לינה משותפת

[חני בו]

אמנם בן 16 אבל תכלס ילד קטן

שחושב שהכל מגיע לו...מכירה את זה

 

[רגשי1]

בדיוק...

 

[ו י ק י 3]

מוזר ביותר שהוא אפפעם לא היה אצלה...

מצד שני, למה להם כשיש להם אחלה צימר אצלכם?
לא יודעת מה להגיד לך מכיוון שכבר יצרתם תקדים וקשה להחזיר
את הגלגל אחורה...

אולי להשאיר להם בחדר מכתב (מודפס) ובו כמה כללי התנהגות
שמנוסחים ברוח נעימה -
נשמח לקבל עזרה לפני/אחרי ארוחה במטבח ולשמוע"תודה" אחרי.
שמרו על השקט והדיסקרטיות, יש אחים צעירים בבית...
אנא הסתובבו בלבוש הולם..
משו כזה.

ובבניין ציון ננוחם. עוד מעט צבא

 

[רגשי1]

ננס להתנחם, לכו תדעו איזה חברה יביא בצבא

 

[לאונידס]

אני מציע שתבחיני בין מה לא בא בחשבון לבין

מה שקצת מעצבן אבל לא נורא.

נניח גניחות סקס שמרעידות את הבית לא באות בחשבון ונימוסי שולחן לקויים לא כל כך נורא.

בן הזוג או את (לפי מה שמתאים) צריכים להציב כללים ברורים פשוטים וחד משמעיים. נניח
בחברה שלך מוזמנת אלינו, יכולה להשאר מכסימום 3 פעמים בשבוע, וסקס עניין פרטי שלכם כל עוד אתם שומרים אותו כפרטי שלכם.
אם התארחה אצלנו ראשון עד שלישי הפעם הבאה שמוזמנת רק בראשון הבא, אם הסקס ימשיך להיות קולני לא תוכלו להמשיך בסקס בבית.
כמובן שאחרי ההבהרה שום דבר לא יקרה, ברור שהיא תגיע גם ביום רביעי וברור שהסקס ימשיך להיות קולני, מכיוון שהבעל לא בבית תצטרכי את להראות שהכוונה רצינית, יהודית תצטרך לגרש יהודית ביום רביעי ולדפוק להם על דלת החדר ביום ראשון ושני כדי להשתיק אותם. כך שאם איך בדעתך לאכוף את החוקים אני לא יודע אם יש טעם בכלל לדון בהם עם הדור הצעיר.

 

[3תיתי]

כתבת נורא מצחיק

 

[לאונידס]

בלי חוש הומור החיים יהיו שחורים

 

[אשרז4]

אצל האמא של הילד החברה גם נמצאת

כל כך הרבה?

 

[רגשי1]

לא..

הילד גר אצלנו, הוא לא לן אצל אמו,ולעיתים רחוקות היא מזמינה אותם לארוחת ערב או משהו(אנחנו גרים מאוד קרוב)

 

[אנה לנקין]

חכי שהבן שלך יגיע לגיל 16...

אני מבינה שזה מרגיז שפולשים לך לבית ועוד גורמים לך להרגיש לא בנוח בתוכו,
אבל אין פתרון לבעיה הזו.

ילד בן 16 לא מספיק בוגר להבין לעומק את ההרגשה שלך ולהתחשב בך, מבחינתו זה הבית שלו בדיוק כמו שהוא שלך.
וכל סנקציה שתנסי להפעיל עליו רק תגרום לו לשנוא את ה"אם החורגת המרשעת" שלו.

 

[רגשי1]

זה קל יותר שזה ילד ביולוגי שלך, תאמיני לי...

 

[אנה לנקין]

אין ספק!

אבל גם מהצד שלו, זה היה הרבה יותר קל אם היית אימו הביולוגית...

תראי, ההורים שלי התגרשו אחרי שכבר עזבתי את הבית,
אבל אחי הקטן היה בן... 18(?)
לפני שאבא שלי התחיל לצאת עם אישה חדשה, הוא ואחי היו חבר'ה... יוצאים יחד לשתות, כל לילה מסיבות בבית, אבא שלי היה יושב עם חברים שלו,
ואחרי שהחברה החדשה עברה לגור איתם, פתאום רוצים שקט בבית, פתאום לא מתאים שבאים חברים לשתות, העירה לו פעם על כל הבנות שהוא מביא הביתה... כאלה.

ואחי מתבאס עליה נורא.
אני מאוד אוהבת אותה, כי היא אישה נעימה ולא שתלטנית, עזרה לי בדברים ששאלתי וביקשתי, ומאוד כיף לי לראות שהיא עושה לאבא טוב,
אבל אחי, למרות שהוא ילד שניחן באינטליגנציה רגשית מעל הממוצע, בכל זאת קשה לו איתה.

אז ילד בן 16... זה מצב בעייתי.

אל תיכנסי למלחמה איתו, כי היא לא תהיה הוגנת לשני הצדדים, ומאוד תפגע ביחסים שלך גם עם הבן וגם עם בעלך.
בסופו של דבר, הוא לא יכול לעזוב את הביתה ולחיות איך שבא לו במקום אחר, וכל ניסיון ארסיבי לגרום לו להתחשב יותר - ירגיש לו כאילו את הסוהרת.

 

[רגשי1]

לאנה

אני לגמרי מבינה את הקשיים של ילד שלא חי עם אמו, אני משתדלת להבין את כולם, להתחשב בכולם, ומה שקורה זה שלי לא נוח בביתי, ואני הולכת לאיבוד...לכן התחלתי לקרוא ולכתוב בכמה פורומים.
אגב, הילד בחר לעבור לגור איתנו כשנישאנו כי לא הסתדר עם אמו..

 

[אנה לנקין]

אני מבינה אותך

ואני הייתי משתגעת במצבך, יש לי אפס סיבולת לחוצפה ולאנשים שלא חיים בדיוק לפי מה שמתאים לי.

אני גם מכירה מאוד מקרוב את ההרגשה שהבית שלך הוא לא הבית שלך.

אני פשוט ראיתי את ההודעה בראשי, וראיתי את כל התגובות שמעודדות אותך לפתוח במלחמת השתלטות על גבולות -
ואני חושבת שזו לא הגישה הנכונה.

אולי תנסי לדבר עם הילדה?
תבררי באמת מה קורה אצלה בבית, אולי תספרי לה בעדינות שבנך הקטן נבוך, כי הוא כבר מתחיל לעשות אחד ועוד אחד...
תגידי לה שאת לא רוצה להגביל את המפגשים שלהם ושאת אוהבת שהם מרגישים בנוח בבית, אבל יש דברים שמפריעים.
אולי אם תבואי אליה בגישה אימהית וחיובית היא תעריך את זה.
בנות בגיל הזה בדרך כלל יותר בוגרות מבנים, וממה שסיפרת נשמע שאין לה הרבה עם מי לדבר בבית שלה...

הייתי מתבגרת בעצמי עד לא מזמן, אז אני חושבת שה"טיפ" שלי שווה לא פחותמשל הורים

 

[רגשי1]

אני בטוחה שהטיפ שלך נפלא

זה לא שלא ניסיתי לדבר איתה...ככה בעדינות , ובכמה הזדמנויות, שהיא באה לפני שהבן הגיע. היא היתה עסוקה בלבסס לחבר שיגיע כבר כי אני מתעלקת עליה....הוא סיפר לנו את זה חצי בצחוק...הסברתי לו, שבסך הכל ניסיתי להיות נחמדה, להתעניי ולארח לה חברה כשלא היה...

 

[אנה לנקין]

אוף. מרגיז.

באמת ילדה חצופה הוא מצא לעצמו...

כנראה שנחמדות לא תעבוד לך איתה,
ומה שנשאר זה להיות ישירה ותקיפה, להושיב אותה/אותו/שניהם לשיחה,
להסביר שהתאפקת הרבה מאוד זמן אבל את פשוט לא יכולה יותר - שידעו שלא סתם הסתובב לך בורג והתהפכת פתאום,
אלא שפשוט עד עכשיו ממש התאמצת לשתוק.
תבחרי לך 2-3 דברים שהכי מפריעים לך, ותסבירי בדיוק מה את מצפה שיקרה מעכשיו.

אגב, אם זה לא מפריע לבעלך - אין טעם שהוא יעשה את השיחה הזו ולא את.
הרי זה יהיה שקוף שזה לא בא ממנו, אלא ממך.
לדעתי זה מעורר אנטי אצל הילד.

 

[ליאת +]

קצת גבולות

אתם משפחה מורכבת וזה אומר שכולם צריכים להתחשב בכולם, קצת יותר מאשר משפחה רגילה. שגם בה צריך להתחשב.

מי שצריך להעמיד אותם מול הנער זה אבא שלו ולא את. את יכולה רק לחזק ולשמור.

ונראה לי שהגבולות לא צריכים להיות לגבי דציבלים בסקס, או כמות השמפו במקלחת המשותפת

אלא פשוט- הגבלה על מספר האירוחים. אם היא יומיום אצלכם+סופי שבוע- תשמעי זו דיירת נוספת. לא לכל אחד זה מתאים. לרוב האנשים זה לא היה מתאים.

ברגע שאירוח- לא משנה אם של חבר או בן/בת זוג מתחיל להפריע למישהו מבני הבית, אז מותר להגיד שעוצרים/ממתנים/מפסיקים.

וכן, הם לא ימותו מזה, ולא ירוצו לפארקים או כל תרחיש 'נוראי' אחר.

סביר שמה שיקרה זה שיגלו שגם לבחורה יש בית.
ואולי בבית שלה גם דברים יראו אחרת.

ברור שנער בן 16 צריך להרגיש בנוח בביתו, אבל עד גבול מסויים, וגם לך מגיע להרגיש בנוח בביתך.

כשיהיו גדולים יוכלו לשכור דירה ולעשות מה שהם רוצים ומתי.. כרגע הוא מתגורר בבית של משפחה, ויש נורמות התנהגות מסויימות.

ומי שאת צריכה לנג'ס לו- זה בעלך/בן זוגך.

(הכל נכתב מפרספקטיבה של מי שגם נמצאת במשפחה מורכבת. לילדים שלי עוד אין בני זוג רומנטיים, אבל המאבק על הצרכים של כל אחד מוכר).

 

[ליאת +]

ואגב, אתם תופתעו

כשתשימו גבולות- באיזה מהירות זה ירגיע את כל הסיפור. בהתחלה תהיה התנגדות (זה חתיכת הפתעה שפתאום יש הגבלות על משהו שהיה חופשי) אבל אחר כך הוא-הנער- יסתדר ויתישר . או ימצא פתרונות אחרים, כמו מרבית הנערים בגילו.

 

[אנה לנקין]

מרבית הנערים בגילו

מזדיינים בגנים ציבוריים, שותים ועשים סמים.
ושונאים את ההורים שלהם, במיוחד את החורגים.

מי שמבוגר ואחראי בבית, צריך להבין שגיל ההתבגרות הוא גם ככה קשה ומתסבך,
ושנער בן 16 מבלה את סופי השבוע שלו עם בת זוג קבועה בבית, זה תסריט הפנטזיות לעומת מקרים אחרים.

אני מכירה משפחה של דתיים שהכניסו לביתם את הבן זוג ההומו של הבן שלהם, אחרי שזרקו אותו מהבית... זו הורות טובה, לא רק לשים גבולות ולהראות מי הבוס.

 

[ליאת +]

גבולות הם ממש לא צד חזק בהורות שלי

ועדיין הגעתי למסקנה שגם במשפחה מורכבת, ובמיוחד במשפחה מורכבת, חשוב ששני המבוגרים יהיו אלה שבשליטה.

זה צריך להעשות בעדינות, בהתחשבות, תוך ראיית המצב, אבל עדיין- המבוגרים הם אלה שמחליטים. וחשוב שיהיה גיבוי בינהם והתאמה באופן שבו הם רואים את החיים בבית.

תקראי קצת בפורום משפחות מורכבות ותראי לאילו מצבים אנשים מגיעים אם הכלל הפשוט הזה לא נשמר. זה לא חייב להיות נער בן 16, זו יכולה להיות גם ילדה בת שלוש ששולטת בבית..

לגבי האפשרויות של בני נוער- אם להפוך את הבית לסויטת ירח דבש או סמים בפארק אלה שתי האפשרויות היחידות שיש- אני מקווה שלא, אך אני מודה שעוד לא הגעתי לשם. הבכור שלי בן 13.5 וכבר גילתי שבהורות never say never...

פותחת השרשור תיארה מצב שנשמע כאן לרובנו חריג. היא לא חייבת לקבל את כולו, היא בהחלט יכולה לשנות דברים.