לכל באי הפורום...
רציתי להתנצל על חלקי ב"חימום" הענינים. היתה לי מטרה מסויימת בדרך בה הובלתי את הדיון ביני לבין דרול וכעת אני אסביר אותה. דרול הסביר במודל שהוא הציב ,קרי- הצופה, האוביקט (הקלט החושי) ותהליך העריכה שלו שהמטרה במדיטציה אמיתית היא לבלבל את העורך או כמו שאומרים, לתת לו בראש.
לטעמי האישי זו שיטה אגרסיבית, לא אלגנטית, ומסוכנת שההתמדה בה עשויה להוביל יותר לפסיכוזה מאשר למצב מדיטטיבי. מדוע לזלזל בעורך ? מדוע להשפיל אותו ולגרום לו לצאת מהתמונה מוכה וחבול ? האם זו עדינות ?? יתרה מכך, את העורך אין ניתן לבלבל ואני אסביר מדוע. אחד התפקידים של העורך הוא להזין את האגו ולחזק את הישרדותו. האגו יעשה כל שביכולתו ע"מ לשרוד. והעורך יעוות את עצמו בכל צורה לשם כך ואת זה אפשר ללמוד מהדרך בה התנהל הדיון. אתה תגיד לעורך - אמרת שמדיטציה אינה כופה אוביקט על המיינד. הוא יגיד לך - היא בעצם כן כופה אבל דרך החושים אז זה לא נחשב. אתה תגיד לעורך - במדיטצית נדהברהמה יש שלב בו מציגים אובייקט ויזואלי למיינד. הוא יגיד לך - אין שלב כזה כל מי שמלמד ככה אינו מלמד נכון. אתה תגיד לעורך - במדיטציה באויר של אושו יש דימוי ויזואלי. הוא יגיד לך - אני לא מסכים עם אושו למרות שקודם הוא אמר לך שבעיניו אושו הוא מומחה למדיטציות מספר אחד. אתה תגיד לעורך - במדיטצית האור הזהוב שהגדרת אותה כאמיתית יש דימוי ויזואלי. הוא יגיד לך - אמרתי שהיא אמיתית אבל היא בעצם לא אמיתית. אתה תגיד לעורך - אמרת שבמדיטצית מכונת הכרטיסים מציגים כרטיס למיינד. הוא יגיד לך - נכון שאמרתי אבל בעצם לא מציגים כרטיס למיינד. אתה תגיד לעורך - יורד שלג בסהרה. הוא יגיד לך - זה לא שלג זב מן. אתה תשלח לעורך את הפיצה שהוא לא אוהב. הוא יגיד לעצמו - בעצם היא טעימה. בקיצור, העורך לעולם לא יעלם כל עוד יש לו מה לערוך והוא יערוך בכל דרך אפשרית גם במחיר השפלת עצמו את מה שיש לו לערוך כל עוד יש דבר כזה. אני חוזר ואומר...לא צריך לזלזל בעורך ולא לנסות לגרש אותו באגרסיביות ובערמומיות. צריך להבין ולקבל את העובדה שיש לו תפקיד ולכבד את זה. הדרך העדינה והאלגנטית היא לצמצם עבור העורך את החומר הזורם אליו עד כדי העלמות. בתהליך הזה העורך נעשה נינוח בהדרגה ומבסוט מהמנוחה הזו, כי העבודה שלו הבלתי פוסקת היא באמת קשה ומעייפת. הוא לא נעשה מבולבל ולא מושפל אלא זוכה במנוחה ומי לא צריך מנוחה ??? כאשר האוביקט המזין את העורך נעלם העורך הולך לישון עם חיוך על הפנים. כשאין אוביקט ואין עורך ההכרה המתבוננת נשארת פתוחה לעצמה ומכירה את הוויתה האמיתית מעבר לכל הטררם שהיא רגילה לחוות מחוץ לה. ככה מדיטציה טובה פועלת וככה מדיטציה טרנסנדנטלית פועלת. אני מקווה בהמשך כאשר העניינים ירגעו קצת להסביר כיצד בדיוק היא עושה זאת. שלומות.
רציתי להתנצל על חלקי ב"חימום" הענינים. היתה לי מטרה מסויימת בדרך בה הובלתי את הדיון ביני לבין דרול וכעת אני אסביר אותה. דרול הסביר במודל שהוא הציב ,קרי- הצופה, האוביקט (הקלט החושי) ותהליך העריכה שלו שהמטרה במדיטציה אמיתית היא לבלבל את העורך או כמו שאומרים, לתת לו בראש.