סתם.. לא יודעת..
אני מבואסת בלי סיבה, כל השבוע עבדתי כל היום ולא היה לי זמן לעצמי. עכשיו אני מרגישה קצת לבד, ואין כאן אף אחד, שיעזור לי. סתם. אבל אני מבואסת תחת ומוצאת את עצמי באמצע עוד פגישה פסיכולוגית עם 2 מטופלות. ז"א, חברות. המקום הזה הוא מלחמה של צרכים, כל אחד בא וזורק את הצורך של בפני אחרים ושהשאר יזדיינו. אין לי בגדים. אני מסתכלת על הגוף שלי, כמה שהוא שמן ומגעיל, ואיך אין הרבה בגדים שמתאימים לו. לפני כמה ימים אמרו לי שאני צריכה לחיות בעולם של רזים. זה חצי נכון. אני לא רזה אבל אני חושבת כמו אחת כזאת. בא לי לקחת מזרק ולהוציא את כל הגועל הזה מהגוף שלי. זה כל כך מתסכל. ובמקום לשמוע גם אותי, אנשים מעדיפים לדבר על עצמם ולבסוף לומר לי שאני מרירה ובונה חומות. חוץ מזה, אני מתגעגעת לרון הופמן. אני יודעת שזה נשמע קצת מוזר, אבל תכל'ס חוץ משבוע שעבר הרבה זמן לא ראיתי את סינרגיה בהופעה. ואני מתגעגעת לחתיכיות של הופמן, ולקול שלו, ובכללי להווי הזה של סינרגיה ושל ההופעות. עכשיו הם מופיעים בחורים, נכון? אז למה שלא יבואו להופיע במבשרת?
לילה טוב חבר'ס