למה נעשתה עיסקת קצב :
חולשת הראיות שבגללן נסגרה העיסקה: חולשת הראיות לגבי א ממשרד התיירות : מתוך המכתב שכתבה א ממשרד התיירות לנשיא שנים אחרי שעזבה את העבודה כשכבר אי אפשר לטעון שכתבה אותו תחת כפיה/איום/אילוץ כי לא היה לו כל כח עליה כבר. "שנה שתהיה לך בה תמיד פינה חמה בליבי. שנה שבה יתגשמו כל משאלותיך. שאמשיך לאהוב אותך. שהקב"ה יתן לך מה שבאמת טוב בשבילך. שתהיה שנה מתוקה עם נשיקה." הדברים נכתבו שנים אחרי האונס הנטען כשאין לקצב כל כח עליה. כמו כן אחרי שהיא כבר לא עבדה אצלו כבר היא הזמינה אותו לברית של בנה. אפשר להגיד בצדק הרבה דברים על התנהגות תמוהה של קורבנות תקיפה מינית כל עוד התוקף "בסביבה" ומהווה איום, הן מפחדות, שותקות, לא רוצות להתלונן. אבל לא יכול להיות הסבר לנפגעת תקיפה שרודפת אחרי התוקף, כותבת לו מכתביי ידידות ומבקשת בהתחנפות לחזור לעבוד איתו. והיתה לה עבודה אחרת. חולשת הראיות לגבי א מבית הנשיא : אמנון אברמוביץ בערוץ 2 הסביר למה לא האמינו ל א'- מבית הנשיא ה א' שעשתה מסיבת עיתונאים . לפי אברמוביץ היו 4 ראיות שנגדו את העדות שלה. שתי חברות שלה העידו שהיא סיפרה להן והתגאתה בזה שיש לה רומן עם הנשיא ולא סיפרה על פגיעה ללא רצונה. היא התקשרה לבחורה אחת שחשדה בה שיש לה משהו עם הנשיא והזהירה אותה "אל תתקרבי אליו הוא שלי". הנשיא הציג פתק ממנה ובו היא מכנה את הנשיא בחיבה "טיפשון שלי". הנשיא הציג מתנות שהיא קנתה לו. עקב הדברים האלו הניחו בפרקליטות שהיה ביניהם קשר רומנטי מיני, כנראה אינטרסנטי, היא קיוותה אולי לקידום, אבל לא מעשים בכפיה. בראיון הטלויזיה המפורסם שלה היא נשאלה למה לא האמינו לה והתחמקה באלגנטיות, אמרה שהיו עדויות אחרות אבל המשטרה לא מרשה לי לספר. המשטרה לא הרשתה כל עוד היתה חקירה , עכשיו המשטרה מרשה, זה היה תירוץ להתחמק. מסקנה- למה לא ניתן להאשים באונס : אין ספק שקצב משקר כשהוא טוען שלא היה כלום. הסיטואציה הזאת מעוררת חשד כבר של ניצול מרות וזה מוציא את קצב עברין מין ואדם רשע ופוגעני. וכנראה שניתן היה להרשיע בניצול מרות, אבל הראיות סותרות את טענת האונס. עדיין יתכן שהן השתתפו במשחק המלוכלך שלו מתוך תקוה לקידום וקריירה, אבל רוב הסיכויים שהוא גרר אותן לזה. ניתן להסביר למה נפגעת ניצול מרות נחמדה למנצל, כי היא נגררת למשחק שלו, אבל זה בכל זאת שולל את טענת האונס. הערה לגבי א מבית הנשיא : סביר מאד שהיתה שם מערכת יחסים ואולי אפילו מבין השורות אפשר לשער שהייתה שם מישהי צעירה ושאפתנית שלא בחלה בשום אמצעי על מנת לקדם את עצמה ואת מעמדה, גם אם אמצעי זה היה פשוט 'לא-להתנגד-בתוקף' לחיזוריו של הנשיא. לדעתי היא לא סתם נשברה דווקא כשדיברה על החלומות שהתנפצו, זו היתה כנראה הנקודה הכי כואבת עבורה בסיפור שלה. לא ההשפלה (אולי לא היתה שם?), לא הכפייה, לא האלימות המילולית, לא ההתעללות המינית לכאורה - דבר מזה לא שבר אותה... אולם ברגע שהיא סיפרה כי המחיר ששילמה היתה המישרה הנחשקת - אז פרצה בבכי... זה היה תמוה בעיני. אבל, ויש כאן אבל ע נ ק י, גם אם אותה בחורה שאפתנית היתה נכונה לעשות הכל ו/או לספוג הכל על מנת לשרת 30 שנים כמנהלת לשכת נשיא המדינה, גם אם היא בעייתית בהתנהגותה, גם אם היא שקרנית ומנפולטיבית היה שם אדם מבוגר ובוגר ממנה בהרבה, שלא לדבר על מעמדו, שניצל זאת לצרכיו ותאוותיו , תמך בכך, ולא הפעיל מינימום מוסריות ואחריות לכל אורך הדרך. גם אם לא התבטא כפי שתיארה א', וגם אם לא כפה עצמו עליה כפי שטענה, אין בכך ולו גרם אחד פחות מעומס אשמתו! ועל כך הוא צריך לשלם. מראש מזוז לא היה צריך להצהיר שתהיה האשמה באונס, אלא רק בניצול מרות, שהיא גם עבירה של 3 שנות מאסר, אישום כבד. ואז לא היה הזעם הציבורי שיש כרגע שנובע מאי הבנה למה "ויתרו" לו על האישום באונס, לא ויתרו כי ממילא לא היו ראיות להרשעה. מצד שני, גם אם חושבים שהיה ניצול מרות ברגע שהעדות לא אמינות קשה ללכת למשפט עם זה, כשחושבים שגם הנאשם משקר אבל גם המתלוננות מספרות חצי סיפור נכון וחצי מומצא. משפט בתנאים כאלו יסתיים בזיכוי מחמת הספק ברוב המקרים ולכן עיסקת טיעון היא עדיפה. להזכירכם הכלל שכל אדם חף מפשע כל עוד לא הוכח אחרת מעל לספק סביר בראיות של ממש הוא מיסודות שיטת המשפט שלנו. כל זה התנהלות נכונה וענינית של מזוז, אבל הוא לא הצליח להסביר את זה לציבור, מעבר לשגיאה של ההצהרה הריקה מתוכן בהתחלה על אישום באונס.
חולשת הראיות שבגללן נסגרה העיסקה: חולשת הראיות לגבי א ממשרד התיירות : מתוך המכתב שכתבה א ממשרד התיירות לנשיא שנים אחרי שעזבה את העבודה כשכבר אי אפשר לטעון שכתבה אותו תחת כפיה/איום/אילוץ כי לא היה לו כל כח עליה כבר. "שנה שתהיה לך בה תמיד פינה חמה בליבי. שנה שבה יתגשמו כל משאלותיך. שאמשיך לאהוב אותך. שהקב"ה יתן לך מה שבאמת טוב בשבילך. שתהיה שנה מתוקה עם נשיקה." הדברים נכתבו שנים אחרי האונס הנטען כשאין לקצב כל כח עליה. כמו כן אחרי שהיא כבר לא עבדה אצלו כבר היא הזמינה אותו לברית של בנה. אפשר להגיד בצדק הרבה דברים על התנהגות תמוהה של קורבנות תקיפה מינית כל עוד התוקף "בסביבה" ומהווה איום, הן מפחדות, שותקות, לא רוצות להתלונן. אבל לא יכול להיות הסבר לנפגעת תקיפה שרודפת אחרי התוקף, כותבת לו מכתביי ידידות ומבקשת בהתחנפות לחזור לעבוד איתו. והיתה לה עבודה אחרת. חולשת הראיות לגבי א מבית הנשיא : אמנון אברמוביץ בערוץ 2 הסביר למה לא האמינו ל א'- מבית הנשיא ה א' שעשתה מסיבת עיתונאים . לפי אברמוביץ היו 4 ראיות שנגדו את העדות שלה. שתי חברות שלה העידו שהיא סיפרה להן והתגאתה בזה שיש לה רומן עם הנשיא ולא סיפרה על פגיעה ללא רצונה. היא התקשרה לבחורה אחת שחשדה בה שיש לה משהו עם הנשיא והזהירה אותה "אל תתקרבי אליו הוא שלי". הנשיא הציג פתק ממנה ובו היא מכנה את הנשיא בחיבה "טיפשון שלי". הנשיא הציג מתנות שהיא קנתה לו. עקב הדברים האלו הניחו בפרקליטות שהיה ביניהם קשר רומנטי מיני, כנראה אינטרסנטי, היא קיוותה אולי לקידום, אבל לא מעשים בכפיה. בראיון הטלויזיה המפורסם שלה היא נשאלה למה לא האמינו לה והתחמקה באלגנטיות, אמרה שהיו עדויות אחרות אבל המשטרה לא מרשה לי לספר. המשטרה לא הרשתה כל עוד היתה חקירה , עכשיו המשטרה מרשה, זה היה תירוץ להתחמק. מסקנה- למה לא ניתן להאשים באונס : אין ספק שקצב משקר כשהוא טוען שלא היה כלום. הסיטואציה הזאת מעוררת חשד כבר של ניצול מרות וזה מוציא את קצב עברין מין ואדם רשע ופוגעני. וכנראה שניתן היה להרשיע בניצול מרות, אבל הראיות סותרות את טענת האונס. עדיין יתכן שהן השתתפו במשחק המלוכלך שלו מתוך תקוה לקידום וקריירה, אבל רוב הסיכויים שהוא גרר אותן לזה. ניתן להסביר למה נפגעת ניצול מרות נחמדה למנצל, כי היא נגררת למשחק שלו, אבל זה בכל זאת שולל את טענת האונס. הערה לגבי א מבית הנשיא : סביר מאד שהיתה שם מערכת יחסים ואולי אפילו מבין השורות אפשר לשער שהייתה שם מישהי צעירה ושאפתנית שלא בחלה בשום אמצעי על מנת לקדם את עצמה ואת מעמדה, גם אם אמצעי זה היה פשוט 'לא-להתנגד-בתוקף' לחיזוריו של הנשיא. לדעתי היא לא סתם נשברה דווקא כשדיברה על החלומות שהתנפצו, זו היתה כנראה הנקודה הכי כואבת עבורה בסיפור שלה. לא ההשפלה (אולי לא היתה שם?), לא הכפייה, לא האלימות המילולית, לא ההתעללות המינית לכאורה - דבר מזה לא שבר אותה... אולם ברגע שהיא סיפרה כי המחיר ששילמה היתה המישרה הנחשקת - אז פרצה בבכי... זה היה תמוה בעיני. אבל, ויש כאן אבל ע נ ק י, גם אם אותה בחורה שאפתנית היתה נכונה לעשות הכל ו/או לספוג הכל על מנת לשרת 30 שנים כמנהלת לשכת נשיא המדינה, גם אם היא בעייתית בהתנהגותה, גם אם היא שקרנית ומנפולטיבית היה שם אדם מבוגר ובוגר ממנה בהרבה, שלא לדבר על מעמדו, שניצל זאת לצרכיו ותאוותיו , תמך בכך, ולא הפעיל מינימום מוסריות ואחריות לכל אורך הדרך. גם אם לא התבטא כפי שתיארה א', וגם אם לא כפה עצמו עליה כפי שטענה, אין בכך ולו גרם אחד פחות מעומס אשמתו! ועל כך הוא צריך לשלם. מראש מזוז לא היה צריך להצהיר שתהיה האשמה באונס, אלא רק בניצול מרות, שהיא גם עבירה של 3 שנות מאסר, אישום כבד. ואז לא היה הזעם הציבורי שיש כרגע שנובע מאי הבנה למה "ויתרו" לו על האישום באונס, לא ויתרו כי ממילא לא היו ראיות להרשעה. מצד שני, גם אם חושבים שהיה ניצול מרות ברגע שהעדות לא אמינות קשה ללכת למשפט עם זה, כשחושבים שגם הנאשם משקר אבל גם המתלוננות מספרות חצי סיפור נכון וחצי מומצא. משפט בתנאים כאלו יסתיים בזיכוי מחמת הספק ברוב המקרים ולכן עיסקת טיעון היא עדיפה. להזכירכם הכלל שכל אדם חף מפשע כל עוד לא הוכח אחרת מעל לספק סביר בראיות של ממש הוא מיסודות שיטת המשפט שלנו. כל זה התנהלות נכונה וענינית של מזוז, אבל הוא לא הצליח להסביר את זה לציבור, מעבר לשגיאה של ההצהרה הריקה מתוכן בהתחלה על אישום באונס.
