תראי ליאת,
כתבת משהו שבעיני הוא מאוד קיצוני.
להעיר על רעש מוגזם, על חוסר נימוס ועל לבוש חשוף - זה לגיטימי, והיה צריך לקרות בשלב הרבה הרבה יותר מוקדם, ובצורה חד משמעית.
נגיד, לדפוק על הדלת ולהפריע באמצע, באופן הכי מביך שיש, בשביל שיהיה ברור שאם היא צורחת היא בוחרת להכניס את כל דיירי הבית לתוך המיטה שלהם ויש לזה השלכות.
להתעורר אחרי תקופה לא קצרה ולהגיד שהיא לא יכולה לבוא אליו יותר מX פעמים בשבוע - זה לפתוח במלחמה עם ילד בן 16, וזה ייגמר בבכי.
ברור שהדרך מסוויטת האני-מון להזרקת הרואין בפארקים היא ארוכה מאוד,
אבל האמירה שלך שהנער יתיישר וימצא פתרונות אחרים היא פשוט אופטימית הרבה יותר מדי.
כתבת משהו שבעיני הוא מאוד קיצוני.
להעיר על רעש מוגזם, על חוסר נימוס ועל לבוש חשוף - זה לגיטימי, והיה צריך לקרות בשלב הרבה הרבה יותר מוקדם, ובצורה חד משמעית.
נגיד, לדפוק על הדלת ולהפריע באמצע, באופן הכי מביך שיש, בשביל שיהיה ברור שאם היא צורחת היא בוחרת להכניס את כל דיירי הבית לתוך המיטה שלהם ויש לזה השלכות.
להתעורר אחרי תקופה לא קצרה ולהגיד שהיא לא יכולה לבוא אליו יותר מX פעמים בשבוע - זה לפתוח במלחמה עם ילד בן 16, וזה ייגמר בבכי.
ברור שהדרך מסוויטת האני-מון להזרקת הרואין בפארקים היא ארוכה מאוד,
אבל האמירה שלך שהנער יתיישר וימצא פתרונות אחרים היא פשוט אופטימית הרבה יותר מדי.
