למה בעצם

nowonder

New member
אני חושבת

השאלה של הבן שלך לא מעידה כהוא זה על מצב הזוגיות שלך. באותה מידה הוא יכול היה לשאול "אמא מה יקרה לי אם תמותי?" או "מה יקרה אם יהיה בישראל רעש אדמה כמו בהאיטי?". זה לא אומר שאת באמת גוססת, או שהוא מנבא רעש אדמה בגובה 7 בסולם ריכטר במזרח התיכון. הוא שואל, כי הוא שואל. זה מה שילדים עושים. לעומת זאת, הזעזוע (לא בטוחה שזו המילה הנכונה, אבל נתפשר) שבה התקבלה השאלה שלו אצלך, מעיד גם מעיד על מצבך בתוך הזוגיות הזו. סבתא שלי אמרה לי מדי פעם "היום אני ממש חיוורת, אולי אני מפתחת משהו" או "כואב לי כשאני נושמת, אולי נתפסתי בדלקת של הריאות" וגם "לא הצלחתי להזיז את הזרוע הבוקר, היו לי עיקצוצים באמה, אני חושבת שזה שבץ". כל הזמן היא חיפשה סימנים לדעיכה של הגוף עם הזיקנה ולתחילתו של המוות. בסוף היא גם מצאה אותם. מי שמחפש סימנים , כנראה שהוא כבר רואה שר המוות יורד בשביל בדרך לביתו.
 
הטלטלה איננה

על המקום שלי בזוגיות, או מקום של אביו בזוגיות או על מצב הזוגיות - כל אלו נתונים וידועים. אין כאן "על ראש הגנב..." מה שטלטל זה שזה יצא מפי הילד, קרי נמצא אצלו בסיסטם. היו שם למעשה שלוש שאלות, בו זמנית: האם אתם עומדים להתגרש? האם אתם תריבו אצל מי אני אגור? האם אני אוכל לשלוט, ובאיזו מידה, על התהליך הזה? זה אולי דומה אבל בעיקר שונה מהשאלה ההיפוטטית "מה יקרה לי כשתמותי", כי זה משהו שבוודאות יקרה ביום מן הימים, כי "ככה זה בטבע". או שאלת רעידת אדמה, שנניח קשורה למודעות מיידית לארועים דומים בעולם, וגם היא מסוג הארועים הבלתי צפויים והבלתי נשלטים. אבל כשנשאלות כאלו שאלות, זה מעיד על כך שהעניין מעסיק את השואל/ת, המבקש/ת לרכוש בטחון לקראת העניין, אם וכאשר. וכאן הנקודה שהדאיגה. השאלה שנשאלת היא מה פתאום ילד ביום דווקא מאוד בהיר וחיובי, בלי כל טריגר הנראה לעין, שואל את הוריו טריו גדוש של שאלות קיטבק. האם פינטוזים "אפוקליפטיים" תמימים, כמו שאת גורסת, או אולי אובר רגישות מלווה בחרדה סמויה שמקדימים את הארועים עצמם, או שהשחקנים משחקים גרוע ויש כבר ריח של שרוף, מבלי ששמו לב שהקהל מבחין. אכן חומר למחשבה.
 

rarariot

New member
לא קל

כילדה שאמרה להוריה את אותו דבר, הכוונה הייתה להגיד להם שהם לא עובדים על אף אחד ושהחיים עם שניהם באותו בית הם סיוט. גם בלי דרמות גדולות. קשה מאד לילד לחיות עם שקר גדול מול פניו. אבל כילדה גם לא הבנתי את ההשלכות הרגשיות, כלכליות וכו' של פרידה וגירושין, לא הבנתי כמה ההחלטה קשה. גם כמבוגרת לא הבנתי, עד שזה קרה גם לי. הוא לא בשל להבין את כל ההשלכות, אבל העובדה שאמר את זה הייתה מדליקה לי נורה אדומה. אולי כדאי לשבת איתו לשיחה ארוכה יותר להבין מאיפה זה בא. נשמע שהוא מודאג לגבי מה יקרה לו אם וכאשר.
 

chenby

New member
בעיני זו התעוררות מדהימה

עכשיו עליכם להזכר שאתם הורים וכל מה שאתם עושים הילד סופג. בוידכם ההחלטה - האם לפרק את החבילה - לקחת אחריות אישית כל אחד לעצמו או האם לקחת החלטה אישית וזוגית אחראית - לעשות הכל על מנת לא לריב - לא ליד הילדים, ובכלל למצוא דרך תקשורת מעצימה ואמיתית ולא שגרתית בשביל סדר היום. תיזכרו גם שאתם הורים, אבל גם מה המטרה של כל זה. שעת המוות לא אף אחד קובע חוץ מכם. אם יש שם עוד בערה, הכל אפשרי יקירתי.
 
ההתעוררות המדהימה היא

בכך שילד שם פתאום את עצמו בפרונט, לאמור - הלו, גם אני פה, גם אני שחקן פנים, וזה יפה שאתם "עובדים על הזוגיות" אבל אין לי מושג מה התוכניות שלכם לעתיד וכדאי שתשתפו אותי. ואולי זה דווקא בגלל שאין ריבים מוחצנים בין ההורים, והדברים נעשים מחוץ לעינו הבוחנת, כך שאין מספיק שקיפות לתהליכים הזוגיים המתרחשים ביננו. אולי דווקא כשיש צעקות ובאלאגן לפחות יודעים מי נגד מי, ולמה...
 
איך קוראים לאהבה שלי, לאהבה שלך?

כתבו: יהודה פוליקר ויעקב גלעד זה עולם יפה ממש וזה מזרח תיכון חדש וזוהי יפו תל אביב זה רק שבוע לא רגוע מסביב וזאת בועה מאוד קטנה וזה אני וזה אתה זה לא זהב זה סתם נוצץ וזאת בועה שאם תיגע היא תתפוצץ. ואלה הם חיינו בזמן האחרון יכול להיות יותר טוב יכול לבוא אסון ערב טוב יאוש ולילה טוב תקווה מי הבא בתור ומי בתור הבא וזה רובה זה מצלמה זה מצטלם כמו מלחמה וזה נשמע כמו יריות ואין כמו יפו בלילות זה לא האש זה הגפרור זה לא מקטרת זה ציור וזה אתה וזה אני חבל שיום ראשון זה לא שני ואלה הם חיינו בזמן האחרון יכול להיות יותר טוב יכול לבוא אסון ערב טוב יאוש ולילה טוב תקווה מי הבא בתור ומי בתור הבא אם סופה היא שיר של רוח איזו מנגינה יש לתקווה איך קוראים לאהבה שלי לאהבה שלך ערב טוב ייאוש ולילה טוב תקווה מי הבא בתור ומי בתור הבא וזה הסתיו וזה עצוב וזה הבית זה הכלוב זה לא סיגריה ראשונה זה בטח לא סיגריה אחרונה זה מכונת המחשבות שלא הצלחתי לכבות וזה אני וזה אתה זה הביחד שהיה כלא היה ואלה הם חיינו בזמן האחרון יכול להיות יותר טוב יכול לבוא אסון ערב טוב יאוש ולילה טוב תקווה מי הבא בתור ומי בתור הבא אם סופה היא שיר של רוח איזו מנגינה יש לתקווה איך קוראים לאהבה שלי לאהבה שלך ערב טוב ייאוש ולילה טוב תקווה מי הבא בתור ומי בתור הבא
 
היקשבתי...

אצלי הידהדה דווקא המצוקה שלך, של אישך, ולא של הילד. בבוקר טיילתי בהרים, עכשיו פורחים הרבה פרחים, אביב. זה הזמן לאהבה. אם בלשונות בני אדם ומלאכים אדבר ואין בי אהבה, הריני כנחשת הומה או כמצלתים רועשים. אם תהיה לי מתת הנבואה ואדע כל הסודות ואשיג כל הדעת; ואם תהיה בי כל האמונה עד להעתיק הרים ממקומם, ואין בי אהבה, הריני כאין וכאפס. (שאול אל הקורינתים, פרק יג)
 

אלה שור

New member
למה בעצם

בדיוק כמו אצל בני אדם. מתי קובעים שעת מוות של אדם? כשאין דופק, אין נשימה = נעלמים סימני החיים. כך, בעצב רב, נגמרים לעתים חיי נישואים. כששומדבר לא מרגש יותר. כשערב בלעדיו עדיף על ערב איתו. כשאת נושמת לרווחה כשהוא נרדם לפנייך.... כל אלה סימפטומים לכך שכנראה שהמערכת הזו, במצבה הנוכחי, מתחילה לגווע. שעת המוות נקבעת ברבנות. כל מה שקורה לפני זה= COMA
 

czar

New member
כשאין דופק (במילעיל ובמילרע) תרתי משמע ../images/Emo13.gif

אבל, הם חכמים ורואים הכל, כן, טכנאי רנטגן. לשאלתך, ברצינות, אין ממש תשובה אחת נכונה.
 
למעלה