הכוונה ל'לילית' כשם ליצורים על-
טבעיים. בתלמוד מוזכרים שלושה שמות עבורם - 'רוחין' (רוחות), 'שדין' (שדים) ו'לילין' (ליליות וליליים או 'בני-ליל/בני לילית'). השיוך של לילית לשטן נעשה בקבלה והיה מאוחר יותר. הרעיון לתרגם כך את Elf היה של חוקר התנ"ך הפרופסור טור-סיני, והמונח הופיע במילון עברי-גרמני בשנת 1929, שהודפס גם בארץ. מכאן לקחה אותו מתרגמת המהדורה הראשונה.