../images/Emo24.gif
זה נשמע כמו אחד הדברים המעצבנים! לא אוהבת כשמעירים אותי ככה. פעם, כשגרתי בדירת חיילות, אחת השותפות שלי חזרה בשלוש לפנות בוקר, אחרי שלי היה יום דיי ארוך. היא ראתה ג'וק, ובגלל שאני הייתי היחידה בכל הדירה שמסוגלת 'לטפל' בנושא הזה, היא לא הייתה מרוצה עד שלא קמתי על הרגליים ופיניתי את היצור המסכן.
עד כמה שאני אוהבת אותה, רציתי להרוג אותה באותו רגע.
אבל לפחות אנשים אפשר להשתיק.
הקטע עם האזעקה בהחלט הרבה יותר מטמטם, במיוחד כשלא מצליחים לכבות אותה. זה גם קצת מלחיץ.