למה אני שונאת מו"ד

[5 0 6]

כמובן שיש גם גיבור בתחום המוסרי.

ועל זה אף-אחד לא חייב לדעת (לכן כתבתי שאדם גם יכול לראות בעצמו גיבור). אם אדם מתגבר על פחד כלשהו או דחף מסויים, אז הוא יהיה גיבור, אך רק בפני עצמו, אלא אם הוא רץ ומספר לכולם

 

[R a z i e l]

אני לא חושב ככה...

מה בדיוק עושה את האדם גיבור? האם אותו בחור שמשתמש ביכולות שלו להציל כפר משבט אורקים הוא גיבור? הרי כל אחד מאיתנו הוא מיוחד. אני אישית די אתלטי וחזק ולעומת זאת מישהו אחר יכול אולי לפתור חידות שלי יקח חודש בדקה אחת בלבד. האם בגלל שיש לאותו אדם יכולת מרשימה עם חרב עושה אותו גיבור, והאם אדם אחר שמסוגל לנצח את אוייביו במוחו הוא לא?

 

[5 0 6]

יש הבדל בין מיוחד לגיבור.

אדם לא נולד "גיבור" כי הוא חזק או חכם יותר. הוא צריך להראות שהוא גיבור, הוא צריך לעשות מעשה כלשהו שיגדיר אותו כ"גיבור", בין אם בעיני עצמו ובין אם בעיני אחרים. אותו בחור שמשתמש ביכולותיו כדי להציל את הכפר, ייחשב על-ידי בני אותו הכפר כגיבורם. מהרגע הזה הוא מוגדר כ"גיבור", אמנם רק על-ידי בני כפר מסויים באזור מסויים של העולם, אבל עדיין גיבור. וסביר שאם ייוודע לעוד אנשים על מעלליו של אותו אדם, גם הם ייראו אותו כגיבור. ואתה צודק, אדם מסוגל לנצח את אויביו בעזרת שכלו, בהחלט. בדוגמא שאני נתתי, הגיבור ניצח שבט אורקים בעזרת כוחו דווקא.

 

[R a z i e l]

יפה...

אז מה זה משנה עד כמה חזקות דמויות במו"ד אם הגיבור נמדד רק במעשיו? לדעתי השה"מ צריך לראות איך הוא מאתגר את הדמויות כך שלא יווצר מצב שיועמדו למבחן במשהו שהם ממש מעולים בו. אם רוב הקבוצה לוחמניים אז תמיד אפשר לנצל זאת לרעתם ולראות איך יתמודדו עם מצבים שדורשים דיפלומטיה או חשיבה יצירתית. או להפך.

 

[5 0 6]

לא הבנת, אני מסכים איתך.

(אתה מסכים איתי, יותר נכון). מירטל טענה שהגיבורים במו"ד כבר מתחילים בדרגה 1 כגיבורים. בהגדרה שלי לגיבור, ניסיתי להראות לה שהיא טועה. דמות בדרגה 1 לא מתחילה כגיבור, אם היא לא ביצעה מעשים שבגינם היא זכתה לתואר הזה. מעשים אלה יכולים להיות בהיסטוריה שלה, אבל הם בדרך-כלל קשורים למשימות שהשה"ם מציב בפני הדמויות, ודמות בדרגה 1 לא עברה עדיין שום משימה שכזאת. מה שאני מנסה להגיד, הוא שהדמויות במו"ד אמנם כן מתחילות את דרכן כטובות יותר מן האדם הממוצע, והדבר סביר והגיוני (ראה כמה הודעות למעלה), אבל הן לא "גיבורות" במלוא מובן המילה.

 

[R a z i e l]

זה ניהיה פילוסיפי...

אני מסכים איתך חלקית. "טובות מהאדם הממוצע" - מה זה? מי מגדיר מי יותר טוב ומי פחות? הדמות היא בעלת הרבה יכולות, חלקן שכיחות יותר וחלקם שכיחות פחות, אך זה לא עושה אותה טובה יותר ממישהו. הכל תלוי בראיית השה"מ. אם בעולם האנשים הרגילים הם איכרים ועובדי אדמה אז דמות שמחזיקה חרב (ברוב המקרים זה מספיק - איך לאיכר תיהיה חרב) היא נעלה יותר אך יכול להיות עולם קצת יותר מפותח מזה שבו האדם הממוצע הוא משכיל חלקית ובעל התמחות כלשהי. דמות ברמה ראשונה לא תיהיה יותר טובה בבניית כלי נשק מנפח שעסק בזה כל חייו. גם אם היא עברה "התקלויות" ואותו נפח מעולם לא יצא מביתו הוא עדיין יבנה חרבות יותר טובות מהדמות. יש חוק באחת השיטות שפשוט אומר: If you don't like it then change it אז אם לשחקנים לא מתאים שהדמויות שלהם "חזקות מדי" ברמות הראשונות אז פשוט אפשר לעלות את רמה האוכלוסיה. באקזלטד למשל השחקן מתחיל עם דמות שעברה התעלות וקיבלה יכולות כמעט אלוהיות. כמובן שיחסית לשאר האוכלוסיה (איכרים ואנשים פשוטים) הוא כל יכול. הם בעיניו חרקים. אך מה קורה שאותו אחד נתקל בטעות בנזיר דם דרקון (גם מתחיל) שלמד אומנויות לחימה כל חייו? מה שאני מנסה נואשות לומר זה שהכל תלוי בראיית השה"מ את העולם.

 

[5 0 6]

קרא שוב את התגובה שלי לניהאו.

האדם הממוצע נקבע על-פי רוב האוכלוסייה-הוא צריך להיות חלק ממנה, לא להתבלט ולחלוק תכונות רבות איתה. אם בעולם רוב האוכלוסייה מורכבת מאיכרים פשוטים, דמות היודעת לחימה בחרב היא טובה יותר מן האדם הממוצע, כי האדם הממוצע לא יודע ללחום בחרב (הוא הרי איכר). אם בעולם רוב האוכלוסייה מורכבת מאנשים בעלי איי.קיו. של מאה נקודות (כמו בעולם שלנו, למשל), אדם בעל 130 נקודות הוא טוב יותר מן האדם הממוצע. בעולם שלנו, אם יתגלה אדם בעל כוחות על-טבעיים אמיתיים (כמו שכמה אנשים טוענים שיש להם) הוא יהיה טוב יותר מן האדם הממוצע, שכן לרוב האוכלוסייה בעולמנו אין כוחות שכאלה. הדוגמאות האלה אמורות לענות על השאלה שלך-מי שמגדיר מי יותר טוב ומי פחות, הוא רוב האוכלוסייה של העולם עליו מדובר.

 

[מירטל]

גיבור זה אחד שעשה משהו מיוחד.

סתם אחד מהרחוב זה מישהו שלא. במילים אחרות, ההבדל בין גיבור לסתם אחד הוא המעשים, לא שום דבר אחר.

 

[R a z i e l]

את לא יכולה...

את לא יכולה לעשות השוואות כאלו. אם את אומרת שגיבור זה אחד שעשה משהו מיוחד אז למה שסתם אחד מהרחוב לא יכול לעשות זאת? שעת סיפור: יורם חיי חיים רגילים לגמרי. הוא עובד בחברת היי טק שמרוויחה מיליונים אך שכרו בקושי מאפשר לו לצאת מהדירה הישנה של חברתו. חייו כל כך משעממים שאף פעם לא קורה לו כלום. באותו יום רביעי יורם חזר כרגיל מהעבודה. הוא החנה את האוטו באותו מקום שהוא מחנה אותו כבר חמש שנים. במעלה המדרגות נזכר ששכח לקנות מצרכים ומירית, חברתו, תהרוג אותו. "איזה טיפש" הוא חשב לעצמו בעודו פתח את מנעול הדירה. יורם נכנס פנימה, זורק את מפתחות רכבו על השולחן, והתיישב בכבדות על הספה בסלון. "מירית!" קרא בקול בעוד החל לחלוץ את נעליו. "מוזר..." חשב לעצמו. מירית אף פעם לא יוצאת מהבית מבלי לנעול פעמיים את הדלת ואילו כשנכנס זכר יורם שהדלת הייתה נעולה רק פעם אחת. תוהה מה יכל לגרום למירית לשכוח יורם קם מהספה והחל ללכת לכיוון חדר השינה. הדלת הייתה חצי פתוח ולכן הוא פשוט נכנס. "אהאא...." כאב חד פילח את צידי ראשו. כל כך חזקה הייתה המכה ופתאומית שיורם התמוטט על הרצפה אך לא איבד הכרה. בעוד חושיו חוזרים אליו לאט לאט והצלצול באוזניו החל לדאוך יורם שמע את מירית צועקת "לא, לא בבקשה. אל בפגע בו. קח כל מה שתרצה." כשלבסוף הצליח להביט מעלה אל עבר האדם אשר הכה אותו גילה יורם ביריון כפול מגודלו שלו המחזיק אקדח בידו. "חחח..." צחוקו המעוות מילא את האוויר בחדר השינה. "אני הולך לקחת, יפה שלי. אל תדאגי!" הגבר החל להתקרב אל מירית אך דחף פנימי עורר את יורם לפעולה ולפני שהאיש עשה צעד אחד יורם כבר עמד על רגליו כאשר מנורת השינה בידו. בקול מחריש אוזניים יורם ניפץ את המנורה על ראשו של האיש וצפה בו בעודו יתמוטט על הרצפה חסר הכרה ודם ניגר על מצחו... יורם - סתם אחד מהרחוב הוא הגיבור אשר הציל את מירית מהשד יודע מה...

 

[מירטל]

בדיוק מה שאמרתי.

 

[Shadowmage]

יש עם זה בעיה אחת

והיא: לאדם מהרחוב לרוב אין כישורים מתאימים או יכולת פיזית / מנטלית מתאימה בשביל להתמודד עם אתגרים מיוחדים - בין אם הם קרביים או חברתיים. בסצנה שתיארת ברוב המקרים יורם מת מהמכה או שהפגיעה שלו לא מחסלת את הבריון (אלא אם כן הוא למד במקרה אומנות לחימה כלשהי וכו' - אבל אז הוא כבר יחסית מיוחד לשאר האוכלוסיה) מה שאני מנסה לומר זה שאנחנו משחקים אנשים שהם מעל ומעבר לשאר האוכלוסיה (הרבה או מעט- בהתאם לשיטה) ע"מ שלא נצטרך להחליף דמות ב 9 מתוך 10 מקרים. האם זה בעייתי? לדעתי זה מציאותי: לוחם קומנדו הוא מעל לרוב האוכלוסיה (מבחינה פיזית), וכך גם פרופסור באוניברסיטה (מבחינת הידע שלו). * * * אין ספק שיש בעייתיות במו"ד. אישית, אני מעדיף GURPS, אבל כבר שנתיים משחק מו"ד עם חוקי בית שמתקנים הרבה מהבעיות הללו. הועלתה הטענה ש"אם כבר משנים את השיטה אז עדיף לשחק בשיטה אחרת". שיחקתי בהרבה שיטות ולא הייתי מרוצה ב 100% מאף אחת מהן. בכולן שיחקתי עם חוקי בית משלי. זה רע? השיטות ששיחקתי לא בסדר? אני לא חושב ככה.

 

[5 0 6]

מסכים עם החלק הראשון.

כמו שאמרתי, ההבדל בין גיבור לסתם אחד, הוא לא רק במעשים אלא גם ביכולת.

 

[Shadowmage]

גיבור הוא...

אחד, שבניגוד לכל היתר - לא הספיק לברוח.

 

[Nihau]

תגובה קוהרנטית באיחור אלגנטי

א. אז תני למיומנויות משקל כבד יותר. 20 אינו הצלחה אוטומטית אלא רק התוסף המשמעותי ביותר שקוביה (מזל) יכולה לתת למיומנות. 1 אינו כשלון אוטומטי מרגע שהמיומנות עוברת סף מסויים של יכולת, למשל 10. אם את רוצה להשאיר את אלמנט הקריטיקל במשחק אז בגלגול 20 טבעי יש לזרוק את הקוביה שוב ואם היא שוב עוברת את מספר המטרה אז יש הצלחה אוטומטית. אם את רוצה להוריד את אחוזי ההצלחה האוטומטית עוד יותר אז רק בזרית 20 טבעי שני תתקבל הצלחה אוטומטית. שם המשחק הוא דינמיות- לא מתאים לך - תשני. ב.1. בעקרון הטענה נכונה- הדרגות אכן יוצרות הפרדה מסודרת בין רמות עוצמה. עם זאת אי אפשר להשקיע בכל המיומנויות את כל הנקודות. גם דמות בדרגה 5 לא טובה בהכל- רק בכמה מיונויות שהיא מתמחה בהן ולכן גם דמות דרגה ראשונה יכולה להיות טובה יותר ממנה בכל התחומים בהם היא לא השקיעה. זה יוצר ריאליות מסויימת בשיטה שלא מנסה להיות ריאלית. תחשבי על שיטת דרגות כעל שיטת מיומנויות בקפיצות צפרדע. בגדול זה נוח. אבל אם זה לא מתאים לך באופן בסיסי אז אל תשחקי בזה. קחי חופשיטה שבה אין לך כלל מגבלות ומידת ההשתפרות היא אקספוננציאלית לא מדידה. או קחי שיטת מיומנויות בה כל מיומנות משתפרת לינארית בניפרד. אשמח אם תסבירי איך בשיטת מיומנות משתפרים אלמנטים כמו HP ותכונות. ולמה לא נראה לך שיש צורך בשיפורם על פני זמן אם אין שיפור שלהם בשיטה שלך. ב.2. מקצועות- זה יותר כמו דרך חיים. שוב- זה קיים כי זה נוח לתיפעול השיטה- חבילות קטנות של יכולות מאוזנות בקטגורית חיים מסויימת. בגלל שיש לך יכולת לקחת יותר ממקוע אחד לדמות את יכולה ליצור עירוב של האלמנטים שאת מחפשת. אם זה לא מתאים לך פשוט תיצרי לך מקצוע חדש. אם גם זה לא נוח אז שחררי עצמך מהמגבלה ואיספי לעצמך את הנתונים שבה לך- בחרי את רשימת המיומנויות של הדמות, גלגלי קוביות וחלקי נקודות לתכונות, קבעי פרמטרים לפי התכונות הללו - HP לפי כושר למשל והמשיכי לדרכם ללא כאב הראש. אם זה נראה לך לא הגיוני זרקי הכל לרוח ושחקי חופשיטה. ג. גובה הדרגה לא משנה כלל ליכולת לשחק אותה. את אדריאן שיחקתי מדרגה 2 עד 6, את ניהאו (לפי הערכת שה"מ) שיחקתי מדרגה 3 עד דרגה 15 או אפילו יותר- היא דמות חופשיטה- אפילו לשה"מ קשה להעריך. מצאתי שאין כלל קשר בין גובה הדרגה ליכולת המשחק- זה כבר עיניין של יכולתך כשחקנית ויכולת המנחה להנחות. המשחק צריך להיות מותאם לדמותך כמו כפפה טובה- כאשר זה קורה גובה הדרגה זניח לאיכות המשחק. ניצול נכון של יכולות הדמות שלך יביא להנאה בכל מצב. (חוץ מריבים בין דמויות ושחקנים ודינמיקה קבוצית גרועה והעדפות מנחה שחקנים מסויימים ושטויות קלות דעת של שחקנים אחרים ושאר רעות חולות של משחק עם עוד אנשים) דמויות דרגה ראשונה הם לא הרבה יותר טובות מהאיכר המצוי שגם הוא לא ישרוד מכת חרב מלוחם מיומן. זה מה שהופך לוחם למיומן. בדיוק כמו שלמתאגרף המתחיל יש רק 4 סוגי אגרופים ולאלוף העולם באגרוף יש רק 4 סוגי אגרופים- ההבדל הוא ביכולת לתזמן, בניצול הנכון של הסביבה, בהבנה אסטראטגית ויישום של אינטרגצית כל המרכיבים הללו ביחד, של תזוזת רגליים נכונה- כל אילו באים להמחיש ביחד את מהות הניסיון והכל נכנס לתוך המספר הלא ברור שנקרא HP. זה לא שלוחם דרגה 5 חוטף נזק מלא של מכת חרב ושורד כי העור שלו חזק יותר- זה כי הוא יודע לזוז הרחק מהמכה, לצמצם נזקים, להגביל את הנזק לאיברים שלא יפריעו לו להמשיך להלחם, להסיט את רוב עוצמת המכה ועוד. לא מתחילים לחשב את כל זה אלא פשוט נותנים לו יותר HP כדי למחיש את העמידות הזו. בשיטות אחרות פשוט מפרקים את הקרב להמון חלקים שבכל אחד מהם הלוחם יכול למנוע מעצמו נזק משמעותי. אם זה לא ברור לך אינטואיטיבית אז נפתח על זה דיון חדש. ד. די לקטל דרקונים! נסיכות צריכות להתחיל להציל את עצמן או להפסיק לשוטט ללא רשות בביתם של דרקונים. ולידיעתכם גיבורים שטופי הורמונים, מכתב פשוט המבקש ראיון על הנסיכה היה נענה בנימוס. לא צריך לשבור את הדלת! ה. מה שמפריד בין גיבור לסתם אחד מהרחוב זה הדחף ששחקן נותן לדמות שלו להתגבר מעל מכשולים שאדם פשוט מהרחוב היה מוותר עליהם וממשיך הלאה בחייו האפרוריים משהו. אנחנו לא אוהבים לשחק אנשדים מהרחוב אלא אם הם משתפרים בגלל המשחק שלנו אל מעבר ל"סתם". מצד שני אפשר להגיד שבעולם רווי גיבורים כל גיבור הוא "סתם" גיבור עד שיוכיח אחרת. סיפור קצר: שלושה מאסטרים נפגשו על אם הדרך והחלו להתווכח, למי יש יותר גדול. שעות עמדו והתווכחו, התנצחו והתנגחו, ולא יכלו להכריע. עודם הולכים הגיעו לכפר ביום שוק. החליטו לתת לכפריים להכריע. נעמד הראשון במרכז הכיכר, והחלו הכפריים לרגום אותו באבנים. מול כל אבן - אגרוף או בעיטה, כל אבן מתנפצת לפני שפגעה בו. כך הוכיח המאסטר גדולתו, ויצא בלא פצע או חבורה. השני נעמד בתורו, וגם אותו רוגמים באבים. הנד ראש קל ימינה, חצי סיבוב שמאלה, וכל האבים מחטיאות מטרתן, והמאסטר מתחמק ומרקד בתוך המטר, ואף לא אבן פוגעת בו. נעמד המאסטר השלישי במרכז... דממה. אף אדם לא משליך לעברו אבן יחידה. עד כאן הסיפור. לפי הסלמת תגובות המאסטרים הראשון והשני סביר להניח שהכפריים הניחו כמוני שכל אבן שתעוף לכיוונו של המאסטר השלישי תחזור אל השולח עם ריבית. הראשון הרס את האבנים לפני שנפגע השני חמק מהן השלישי אמור להחזיר אותן. הכפריים מהסיפור אחרי הכל חיים בעולם בו מאסטרים מתווכחים על בסיס קבוע הם כבר מתורגלים בכמות הFUN שאפשר לשאוב מכל אירוע כזה בלי לחשוש מההשלכות. מוסר השכל- בעולם בו מסתובבים גיבורים העולם מתנהג אחרת (חברתית)- יותר כמו באגדות הסיניות או הוולשיות- על טהרת הגיבור הניצב מול האתגר הגדול. העולם שלנו הרבה יותר מבוס על נצחון הקבוצה\עדר על האתגר ולכן חסר האלמנט של הבודד הנמנצח במערכה. ו. המשחק נגמר בחציבת HP רק אם המנחה גרוע- תחליפי מנחה. לדעתי ככל שהדרגות גבוהות יותר האתגרים צריכים להיות רוחניים יותר כי את האתגרים הפיסיים הפשוטים כבר למדנו איך לפתור וניהיינו מספיק טובים כדי שלא יפריעו לנו לחיות. הערה- חלק מהכתוב הנ"ל הוא נכוןרק לגבי, חלק ממנו יומרני בטירוף וחלק ממנו נכון. בררי את המוץ מהתבן לפי השקפת עולמך. זו רק דעתי האישית אבל אני עומדת מאחוריה.