לפעול. אניוואי. אחרי זה הייתי קצת מדופרסת ונרדמתי על הספה. ובסביבות שמונה חברה שלי מתקשרת אלי והיא כזה "את בבית?" "אההא" "את יכולה להיות מוכנה בחמש דקות?" "אממ אוקי. רק ללבוש משהו קצת מגונדר?" "פשוט תזרקי על עצמך משהו". ממ. אוקי. יצאתי פשוט עם מה שלבשתי לתחרות, יצאתי החוצה וראיתי את הנבלות האלה לבושות יפה ואני בגופיית סבא ואיזה מכנסיים מוכים. חח בכלמקרה. אלו היו הבנות, היינו שש, ונסענו למקס ברנר החדש בנתניה. חיכנו איזה מיליון שנה בתור, ואז ישבנו ואכלנו מלא שוקולד וכל זה [וואפל תותי פרוטי!], ואז סיימנו לאכול. אז הלכנו ואז אחד הידידים שלנו [נו הבנים מהיישוב] התקשר ואמר שהם ראו אותנו, ומסתבר שהם בבורגוס, אז הלכנו להגיד להם שלום, ואז הלכנו לגנדן, [חחח והסתבכנו עם המעברי חצייה ומצאנו את עצמנו כלואות באמצע הכביש ולא יודעות לאן ללכת. מושבניקיות.] וכמו פקצות טובות מדדנו בגולף בגדים שאנחנו לא יכולות להרשות לעצמנו, עד שסגרו את החנות והעיפו אותנו, ואז הלכנו לקסטרו למדוד דברים שאנחנו לא יכולות להרשות לעצמנו [מצורפת תמונה בשמלות מקסטרו, אני מימין, וכן, יש לי כתפיים של גבר. חבל.], עד שגם שם סגרו. ואז לאיודעת, חיפשנו קפה נורמלי אבל לא ממש מצאנו, ואז הזמנו מונית ונסענו הבייתה. היה חביב מאוד, והבקלאוות האלה אמרו שזה רק סמלי [פשוט היום הייתה לכולם מתכונת בהיסטוריה, וביום שבת התחרו שתי הבנות שבד"כ מארגנות, והיה להן נורא לא נעים אבל הן לא הספיקו], ושאני אפנה את הסופש הבא שלי. חח נו היה להן כלכך לא נעים כי הן יודעות שיש לי דכאונות יומולדת וכל זה. אבל היה נחמד. עכשיו אני די עצבנית בלי קשר על החברות הכי טובות שלי, שאי אפשר לסמוך עליהן בגרוש, אבל זה לא קשור. אז זהו, אם קראת.. תגידי :]