לינה משותפת

[BrightEye]

ורציתי להוסיף שמאוד משמעותי לשמוע ממי שנמצא

במערכת של משפחה מורכבת, כי אני בטוחה שזה למשל משהו שאין לי אפשרות להבין את המורכבות שלו.

 

[iris mom of two]

אני גדלתי במשפחה מורכבת

זה מאד בעייתי. הייתי הילדה המשותפת, ועד היום אני באמצע בין אמא שלי לאחיותי.

 

[אנה לנקין]

בסדר,

הבנתי כבר שאת לחלוטין לא מסכימה איתי, ושנורא מלחיץ אותך משום מה שהגעה שלי תושמע כאן.

זה בסדר, להורים כאן יש שיקול דעת,
את לא חייבת להגיב מתחת לכל משפט שלי עם כתובית אזהרה.

 

[BrightEye]

התגובה שלך מוזרה בעיני , למה שילחיץ אותי?

פרשנות נורא מוזרה (למרות שמתאימה מאוד לגיל ההתבגרות...).
אני פשוט מאוד מתנגדת לדעות של לא הורים בדיונים על פרספקטיבות של הורים.
אני חושבת שזו תהיה טעות להקשיב לדעה כמו שלך.
ואני אגיב כמה שירגיש לי מתאים כשאני רואה עוד דעה לא רלוונטית או התייחסות אליה כאל דעה רלוונטית...

 

[אנה לנקין]

למה זו פרשנות ש

מתאימה לגיל ההתבגרות, לדעתך?

ממש מעניין אותי אם באמת יש לך הסבר,
או שזו דמגוגיה זולה להבהרת עמדתך.

 

[אנה לנקין]

אגב,

אני דווקא ממש אהבתי את הגישה שלך כאן-
http://www.tapuz.co.il/forums2008/addmsg.aspx?forumid=94&ParentMsgId=174224442

וכתבתי משהו דומה בעצמי...

 

[אנה לנקין]

אני לא פוחדת על נפשו העדינה

של הילד,

אלא דווקא על נפשה העדינה של האמא.
לא צריך הרבה בשביל לקלוט שהיא הולכת על ביצים לידו, וששינוי פתאומי של הגישה יביא יותר נזק מתועלת.

אני אומנם בת 24 אבל אני גרה לבד כבר יותר מ4 שנים, בשנה + האחרונות יחד עם בן זוגי, כשחלק מהזמן אחותו ובעלה גרו איתנו, והפכו את החיים שלנו באותה דירה לסיוט שאי אפשר לתאר.

אז אני לא חיה בסרט של טינייג'רית. אני מקווה

דברים צריכים להיפתר בצורה בוגרת, ולא ממקום של "תחת קורת הגג שלי - אתה תחיה לפי הכללים שלי"...

 

[ליאת +]

אבל בשורה התחתונה- זה הוא המסר

הילדים שלי הם לא שותפים שלי. הם גרים בבית שלי והמילה האחרונה כאן היא שלי.
הם כיום צעירים אך אני לא חושבת שזה ישתנה.
אחרת נמצא את עצמנו עם 70 ערוצים טלויזיה ומקרר מפוצץ בחטיפים ובית פעיל מסביב לשעון.
עובדה שרוב האנשים שכאן חיים חיי מבוגרים- הולכים לעבודה בבוקר, רוצים שקט וסדר (ברמות הסביר) כשהם חוזרים. וכן, זה הבית שלהם.

בהחלט הנער, גם בגיל 18 או גיל 20 הוא לא שותף ובהחלט המסר (שאפשר להגיד אותו גם בצורה עדינה) הוא תחת קורת הגג שלי אתה תחיה לפי הכללים שלי.

אגב, גם בדוגמא שהבאת קודם איפשהו בדיון הענקי הזה על אבא שלך ואחיך היה משהו מטריד.. לא, לא נשמע לי תקין שאבא ובן יחיו כמו שני מתבגרים. מגניב אולי לתקופה מסויימת, אך עובדה שבסופו של דבר אבא שלך עשה בחירה של מבוגרים, הכניס לחייו בת זוג ו'החגיגה נגמרה'. אז כן. אצל מרבית המשפחות המבוגרים הם אלה שמחליטים וקובעים.

 

[אנה לנקין]

למה לסובב את דבריי?

אני אמרתי לא להציב כללים? אני המלצתי שתחיי עם ילדייך כמו עם שותפים?

אני אומרת דבר אחד ויחיד-
אחרי שבמשך כלכך הרבה זמן לא היו גבולות ברורים והיה חופש מוחלט בנוגע ליחסים שלו עם חברתו והאירוח שלה,
לבוא יום בהיר אחד ולהטיל סנקציות - זו טעות.

אני עומדת מאחורי האמירה הזו.

וגם אבא שלי, שהגזים במידת החופש ואחרכך היה צריך לקחת אותו חזרה - עשה טעות. לא בדרישה שלו לשעות שינה או סדר בבית, אלא בכך שאיפשר את ההיפך מלכתחילה, ושהחוקים החדשים הפכו את חברתו של אבי לסוג של אוייב.

אל תשכחי שיום אחד הילד בן 16 הזה יגדל, אבל ימשיך להיות חלק מהמשפחה, ואיזה יחסים יהיו להם בדיוק?

 

[iris mom of two]

מה אני רואה בסביבתי?

הילדים שלי והילדים של חברים מעורבים מאד חברתית, עסוקים עם ספורט. הורים שמבלים המון זמן עם הילדים ומכירים אותם, חינוך דרך דוגמא אישית, ומעורבות משפחתית.

אני גם רואה ילדים אבודים, אני גם רואה ילדים "בני טובים" או לפחות כאלו שלהורים שלהם יש מספיק כסף לקנות להם BMW שאיתה הם יוצאים להשתכר.

תתפלאי, אבל כשאני אומרת שלבן שלי אין עניין באלכוהול אני יודעת בפרוש שזו לא עבודה בעיניים. כשהבת שלי אומרת לי שהיא לא מעשנת ג'וינטים אני יודעת שזה זמני, אבל בינתיים נכון.

לגדל בני נוער זה אף פעם לא קל, כהורים אנחנו צריכים לנווט בין לתת להם את החופש שהם צריכים לקבל ואת הגבולות שהם גם צריכים לקבל. אנחנו צריכים לכוון את הילדים שלנו למקום הנכון ותמיד להתפלל שהם יבחרו בחירות נכונות.

כמו שיותר מדי גבולות זה לא טוב, גם יותר מדי חופש ויותר מדי לתת להם לעשות כל מה שבראש שלהם זה גם לא טוב.

דרך אגב, הבת שלי כן שתתה אלכוהול בגיל 14, מעט מאד ובבית. ככל שהיא התבגרה הרשינו יותר. היום אין לנו יותר מגבלות עליה (והיא יודעת לא לנצל את זה), רק חוק בל יעבור של לא נוהגים אחרי ששותים.

 

[אנה לנקין]

מאוד אהבתי את מה שכתבת

ואני אל מתווכחת לגבי הגישה הזו, או על זה שגבולות הם הכרחיים.

רק שימי לב להבדל בין לבנות את הגבולות האלה יחד עם הילדים- מגיל צעיר יותר, ולאט לאט להרשות יותר, לסמוך יותר, לתת יותר חופש
לבין לבוא יום אחד ולאסור על מה שהיה מותר ואפילו מובן מאליו עד אותו רגע.

 

[iris mom of two]

שמתי לב

אבל שימי לב שפה יש אשה שסובלת, כי הבן של בעלה לא שם עליה. ברור שדברים צריכים להשתנות באופן מסיבי באותו בית. הילד מתחנן לתשומת לב, גבולות, הנחיה, איך שלא תקראי לזה. ילד בן 16 וחצי שעושה מה שהוא רוצה וכולם מסתובבים בפחד סביבו זה לא תקין.

איך פותרים את הבעיה? אני לא יודעת, אני אודה. אין לאף אחד מאיתנו מספיק פרטים ויידע של המשתתפים. אבל לתת לו להמשיך לעשות מה שהוא רוצה זה גם לא אופציה.

 

[אנה לנקין]

את בטוחה

שילד שעושה סקס קולני בביתו עם חברתו מזה שנה וחצי -
זו זעקה לגבולות ותשומת לב?

זה נשמע לי קצת מוגזם.

אני חושבת שהתנהגות כזו מגיעה מחוסר מודעות עצמית ואגואיזם טהור.

 

[iris mom of two]

אני מזמן הייתי מתפוצצת

אולי לא בצורה יפה, אבל בצורה שזה לא היה ממשיך.

בקיצור, כי את דואגת לרווחתו של הבן והחברה שלו, את והבן שלך מאד סובלים ולבעלך קצת לא נוח. זה נשמע לך תקין?

אני חושבת שאת צריכה, אפילו שאת האמא הלא ביולוגית, לדבר עם הילד באופן שקט. להגיד לו, תשמע, אני שמחה שיש לך חברה ושאתם נהנים ביחד. אבל אתם עושים את החיים של כל שאר דיירי הבית מאד לא נעימים, הגיע הזמן להתחשב. מקלחות משותפות נגמרות, עכשיו. סקס? תהיו בשקט בבקשה, זה מבייש אותי ואת אחיך. נא להיות לבושים בבית, ונא להיות מנומסים לשאר דיירי הבית.

תשאלי אותו העם לו היה נעים אם הוא היה שומע אנשים אחרים מקיימים יחסי מין? תנסי לייצג לו איך אתם מרגישים. שוב, חשוב שתתפסי אותו לבד, ובזמן שקט ששניכם רגועים.

בקשר לארוחות וכדומה שהבחורה מרשה לעצמה, זו בעיה אחרת, ולא הייתי מתרגשת מזה בזמן זה, אלא אם כן נראה לך שזה מתאים להעלות עם הבן איך הבחורה נותנת לך להרגיש.

מצד שני יכול להיות שהוא עושה הכל בכוונה לסלק אותך מהחיים שלו.

 

[רגשי1]

לאיריס

בעלי זה שדיבר איתו, זה לא מתאים שאני אנהל איתו כזו שיחה.
בשנתיים הראשונות הוא עשה הכל כדי לסלק אותי מהחיים, סיפר עלי סיפורי זוועות למשפחה המורחבת, למורות בבית ספר ואיפה לא...היה נורא נורא קשה.
עכשיו היחסים מאוד השתפרו, עדיין יאין אהבה גדולה, אבל יש שיפור גדול.

 

[iris mom of two]

היחסים השתפ]רו לכאורה

הוא עדיין לא שם עלייך, ועושה מה שבא לו בלי שלך תהיה מילה. בעלך ניהל איתו שיחה שלא יצא ממנה כלום. אם בעלך זה שצריך לנהל את השיחה, אז שיעשה משהו עקבי. הנער צורח לגבולות ואף אחד לא מעז לשים לו אותם.

 

[BrightEye]

ולא הייתי ממליצה לקבל רעיונות ממישהי

שבעצמה לא הורה ולא מבינה בכלל את הסיטואציה מהצד ההורי.

 

[רגשי1]

אני קוראת את העצות של כולם

וגם אני הרבה פעמים מנסה לראות את הדברים מהזווית של הילדים, ומעריכה ומודה מאוד לכל מי שכתבו לי כאןץ

 

[BrightEye]

לראות את הדברים מהזוית של הילדים- ומה הלאה

ברור שחשוב להבין את המקום ממנו מגיע הילד כדי לטפל נכון.
להבין למשל שזה גיל מאוד אגוצנטרי, שבהרבה מקרים הוא עושה את מה שהוא עושה "בעדו" ולא נגדינו".
הבלבול של הורים רבים הוא שהם חושבים שזה אומר שאסור להגיד לילדים דברים כי "יפגעו".
גבולות זו פתאום מילה גסה, זכויות של הורים נרמסות תחת איצטלה של "המקום של הילד", ויש פחד של הורים להגיד משהו לילד כי הילד לא יאהב אותם.
יש בעיני אובדן של פרופורציות, אז החדשות הן- לא תמיד הילד יאהב את מה שנגיד לו, וחשוב שהורים יבינו את זה ויחזירו את מקומם בבית כמבוגר האחראי.

 

[לאונידס]

אז אני מבין שהשורה התחתונה שתשלימי עם המצב

שזו גם כן אופציה