לינה משותפת

תראי ליאת,

כתבת משהו שבעיני הוא מאוד קיצוני.
להעיר על רעש מוגזם, על חוסר נימוס ועל לבוש חשוף - זה לגיטימי, והיה צריך לקרות בשלב הרבה הרבה יותר מוקדם, ובצורה חד משמעית.
נגיד, לדפוק על הדלת ולהפריע באמצע, באופן הכי מביך שיש, בשביל שיהיה ברור שאם היא צורחת היא בוחרת להכניס את כל דיירי הבית לתוך המיטה שלהם ויש לזה השלכות.

להתעורר אחרי תקופה לא קצרה ולהגיד שהיא לא יכולה לבוא אליו יותר מX פעמים בשבוע - זה לפתוח במלחמה עם ילד בן 16, וזה ייגמר בבכי.


ברור שהדרך מסוויטת האני-מון להזרקת הרואין בפארקים היא ארוכה מאוד,
אבל האמירה שלך שהנער יתיישר וימצא פתרונות אחרים היא פשוט אופטימית הרבה יותר מדי.
 

BrightEye

New member
גם במשפחות מורכבות יש גבול לצפרדעים שצריך

לבלוע.
גבולות זו לא מילה גסה, זו גישה חינוכית. אולי היא לא מתאימה לך, אבל המקרה כאן זועק לגבולות.
זה לא משנה מה האמא תעשה כאן- טוב היא לא תצא, אז בשביל מה ללכת על ביצים? כל הערה הכי קטנה ולחברה יש תלונות והיא מקטרת ומתלוננת שהעליבו אותה.
גם אם האבא מעיר לו בעדינות, הילד נעלב, אז מה, לא יעירו לו?
אני חושבת שהמצב כאן הרבה מעבר להתחשבות בנער כי זו אמו החורגת.
 

iris mom of two

New member
ברצינות?

לי יש נער בגילו, וממה שאני רואה יש הרבה נערים בגילו שלא חושבים עדיין על יחסי מין, יש הרבה ילדים בגילו שלא שותים, לא מעשנים, ולא נוגעים בסמים. הייתי אפילו מסתכנת ואומרת שאלו הרוב.

גבולות זו לא מילה גסה! הקפדה על חוקי הבית, ולדאוג שלכל תושבי הבית יהיה נוח בבית זה לא מוגזם כלל.
 

ליאת +

New member


וגם אם יש נערים יותר פעילים מינית וסוערים- אי אפשר לחיות את כל שנות ההתבגרות שלהם תחת האיום שאם לא יהיה להם טוב בבית הם ילכו לפארק ויעשנו סמים.
כן צריך להיות להם בית חום ומכיל ותומך, ושגם מוכן להתגמש ולהבין שכשהילדים גדלים דברים משתנים. זה עדיין לא אומר לקבל כל התנהגות וכל מצב. אף אחד לא מתדרדר לסמים בגלל שהרשו לו להביא את החברה 3 ימים בשבוע במקום 24/7
 

iris mom of two

New member
חוץ מזה שמי שכותב

שגם משפחות דתיות הרשו להביא את בן הזוג ההומו...

מצטערת, אני מזמן לא קראתי למישהו הומו.
 
מזמן לא קראת למישהו הומו?

לא הבנתי את המשפט הזה....

אני כתבתי שאני מכירה משפחה דתית עם בן הומוסקסואל שהבן זוג שלו (שהוא גם הומוסקסואל) בא לגור איתם אחרי שנזרק מהבית (על רקע הנטייה המינית שלו, כמובן).
וזה כששניהם היו בני 17...

זה היה בעיקר בתגובה לאמירה של ליאת שאם החברה נשארת אצלם 3 לילות בשבוע היא כבר ממש דיירת.
 

iris mom of two

New member
לא

יש לי כמה חברות שנשואות לנשים. אני קוראת להן בשמן. המילה הומו היא מילה שאני לא אוהבת.
 
גם לאותם חברים

קראתי בשמם.

לצורך הדוגמה שנתתי שמם הפרטי היה הרבה פחות רלוונטי מנטייתם המינית.
 

iris mom of two

New member
ולא יכולת להגיד

הבחור הביא את בן זוגו? הרי אני לא מגדירה את עצמי כהטרו, למה להגדיר אותם כהומו?
 
אני לא אוהבת לתרץ

ולהסביר את עצמי,

אבל לכבודך אחרוג ממנהגי.

עד לפני שנתיים - היתה לי בת זוג. בעצם, לאורך חלק משמעותי מגיל ההתבגרות שלי הייתי די משוכנעת שאני לסבית. כן, ל ס ב י ת.

אני לא רואה במילים 'הומו' או 'לסבית' מילות גנאי, להיפך.
חבל שאת כן.
 

אור2221

New member
את קצת נסחפת :)

רבים מחברי (ההומואים) מתייחסים לעצמם כהומואים, הומו לכשלעצמה, איננה מילת גנאי, בטח לא בקרב הומואים ושוחרי טובתם :)

היא בסה"כ רצתה להדגיש שמדובר בשני גברים, זה הכל.
 
סיכון מחושב

זה לא.

אני לא יודעת מה את רואה בסביבתך,
אבל אני גדלתי בעיר בשרון, בשכונה מאוד טובה, הייתי תלמידה טובה והחברים שלי היו ילדים טובים,
אבל שתיתי אלכוהול לראשונה בגיל 14
עישנתי את הג'וינט הראשון שלי בגיל 16
וגם עשיתי סקס

לא הייתי ילדה מוזנחת או חסרת גבולות, מעולם לא הסתבכתי בצרות,
מעולם לא סיכנתי את עצמי,
וגם יצאתי ממש בסדר בסופו של דבר.

החלק הכי מצחיק זה שלחלק מהחברים שלי היו הורים ממש קשוחים, חינוכיים ומעורבים כאלה, ודווקא אלה עם הכי הרבה גבולות תמיד ניסו לפרוץ אותם.

אני לא יודעת איך הייתי מתנהגת בתור אמא,
אני רק מציגה את הצד השני, בתור מישהי שמספיק קרובה אליו.
 

BrightEye

New member
כנראה שזה חלק מהענין שאת לא הורה

כל התובנות שיש לך מסתמכות על תחושות של "מי שעברה את זה מקרוב".
מאחר ואת לא נמצאת במצב של הורה שמתואר כאן, את לא באמת יכולה להבין את התחושות של ההורים.
 
ברור שלא, אבל

נראה לי ראוי שבסיטואציה שהיא באמת כלכך מורכבת - גם הצד של הילדים יבוא לידי ביטוי.

אם הייתי רוצה לבחור מתנה לבן זוג שלי, סביר להניח שהייתי מתייעצת עם גברים בעלי תחומי עיניין משותפים לו,
יותר מאשר עם חברותיי שיש להן גם בני זוג.

לדיונים על גידול פעוטות או על עזרה בשיעורי בית - אני לא מתערבת, כי אין לי מושג בזה.
לגבי בני נוער - אני חושבת שהאינפוט שלי שימושי.
 

ליאת +

New member
קודם כל טוב שאת כאן ושאת

תורמת מהראיה שלך.

את מבינה היטב את הנער בן ה-16. השאלה אם את מבינה גם מה זה להיות אדם מבוגר שלא מרגיש בנוח בבית שלו או להיות ילדה או ילדה צעירים שלא נוח ולא נעים להם.

אני באה מגישה ולפיה כולם צריכים להרגיש בנוח בבית, אבל זה אומר שגם כל אחד יוותר על משהו.

ברור שהדרך הכי טובה להגיע לנער היא באמצעות תקשורת- לדבר , להסביר וכו'. אבל אם הדרך הזו לא עובדת, אז המבוגרים האחראים בבית, הם אלה שצריכים לדאוג שלכולם (גם לעצמם, גם לילדים האחרים) יהיה נעים ונוח.

את רואה בכל קיצוץ בזכויות היתר של הנער אסון נוראי, ואני רואה את זה כדרישה סבירה, ממש כפי שכל אחד מתחשב באחרים.

גם אם הילד בן העשר ירצה להביא 3-4 חברים בדיוק כשבן ה 16 ילמד לבגרות, אז הוא יתבקש להתחשב.

אני לא מבינה מדוע את רואה בדרישה (בדגש על המילה דרישה, לא בקשה ולא התחננות) להתחשב באחרים משהו כל כך נוראי שישבור את נפשו העדינה של בן ה-16.
 

BrightEye

New member
אני חולקת עלייך, אני חושבת שהתועלת של מי שלא

הורה היא לא תועלת ממשית מעשית (מעבר לנוסטלגיה קלה). זה אפילו חיסרון כי זה מכניס למערכת השיקולים של ההורה התוהה השואל עוד בלבול נוסח "מה הילד צריך", מקומו של הילד ומיסמוס הבנת התפקיד של מי בעצם המבוגר האחראי.
כולנו היינו שם וכולנו עברנו את המסלול של "אני לא אהיה כמו ההורים שלי" (או להפך).
עד שהגענו למקום של להיות הורה וראינו שדברים שרואים משם לא רואים מכאן.
 
למעלה