הניבלונגים
New member
זה דבר אחר
מצטער על הבלבול עם הזכר/נקבה. נכון, מסחריות זה לא מדד לאיכות, אף פעם גם לא היה אגב, ואכן יש דברים בשולי המינסטריים, ששווים האזנה, אפילו הרבה דברים ודברים מדהימים, העניין הוא, שאם בעבר, דברים כאלה, מכוח האיכות שלהם, היו עוברים מהשוליים היחסיים למרכז הבמה, שם הם היו מקבלים את הבמה ואת היכולת להתפתח. גם הביטלס ניגנו פעם במועדנים עשנים, ובמחסן של ההורים, אבל את הפריצה שלהם הם עשו תוך כדי המעבר למרכז הבמה, שם הם יכלו להתחכך באמנים אחרים, בקהלים שונים ולשפר את הצליל שלהם עד שלמות, תהליך דומה עברו הפינק פלוייד, ג´ימי הנדריקס הדורס וכל האחרים. התחושה שלי היא שבשנים האחרונות הממסד המוסיקאלי מצא דרך לעקר את פורצי הדרך, להשאיר אותם בשוליים עד שהם מתיאשים, או להביא אותם למרכז הבמה כך שהם מאבדים מאבדים את היצרתיות שלהם (זה אומנם נתון למחלוקת אבל לדעתי אפשר לראות סימנים לכך אצל בק), בעשרים השנים האחרונות היו המון להקות/יוצרים שהיו הבטחות גדולות ואו שהם נעלמו, או שהפכו למוצרי MTV (מי אמר U2 ולא קיבל), שלא לדבר על זה שהמוסיקה איבדה מהכוח שהיה בשנות ה 60 לשנות תפיסות עולם ומציאות. לא המוסיקה לא מתה, המאזינים לא מתו ולא התחלפו, הם רק מתרבים ודוגמאות לכך ניתן למצוא כאן, בפורום רוק מתקדם, בפורום מוסיקה אלטרנטיבית ובמקומות רבים ברחבי הרשת, גם יוצרים חדשים יש כל הזמן, הטענה שלי מעולם לא הייתה כנגד כל אלו, הטענה היא נגד הממסד, שלפני 35 שנים רצה לחנוק את המוסיקה באמצעות מעצרם של מיק ג´אגר, קית´ ריצ´רדס, גרייס סליק ושאר ענקי הדור, והיום מצא דרכים אחרות לעשות זאת, דרכים "נקיות" יותר, קלות יותר ובוטות הרבה פחות. ואגב, מאוד נהנתי לקרוא את מה שכתבת
מצטער על הבלבול עם הזכר/נקבה. נכון, מסחריות זה לא מדד לאיכות, אף פעם גם לא היה אגב, ואכן יש דברים בשולי המינסטריים, ששווים האזנה, אפילו הרבה דברים ודברים מדהימים, העניין הוא, שאם בעבר, דברים כאלה, מכוח האיכות שלהם, היו עוברים מהשוליים היחסיים למרכז הבמה, שם הם היו מקבלים את הבמה ואת היכולת להתפתח. גם הביטלס ניגנו פעם במועדנים עשנים, ובמחסן של ההורים, אבל את הפריצה שלהם הם עשו תוך כדי המעבר למרכז הבמה, שם הם יכלו להתחכך באמנים אחרים, בקהלים שונים ולשפר את הצליל שלהם עד שלמות, תהליך דומה עברו הפינק פלוייד, ג´ימי הנדריקס הדורס וכל האחרים. התחושה שלי היא שבשנים האחרונות הממסד המוסיקאלי מצא דרך לעקר את פורצי הדרך, להשאיר אותם בשוליים עד שהם מתיאשים, או להביא אותם למרכז הבמה כך שהם מאבדים מאבדים את היצרתיות שלהם (זה אומנם נתון למחלוקת אבל לדעתי אפשר לראות סימנים לכך אצל בק), בעשרים השנים האחרונות היו המון להקות/יוצרים שהיו הבטחות גדולות ואו שהם נעלמו, או שהפכו למוצרי MTV (מי אמר U2 ולא קיבל), שלא לדבר על זה שהמוסיקה איבדה מהכוח שהיה בשנות ה 60 לשנות תפיסות עולם ומציאות. לא המוסיקה לא מתה, המאזינים לא מתו ולא התחלפו, הם רק מתרבים ודוגמאות לכך ניתן למצוא כאן, בפורום רוק מתקדם, בפורום מוסיקה אלטרנטיבית ובמקומות רבים ברחבי הרשת, גם יוצרים חדשים יש כל הזמן, הטענה שלי מעולם לא הייתה כנגד כל אלו, הטענה היא נגד הממסד, שלפני 35 שנים רצה לחנוק את המוסיקה באמצעות מעצרם של מיק ג´אגר, קית´ ריצ´רדס, גרייס סליק ושאר ענקי הדור, והיום מצא דרכים אחרות לעשות זאת, דרכים "נקיות" יותר, קלות יותר ובוטות הרבה פחות. ואגב, מאוד נהנתי לקרוא את מה שכתבת
