אני לא יכולה לדבר עלינו" אלא רק על עצמי
כי אל נראה לי שכולם כאלה.
אני בטח שלא אציג מצג שווא לגבי עצמי, אבל בהחלט יכול להיות שאשדרג את עצמי בצורה כזו או אחרת להשגת המטרה הרגעית, תהא אשר תהיה באותו רגע נתון.
יכול להיות שלפעמים נעים לי לחשוב שאני יותר ממה אשני באמת, בכל מיני תחומים, ולכן אני מוכרת את זה החוצה, כדי להאמין בזה בעצמי?
זה קצת כמו בראיון עבודה, כששואלים אותך "מה התכונה הכי שלילית בך" וכולם עונים משהו חביו במסווה של שלילי "אני פרפקציוניסטית"... אז אני משכנעת את עצמי שאין לי תכונות שליליות, ושהכל אצלי נהדר.
ככה קצת יתר נעים לחיות, לא?
אבל שוב, קשה לי להאמין שכולם עושים את זה.
אגב, זה נורא משתנה, גם אצלי, בין וירטואל לוירטואל, אין שניים זהים.
מן הסתם המטרה שלי בכל מקום שונה.
אז מה המסקנה שלך לגבי עצמך?