למה אני אוהבת לגור בארץ

בקר12

New member
אז מה אתה עושה בפורום הזה?

יש כל מני פורומים של ישראלים בחו"ל.
הפורום הוא לאלה המתלבטים או שלפחות עברו התלבטות.
 

daniellegirl

New member
לא ממש מסכימה

נכון שיש בארץ דברים יפים וכיף להרגיש בבית, שאת במדינה שלך ושמדברים את השפה... אבל הייתי מעדיפה לגור במקום יותר פלורליסטי שבו לאנשים יש יותר פתיחות, אני מרגישה שבישראל יש הרבה תרבות של גזענות כלפי ציבורים שונים במדינה (ראי האח הגדול) ודעות חשוכות שמקורן במאה הקודמת.. ותחושה כללית של חוסר פרגון אם מישהו הצליח כולם חייבים להעליב אותו, תפתחי כתבה בYNET על בר רפאלי או על אייל גולן ותראי למה אני מתכוונת, על כל תגובה אחת מפרגנת יש 100 תגובות של קללות נוראיות שלא הייתי מאחלת לאף אחד... לאנשים שלא עשו להם שום דבר רע.

אני בתור אחת שלא שומרת כשרות מכבדת את הציבור שכן שומר, אבל תסתכלי במתכונים באינטרנט שמופיע בהם שרימפס או חזיר או בשר וחלב ביחד ואנשים ישר מקללים ,אומרים איכס גם אם מדובר במסעדות שיש להן כוכבי מישלן ומאחלים כל מיני דברים ולא מכבדים את הטעם ואת דרך החיים של האחר... בכלל כל התרבות של להסתכל על אדם שמגיע ממדינה אחרת כ"גוי" ולא כבנאדם היא לא דבר שהייתי לוקחת כדרך חיים כמו שאצל הרבה אנשים נהוג כאן.

תנסי פעם אחת לעלות על הטיוב בלונדון לעומת אוטובוס בישראל, יש שקט יחסי וסדר מופתי למרות שהמון המון אנשים משתמשים בו, אחד קורא עיתון, אחד משחק בטלפון, אחד סתם מסתכל למטה.. אף אחד לא נועץ מבטים בלי בושה כמו בישראל, מתערב בשיחה של השני...
עומדים בתור בצורה יפה שמשאירה ספייס ופרטיות לאדם השני ולא מתערבים בשיחה שלו ועוד דברים כאלו... תיירים שבאים לבקר בארץ בהלם מהדברים האלו ולא סתם.. אלו דברים לא מתורבתים שממש ממש לא מקובלים וכאן בארץ הם הנורמה.

בחו"ל את יכולה ללבוש דברים מסויימים, לנהוג במכונית יפה, לגור בבית יפה ולא ירכלו עלייך או ישאלו כל מיני שאלות חטטניות כמו כאן, זה רק חלק מהדוגמאות שלדעתי הופכים את המגורים כאן ללא ממש חלומיים ואטרקטיביים לעומת מקום אחר.

למען הסר הספק אני כן אוהבת את הארץ שלנו, שירתתי בצבא אני לומדת כאן וכן מתכננת להשאר כאן ולגדל כאן את הילדים שלי אבל אני ממש מבינה ללבם של האנשים שמעדפים מגורים בחו"ל ולא הייתי פוסלת זאת אם היתה איזושהי הזדמנות שהיתה קוסמת לי.
 

newperson9

New member
אז למה לא להישאר ולנסות לשנות

את הדברים הרעים (אני כמובן לא מכירה את המקרה האישי שלך ולא יודעת אם כן או לא ניסית לשנות, וגם ציינת שאת כן מתכוונת להישאר כאן, אבל אני מדברת בכלליות ויותר על מי שכן בחר לעזוב)? לא מזמן הרי יצאו די הרבה אנשים להפגנות ומחו כנגד מצב כלכלי וחברתי שהם חשבו שאינו הוגן, למה לא לעשות את אותו הדבר לגבי הדברים שהזכרת? למה למשל לא למחות כנגד כפיה דתית, ואני לא מדברת על רק לדבר בפורומים, אלא על מחאה ברמה של המחאה החברתית שהייתה לאחרונה?
בארה"ב למשל השחורים יצאו להפגין על זכויותהם, כנ"ל לגבי הנשים, למה כאן לא רואים את זה הרבה? אם אני לא טועה, מאז שנות ה-70 והמחאות בנושא אפלית היהודים יוצאי מדינות ערב, מלבד כמובן המחאה החברתית שהייתה לאחרונה, לא היו כל כך הרבה מחאות והפגנות ערות לגבי נושאים נוספים שמפריעים למי שחי פה, וכפי שניתן לראות דווקא יש הרבה נושאים שמפריעים לאנשים שחיים (או שחיו) פה. המחאה החברתית דיברה רק על חלק מהנושאים הרלוונטים, ויש עוד הרבה. אז שוב אני שואלת-למה לא להישאר ולנסות לשנות?
 
אני חושבת

שנכון שיש הרבה שגרים בחו"ל כי הם מאסו בארץ, אבל יש כמות נכבדה של משפחות שהגיעו לחו"ל כחלק מרילוקיישין. לא כי נמאס להם מהארץ, אלא כי רצו לראות עולם ולנסות חוויה אחרת. (אמנם נכון לעכשיו לא רואים אותם בפורום, אבל אני מאמינה שהם פה וקוראים בשקט)
כשאנחנו עזבנו את הארץ, לא עזבנו כי נמאס לנו ממשהו, פשוט עזבנו כי התאים לנו מבחינת המשפחה לנסות משהו חדש, חוויה. אחרי כמה שנים מאד קשה לחזור ארצה כי התא המשפחתי גדל והשיקולים משתנים. ראיתי כמונו אלפי משפחות (רק בעמק הסיליקון) שהגיעו לשם בגלל עבודה ויש מצב שישארו שם שנים אם לא לנצח.
 

newperson9

New member
מעניין

אבל את חושבת שאם נגיד משפחות שנמצאות במצב הזה ייראו שהמצב בישראל משתנה לטובה, או לפחות שמנסים ברצינות לשנות אותו לטובה, זה עשוי להשפיע על הסיכויי החזרה של המשפחות האלו לארץ? למשל אם ייראו שבאמת יש שינוי לטובה בנושאים כמו שיויון בנטל, ריכוזיות, כפיה דתית וכו', משפחות במצב הזה ישקלו יותר את הנושא של חזרה לארץ, או שלא נראה לך שזה ישפיע על העניין?
 

daniellegirl

New member
ממש אהבתי את קו החשיבה


לפעמים יש הרגשה שבניגוד למחאה שהביעה איזושהי תחושה משותפת של רוב העם הדברים שכתבתי עליהם הם פשוט מנטאליות ישראלית של שנים מבית, חינוך והתרבות המקובלת במדינה, למשל חוסר פרגון, חוסר נימוס, סוג של חטטנות, חוסר קבלה של השונה וכו'... העובדה שהולכים למלונות בטורקיה וגונבים את הברזים חח... וקשה לי לדמיין איך מחאה יכולה לשנות את הדברים האלו... אלו דברים שמתחילים לדעתי מגיל צעיר, למשל יש לי חברה שגדלה בצפון ולמדה במסגרות חינוכיות עם ערבים והיא לא רואה אותם כמשהו שונה אלא כחלק בלתי נפרד מהמציאות שלה.. אבל בכל זאת ממש אהבתי את הרעיון וכן צריך לחשוב על איך פועלים לשנות את הדברים האלו.
 

newperson9

New member
אפרופו חינוך, יכול להיות שזה באמת צריך להתחיל

בין השאר במערכת החינוך, למשל לדרוש שיוכנסו לשיעור אזרחות לימודים על מחאות ציבוריות במדינות שונות, בין אם בישראל ובין אם במדינות אחרות. לדעתי זה אפילו מספיק חשוב בכדי להיות חלק מחומר הלימודים לבחינת הבגרות באזרחות. גם אפשר להביא לבתי הספר פעילים מעמותות שונות שירצו לתלמידים על העניין של מעורבות חברתית. סתם רעיון

ומי שקורא את זה עכשיו למשל ומסכים עם זה, יכול באמת לפנות למשרד החינוך בנושא, בין אם דרך פייסבוק, דרך האתר שלהם וכו'. וגם לא יזיק למשל להפיץ את הנושא לאנשים נוספים, ושגם הם יפנו למשרד החינוך לגבי זה. זה לא חייב כמובן להיות ספציפית הרעיון הזה, אבל נראה לי שפשוט להבין מה לא בסדר במדינה זה אולי השלב הראשון, אבל לנסות בפועל לתקן את זה זה השלב הבא. אם למשל יש מישהו שמפריעים לו נושאים אחרים, הוא יכול גם נגיד לחפש עמותה שפועלת בנושא ולהתנדב שם, גם זאת דרך. הנקודה היא לא רק לדבר על מה לא בסדר, אלא גם לעשות משהו על מנת לתקן את זה.
 

beatman

Member


לא ברור איך אפשר לשנות את המנטליות המקולקלת הזאת, כשהיא בעצם המקור לרוב הבעיות בארץ.
 

newperson9

New member
זה באמת דבר שקשה יותר לשנות,

אבל אולי אם ננסה יותר לחזק את העניין של מחאה חברתית ומעורבות ציבורית זה יחזק גם את האחדות בין האנשים. בסופו של דבר, מדברים כמו למשל מחירי דיור גבוהים כולנו נפגעים, אז גם אם נגיד אני בן אדם נורא לא מפרגן (אני לא כזאת, אבל נגיד...
), ואני הולכת להפגין בנושא, ואם אני אראה בצורה יותר מוחשית שיש איתי באותה הסירה עוד הרבה אנשים, אולי אני בכל זאת יותר אתמוך בהם ואפרגן להם, זה בכל זאת יוצר תחושה כלשהי של שותפות. אולי דבר כזה יכול לעזור גם לשנות קצת את המנטליות שהזכרת.

ובנוסף, גם אם זה לא ישנה את המנטליות, עדיין זה לא אומר שלא צריך לנסות לשנות דברים אחרים. זה שאנשים לא תמיד נחמדים ומפרגנים אחד לשני ביום, לא אומר שבערב הם לא יכולים לצאת ולהפגין ביחד על נושאים שחשובים לכולנו. חבל לוותר ולעזוב, כדאי קודם לנסות לפחות לשנות את הדברים שמפריעים.
 

נינה לי

New member
כל כך הרבה דעות קדומות והכללות!

איך זה שעל אנגליה יש לך רק דברים טובים לספר, ועל ישראל רק עלילות ובדותות? בארץ כולם לא מפרגנים? כולם גסים? הישראלים גונבים ברזים בתורכיה (אגדה אורבנית)?
כדאי שתכירי מעט יותר את המקום בו את חיה. ידעת שיש גרעינים אידיאולוגיים שמיישבים כעת את הנגב? ידעת שיש התארגנויות (סטודנטים למשל) לעזרת תושבים בערים נחשלות?
ידעת שנערה צעירה באזור השרון הקימה תנועת נוער לילדים עם מוגבלויות (התנועה ממשיכה לשגשג גם אחרי שבגרה ופרשה) ועוד ועוד.
תלוי מה רואים, ותלוי מה רוצים לספר.
וכיוון שאת רוצה לגדל את ילדיך בישראל, אז כדאי שתדעי זאת כי כך תרגישי שלמה יותר עם ההחלטה שקיבלת.
 

בקר12

New member
היא גם לא נתקלה באנגלים ברכבת התחתית

בימי שרב (ואין מיזוג) - הנימוסים נמסים מהר בשמש . . .
 

נינה לי

New member
צודק. נסעתי ברכבת התחתית בלונדון בקיץ מהביל

אחד. קרונות דחוסים כמו ברכבת משא. מבטים עוינים והתחמקות ממבט ישיר (מישהו עוד ירצח אותך, מותק!). אנשים ממרפקים את דרכם לתוך הקרון ומחוצה לו. איפה המזגן?
אם היה נימוס בריטי, הוא נשטף בגלי הזיעה של הנוסעים שרבים מהם, רבים מאוד, בכלל אינם אנגלים, והנימוסים שלהם, איך להגיד, די מזרח תיכוניים.
אגב, בקשר אישי נימוסים מזרח תיכוניים הם לעילא ולעילא. אני מדברת על אווירה ברכבת.
 
למעלה