זה כל כך מכעיס אותי שאחרי 5 ימים שלןא הייתי מחוברת למציאות, וחזרתי ממש מאושרת, הדבר הראשון שראיתי היה לראות שיש חיילים חטופים. המדינה שלנו היא סיוט אחד מתמשך
אבל אני רוצה לברוח ,לא איכפת לי לאיפה. לא מספיק שלי קשה, אני גם צריכה לעודד חברה שלי שדודה שלה במקלטים, ולנסות לחיות חיים נורמאלים עם המשפחה שלי (שגם ביום רגיל זה קשה)