הל"ל: כך זה עובד
המתנדבים של האגודה יוצאים בכל יום שישי ומתפרסים בכל התחנות המרכזיות ובתחנות הרכבת. הם לבושים אזרחית עם משקפי שמש כהים, כשבאוזניהם מוסתר משדר דו-כיווני זערורי (למידע נוסף ופרטים טכניים ראה "הילדה שברחה מהמנזר"). כשהם רואים תלמיד ישיבה נושא קופסת קרטון של "ברון כובעים", הם מצלמים את השם והכתובת שעל הקופסה בעזרת מצלמה מיניאטורית שמותקנת במשקפי השמש הכהים שמסתירים את המשדר הדו כיווני הזערורי. מכאן ואילך מתחילים הענינים להתגלגל. קונטרסי פלייבוי מרוחים בשומן בזוקה נשלחים בדואר רשום לכתובתו של עלם החמודות. מצורף אליהם גם שובר נסיעה תמים לקברי צדיקים. במהלך הטיול, כשהעלם טימטם זה מכבר את ליבו במאכלות אסורות (הרב אושפזאי זה כמו הרבנות עזה), מזנקות עליו עשרות אלפי מתנדבות הל"ל היפהפיות (ליאת המובילה) ותוחבות לפיו אבקת זיתים יבשים. למה יבשים? הסכיתו ושמעו. ליד קבר רחב הזונה צומח עץ זית. למתבונן מבחוץ נראה זה אך עץ זית רגיל. אולם חקירה מעלה, שבנו של הרצל ימש"ו, אחד מאלפי ילדיו ונכדיו שכמו כולם התנצר לפני שהתאבד, הביא לארץ זן מיוחד של זיתים שטיפח הארכיבישוף של וורמייז"א איואן אוסטראב שר"י. זן זה טופח ע"י כשפים וכוחות טומאה בהם בהם "התברך" הארכיבישוף. המיוחד בזיתים אלו הוא, שהם אינם מכילים שמן כלל. ידוע שכבר במאה ה16 למנינם היו משתמשים הנוצרים בזיתים אלו כדי להשכיח את תלמודם של ילדי תשב"ר שנחטפו למנזרים. בכל אופן, אנשי כת הלל מחזיקים במפעל שצמוד לקבר רחב אימנו ע"ה, שם הם מפיקים את סם הזיתים. לאחר שתלמיד הישיבה חוזר להכרה, הוא בדרך כלל מסומם קשות ולא זוכר כלום מחייו הקודמים. הוא מוצא את עצמו במערה חשוכה מלאה בשדי ענק מקיר לקיר ובכוסים. אלפי כוסים ותחות. חיש מהר הוא לומד את המלאכה ומשפריץ את עצמו לדעת לכל עבר. כעת כל שנותר הוא להעמיס את הצדיק על משאית העושה את דרכה למנזר השתקנים שבקיבוץ השומר הצעיר(איפה זה?). הוא אינו זוכר את עברו ומשוכנע שנולד למשפחה קתולית. ברון כובעים - רחוב רבי טרפון 2, בני ברק. (לא לרוץ, יש מספיק לכולם)
