ברוכה הבאה ../images/Emo142.gif וגם כמה דברים
בתגובה לדיון הקודם שפתחת - לא כתבתי בו כי נסערתי מאוד מהסיפור שלך והתלבטתי במשך כמה ימים איך להגיב. אז הנה התגובה שלי - אני לא יודעת נועה מה האמצעים הכספיים שלך, אני מקוה שהם טובים כי מה שאני עומדת להציע - עולה יחסית הרבה כסף. כשהייתי בת שש (ואחותי בת שלוש וחצי) אבא שלי נהרג בתאונת עבודה. אמא שלי גדלה אותנו למעשה, כאם חד הורית (גם אחרי שהיא התחתנה היא עדין נשארה אם חד הורית). אמא שלי מאוד השתדלה, אבל היה היתה מאוד צעירה (28)ועברה דברים קשים. למרות שלא היה חסר לנו שום דבר פיזי (ותמיד היו לנו הצעצועים הכי הכי חדשים שיש) היא לא היתה פנויה אלינו רגשית. את זה לא יכולתי לדעת אז, רק שהפכתי לאימא בעצמי הבנתי מה חסר אצל אמא שלי. אחותי ואני כועסות על אמא שלי מאוד. אנחנו כועסות עליה בעיקר, בגלל שאת כל הכוחות שהיו לה היא השקיעה בנו ולא השקיעה בעצמה. היא לא עצרה, טיפלה בעצמה, התחזקה ואז יצאה לאימהות שוב. היא פשוט חשבה שזה פחות חשוב. שאנחנו חשובות יותר. והנזק של ההחלטה הזו הוא נזק מצטבר. אני חושבת שאם היא רק היתה טורחת ללכת לפסיכולוג, לדבר על מה שהיא עברה, היא בטח היתה יותר פנויה אלינו מבחינה רגשית. אני לא אומרת שאת לא פנויה רגשית לים ואופק. נראה לי שאת כן. אבל נראה לי גם שקשה מאוד להיות אימא כל כך צעירה (זה קשה מאוד להיות אימא לא כל כך צעירה), חד הורית, לשתיים. זה מדהים שאת עושה את כל זה וראוי להערצה. ואני חושבת שאת צריכה לדאוג לטפח את עצמך - מבחינה נפשית. בשביל עצמך ובשביל ים ואופק. אם את תשחררי את המשאות שיש לך, אם יהיה לך מי שיכיל אותך - יהיה לך יותר מקום להכיל את ים ואת הקשיים שלה ואת אופק. ולגבי מה לספר לים ששואלת על אבא שלה - אז היו שם כמה עצות שהסכמתי איתן מאוד (לא זוכרת שמות). א- אני חושבת שלא כדאי לשקר לה. אין שבר גדול יותר מלגלות שאמא שהיא האדם שהכי בוטחים בו - משקר ועוד בנושא כל כך מלא פנטזיות (במיוחד למי אין), כמו אבא. ב- כדאי להתייעץ עם משהו מקצועי איך להגיד לה דברים, מבלי מצד אחד לחשוף יותר מדי ומצד שני מבלי לשקר. לגבי האיבחון של ים - בעיקרון, אני חושבת שצריך לעשות אותו. לגננות יש את היכולת לזהות איפה יש בעיות. הדבר היחיד הוא, שאני לא בטוחה שלא ממהרים להציע את האבחון לים בגלל שאת אמא חד הורית ובגלל שאת כל כך צעירה. לא שהגננת עם כוונות רעות.. אבל... יש דברים שהם לא תמיד מודעים. שוב, אם מצבך הכספי מאפשר לך - את יכולה לעשות אבחון באופן פרטי ואז היחס כולו הוא אחר (כי את משלמת כסף) והתוצאות הן פרטיות ונשמרות אצלך ואת יכולה לבחור מה להראות לגננת ומה לא (בכל מקרה, לא להשאיר תוצאות מהסוג הזה אצל אף אחד). בכל מקרה, לא משנה באיזה מסגרת את עושה את האבחון - האבחון לא אמור להיות משהו לא נעים לים. בדר"כ מדובר על אבחון תוך כדי משחקים שאמורים לתת מושג על המצב הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי שלה. ילדים בדר"כ נהנים מהם.
