לא משהו שאני אמרתי אני מקווה? סתם להשכלה כללית, הרבנות נותנת במספר מקומות תעודות כשרות גם למקומות שפתוחים בשבת. הבעיה עם זה היא טכנית ברוב המקרים, לא הלכתית.
לגשת לאחת המקומות שיש להם תעודת כשרות, או שמה לעשות, הם פשוט לא יכולים.
זה בוודאי שכן משנה, שכן כאשר את מבקשת שמשהו יוגדר ככשר, הוא צריך אפס, להיות כשר. אם המזון הוכן בשבת הרי שאינו כשר וממילא, גם אם כל הציבור הישראלי על 8-9 מליון אנשיו יעמוד בתור מחוץ לחנות ויבקש לאכול שם ולהרגיש שהוא אוכל כשר, כשר הוא לא יאכל בפועל. הדרישה לכתחילה אגב בעייתית. היא לא שונה משמעותית מיהודי שמצהיר שהוא מתעקש לאכול חזיר כשר. זכותם של אנשים לשקר ולעבוד על עצמם, אבל הדרישה כלפי אחרים לשתף עם זה פעולה בניגוד מוחלט להשקפתם ואף תפקידם המוגדר, היא פשוט דרישה חצופה.
איתם אין שום בעיה. הם מרמים את עצמם ומצידי שבמסעדה בה הם בוחרים לחלל שבת תהיה תעודה יפה שתספר להם שהאוכל שבושל עבורם דקה לפני כן הוא כשר למהדרין. ממש בכיף.
כאמור, בכיף. זאת בכלל לא האוכלוסיה שדיברתי עליה למעלה וזאת לא האוכלוסיה שבגינה מתנגדי הרפורמה ו/או הרבנות מתנגדים לה.
לא מול האוכלוסיה שאני מדבר עליה, שהיא הרוב הלא מיוצג (לא קבוצת הרמאים העצמאיים שהכנסת כעת לדיון).
למה את מגבילה? שאותו גוף ייתן תעודה גם למקום שכן מוכר בייקון. כמו שאמרו בזמנו כשחיילים אמריקאיים נחתו בסעודיה במלחמת המפרץ הראשונה וגילו שהם לא יכולים לאכול בייקון, בס"ה מדובר בפרות עם אף מוזר. אין כל סיבה לקרוא לזה חזיר.
קודם נצטרך ליישר קו לגבי אוכלוסיית היעד.