אני חושבת
השאלה של הבן שלך לא מעידה כהוא זה על מצב הזוגיות שלך. באותה מידה הוא יכול היה לשאול "אמא מה יקרה לי אם תמותי?" או "מה יקרה אם יהיה בישראל רעש אדמה כמו בהאיטי?". זה לא אומר שאת באמת גוססת, או שהוא מנבא רעש אדמה בגובה 7 בסולם ריכטר במזרח התיכון. הוא שואל, כי הוא שואל. זה מה שילדים עושים. לעומת זאת, הזעזוע (לא בטוחה שזו המילה הנכונה, אבל נתפשר) שבה התקבלה השאלה שלו אצלך, מעיד גם מעיד על מצבך בתוך הזוגיות הזו. סבתא שלי אמרה לי מדי פעם "היום אני ממש חיוורת, אולי אני מפתחת משהו" או "כואב לי כשאני נושמת, אולי נתפסתי בדלקת של הריאות" וגם "לא הצלחתי להזיז את הזרוע הבוקר, היו לי עיקצוצים באמה, אני חושבת שזה שבץ". כל הזמן היא חיפשה סימנים לדעיכה של הגוף עם הזיקנה ולתחילתו של המוות. בסוף היא גם מצאה אותם. מי שמחפש סימנים , כנראה שהוא כבר רואה שר המוות יורד בשביל בדרך לביתו.
השאלה של הבן שלך לא מעידה כהוא זה על מצב הזוגיות שלך. באותה מידה הוא יכול היה לשאול "אמא מה יקרה לי אם תמותי?" או "מה יקרה אם יהיה בישראל רעש אדמה כמו בהאיטי?". זה לא אומר שאת באמת גוססת, או שהוא מנבא רעש אדמה בגובה 7 בסולם ריכטר במזרח התיכון. הוא שואל, כי הוא שואל. זה מה שילדים עושים. לעומת זאת, הזעזוע (לא בטוחה שזו המילה הנכונה, אבל נתפשר) שבה התקבלה השאלה שלו אצלך, מעיד גם מעיד על מצבך בתוך הזוגיות הזו. סבתא שלי אמרה לי מדי פעם "היום אני ממש חיוורת, אולי אני מפתחת משהו" או "כואב לי כשאני נושמת, אולי נתפסתי בדלקת של הריאות" וגם "לא הצלחתי להזיז את הזרוע הבוקר, היו לי עיקצוצים באמה, אני חושבת שזה שבץ". כל הזמן היא חיפשה סימנים לדעיכה של הגוף עם הזיקנה ולתחילתו של המוות. בסוף היא גם מצאה אותם. מי שמחפש סימנים , כנראה שהוא כבר רואה שר המוות יורד בשביל בדרך לביתו.