היית צריכה לראות אותם
כשהגעתי הביתה, ראו אותי עם החולצה, המספר והמדליה, הם כבר רגילים לזה, הגדול אפילו בא איתי פעםן אחת לבד כמלווה יחידי.
שניהם קפצו משולחן ארוחת הערב בשירים ושמחה "היא ניצחה היא ניצחה היא ניצחה", ורצו אליי בחיבוקים ונשיקות, זה היה כיף לא נורמלי לראות אותם כל כך גאים, שויתרתי על המקלחת (לא לגמרי כמובן...) ולקחתי כל אחד למיטה לזמן איכות, למורת העייפות והסרחון...
וכן, חשוב לי מאד להעביר להם מסר דרך העשייה שלי, של בריאות, ועשייה, של התמדה, והצבת אתגרים.
כי ילדים, הם לומדים דרכנו הרי, ומבחינתי הם לומדים דרכי ודרך העשייה האישית שלי, הרבה מעבר למה שהם לומדים בכל מקום אחר.
ולגבי התמר, בדרך כלל אני שותה קפה לפני, ואוכלת משהו קטן, פה פשוט לא היה מצב.
תודה על התמיכה, זה כיף.