ההלכה לא משתנה 400 שנה אז מה הפלא? אני לא אומר את זה בתור מוסמך לקבוע, אני שופט את זה על ההיגיון והרוח הכללית של המטרה. אז לפי ההיגיון הפשוט אין שום קשר בין שמירת שבת למנוחה, אם הפוסקים הבינו שמה שהיה מנוחה הפך לנטל ולא יכלו לשנות כי הם לא מוסמכים או לא הבינו זה לא משנה, הנקודה ששמירת השבת על פי ההלכה לא תורמת למנוחה אלא פוגעת בה. אם הדתיים לא מרגישים כך או שהם וויתרו על המנוחה בשבת והפכו אותה לנטל של אדם מאמין, זה לא ענייני.
'התורה נכתבה לדורות', כך שאכן אין מה להתפלא. זאת היהדות, לטוב ולמוטב.
לא שמעת אותי קושר בין מנוחה לשמירת שבת

, אך זאת מהטעם הפשוט שיש -כפי שכתבתי כאן אך לפני מספר ימים בדיון אחר- פער בין המושגים בשפה העברית-לשונית למושגים ביהדות. מה שאתה תכנה "מנוחה" מתוך היכרותך עם השפה העברית, היא לא בהכרח המנוחה עליה מדובר ביהדות ובהלכה.
אני אגב לא רואה בהלכה "נטל" כלשהו. יודע שחילונים רבים שמסתכלים על זה מהצד רואים זאת כך, אך ספק אם תמצא יהודי מאמין שיגדיר כך את המגבלות שההלכה מטילה עליו.
בהחלט יש הבדל בין מדינה יהודית למדינה שאיננה כזאת. אבל כפי שבשם הדמוקרטיה והשוויון אסור לאפשר לערבים שמגדירים את עצמם כחלק מאויבי ישראל לשרת בצה"ל ולהיות סוס טרויאני בצה"ל ובכך לסכן את החיילים בכל מבצע צבאי ולסכן את האזרחים בידיעה שיש חיילים שמשתפים פעולה עם האויב, כך גם בשם המדינה היהודית אסור לפגוע בצרכים הבסיסיים היומיומיים של 40-60 אחוז מהאזרחים וכן תחבורה ציבורית זה צורך בסיסי.
אז ברגע שאתה מסכים שיש הבדל בין מדינה יהודית לשאיננה כזאת בעניין שאנחנו מדברים עליו, הרי שההשוואה שאתה עורך ביניהן לא רלוונטית פר הגדרה.
גם הערבים לא באמת קשורים לדיון בשום צורה. לגבי המותר וה"אסור" מבחינת מה שאתה מגדיר כ"פגיעה" באזרחים, זה בס"ה חברה הטרוגנית שמנסה לקיים את עצמה ככזאת. בס"ה הדברים נעשים די בהסכמה*. נזכיר בענין זה שני דברים:
א. כ100% מחוקי המדינה שמייצרים כפיה דתית כביכול חוקקו על-ידי מחוקק חילוני (גם ללא לחץ דתי-קואליציוני מחייב/כופה**).
ב. יש כפיה חילונית בישראל לא פחות משיש כפיה דתית.
שתי העובדות האלה מובילות בדיוק להגדרה שכתבתי בתחילת הדברים, חברה הטרוגנית שמתעקשת לחיות יחדיו (כי זו חברה יהודית שמעוניינת בכך) ומשלמת על כך מחירים מסוימים.
* זה שיש המתנגדים לכך, לא משנה הגדרה זו כמובן.
** ואגב גם אם כן היה כזה, הרי שזאת השיטה הדמוקרטית-קואליציונית שהציבור חפץ בה, כך שזה עדיין מוגדר כהסכמה לאומית.