לו היתה אפשרות

[הייליגער כופר]

אם לך יש בעיה להחליט בחיים מה נאמר אנו../images/Emo10.gif

מי צריך מטרות בחיים? די לי המימוש העצמי שלי. הציטוט של שרה איינפלד "אני מחכה לעצמי בחוץ", זהו המימוש והמשמעות האולטימטיבית בעיני הסובייקטיביות.

 

[רוצה לעזוב]

אבל עליך להדגיש

שההיחשפות לעצמי, לאני הגרעיני, ולממש את עצמי (כדיוקך היפה לעיל) - איננו בהכרח תהליך מענג ומהנה ונעים (בדוגמת "מימושים" ו"משמעויות" אחרים). זה עלול, וככל הנראה יהיה, תהליך מורכב, קשה, עם הרבה אמת עצמית, עם היוודעות והשלמה עצמית. כמובן, שכר רב בצדו, אבל המון עבודה ויגיעה נפשית שיש כאלו שאינם מסוגלים לו (יש כאלו? רובם). לא סתם מרבית האנשים בורחים מעצמם, (לא משנה היכן הם חיים), ולא סתם הרבה מאלו שהתחילו את המסע הזה, סיימו בסמי הזייה למיניהם. צריך לזכור ולדעת זאת.

 

[הייליגער כופר]

צודק לחלוטין!

אמנם כתבתי ברמז שזה קשה (משל היין והסיגרים), אבל לא הדגשתי מספיק.

 

[mister xy]

ואחרי שתצא בחוץ

מה יקרה אז? איזו מטרה תהיה לך? תמצא חלופה?

 

[הייליגער כופר]

למה אתה מחפש מטרה? אני לא מחפש כל מטרה בחיים

הפסיכולוגיה הזו, שחיים בשביל מטרה ובלעדיה אין טעם לחיים, מקורה בשטיפת מוח. ניתן לשים לב, גם הדתי שחי בעולם הזה עם מטרה ומדמיין ישיבה על כורסה בשולי נהר אפרסמון או המוסלמי שמדמיין זיון 73 בתולות, אינו שואל מה המטרה בנהר אפרסמון ו-73 בתולות. שאלת המטרה, היא תוצר לוואי של שטיפת מוח. אם מצליחים להתנתק מחשיבה זו (כנראה שזו משימה לא קלה), החיים יכולים להיות מאוד משוחררים. דרך אגב, האושר של שחרור מחשיבה מאפיין לא רק דתיים אלא יכולגם לאפיין הבדלים בין חכמים לטפשים. בכל תת קבוצה שחיים יש חכמים יותר וטפשים יותר. בדרך כלל, המאושרים והמחויכים שבחברה הם הטפשים. האם לטפשים יש מטרה יותר נעלה מלחכמים? או לחילופין, האם פגשת מעודך את החכם שיסכים להצליב את מקומו עם הטיפש?

 

[אביב זמיר 3]

צריך מטרות

כדי להתמודד עם הקשיים בחיים.יש שלבים שאדם שואל את עצמו,בשביל מה אני כל כך מתאמץ או סובל ? ואז הוא צריך לענות לעצמו, שהוא הולך להשיג משהו שמצדיק את כל מה שעובר עליו עד שיגיע אליו.

 

[סוג ב]

אבל לא כדי להצדיק את הקיום שלנו בכלל

אני קיימת- עובדה. כשאני מתאמצת או סובלת, אני מזכירה לעצמי את הילדים ואז הכל שווה לשאת. אבל אני לא חושבת שצריך לחיות בתחושה של הגעה לאיזה שהיא מטרה. אני חיה, יש טוב יש רע ומשתדלים להפיק את הטוב מכל דבר...

 

[מבולבלונת]

הילדים זה אולי סיבה לקום ולהמשיך

אבל לא מטרה.

 

[סוג ב]

אני לא רואה שכתבתי

שהילדים הם המטרה. ממש לא. אביב כתב שצריך מטרות כדי לחיות. אמרתי לו שלא צריך מטרה לחיים שלנו בכלל. אולי לדברים בפרט. למשל: כשאני עובדת קשה והרבה שעות, זה לא כדי שיהיה לבעלי זמן לגרב"ץ בכויילל- זה כדי להאכיל את ילדיי. או כשרע לי בבוקר ולא בא לי לקום מהמיטה, אני נזכרת שאני אמא ואין ברירה- אני קמה. (אני לא קמה כדי לעבוד את הבורא ולשים לעצמי מטרה בעולם הזה) זה מה שהתכוונתי.

 

[mister xy]

אפילו בשביל לקום מהמיטה בבוקר צריך מטרה

ולא משנה מה היא, אם זה עבודה או לימודים או תחביב או כל מה שלא יהיה. אני חושב שיש לחלק בין 'משמעות' ל'מטרה'. מטרות בחיים לא חסרות, אבל אף אחת מהן לא נותנת משמעות לחיים.

 

[סוג ב]

../images/Emo45.gifיופי!!

הסברת את מה שאני לא הצלחתי. תודה. <נעלם לי כושר ההתבטאות. מה פה קורה פה?>

 

[mister xy]

סיכמנו שאת לא שייכת לשרשור הזה

בגלל זה נעלם כושר הביטוי שלך. את רואה, הכל משמים.

 

[הייליגער כופר]

כל דברי מכוונים כלפי הטרמינולוגיה הדתית

המושג "מטרה" בקונטקס הדתי, גדוש משמעויות אליו כוונתי. בקונטקס הדתי מטרה היא בגדול תכלית החיים, ואתה מתמקד בתתי מטרות. כאשר מבולבולנת מגיבה וטוענת כי ילדים אינם מטרה אצלה, היא מתכוונת למטרת החיים. וכאשר מדברים על מטרת החיים, המונחים 'משמעות' ו'מטרות' משמשות בערבוביא תפקיד חזק. כל שאלת מטרת החיים, היא שאלת משמעות החיים. ואנו לא בוחשים במונח 'מטרה' כפי העולה מתרגום אבן שושן.

 

[mik504]

הייליגער,זוהי תורת הפילוסופיה על רגל אחת

המון פילוסופים סבלו כי היו חכמים והעסיקו את מוחם במטרת החיים..ואז הגיעו למסקנות שהאדם המאושר הוא זה שמטרתו לחיות כשהוא חי בצורה הכי טובה ללא שום מטרות נלוות, רק שלדעתי מטרות שאתה אוהב וייגרמו לך אושר ולכל אחד זה שונה,זהו דבר חיובי לכשעצמו.

 

[עץ שתול]

שיעבוד למטרות

זה בעצם שעבוד לדת, שהרי העיקרון הזה עומד בבסיס הרעיון של הדת. ברגע שאת מפסיקה להאמין תבני לעצמך מטרות חדשות, אם זה כסף, ואם זה קריירה, ואם זה סתם כבוד. יש אנשים קרייריסטים שמשכימים בבוקר הרבה יותר מוקדם מעוד איזה אברך כולל זוטר ומדוכא. בשבילם המטרה מקפיצה אותם מהמיטה והופך אותם לאנשים שמחים ומאושרים שנהנים מכל רגע בחיים שלהם. מצד שני אני מכיר הרבה אברכים שכמובן מאמינים במשה אמת ותורתו אמת, אבל בבוקר הם בקושי מתנערים מהמיטה, ואח"כ רצים בטירוף כדי לא לאחר לכולל כשפיהוק רחב מתוח על הפרצוף שלהם, ואחרי שהם מגיעים לאומנתם התורה הם רק מחפשים איך לדחוק ולעביר את הזמן, כשהשעמום והשגרה אוכלת כל חלקה טובה בשמחת החיים שהיתה יכולה להיות מנת חלקם.

 

[לחוד]

מעבר לכל מה שכתבת

כשאתה מאמין יש משמעות לצער, יש משמעות לסבל. כשמישהו עושה לך עוול יש נחמה בחשבון שסופו להיעשות. בעצם שום דבר שקורה לך הוא לא רע באמת. כל הדברים האלו (שאת ואני כתבנו) הם יותר במסגרת התאוריה. מעשית רוב האנשים לא מצליחים לשכנע את עצמם באמונות האלו במאת האחוזים.

 

[רוצה לעזוב]

אבל כל אחוז מוסיף לנחמה...

 

[vanity of vanities]

מה נראה לך שאני בעל תאוה,שעושה מה שטוב לי?

אני עושה מה שצריך!כל הענינים האלה שאילו הייתי נשאר חרדי היה לי יותר טוב (באספקטים מסוימים ודאי.מסתבר שכלכלית היה לי יותר נוח כי הייתי סוגר על שידוך בסידור מלא...)לא מדברים אלי.אנחנו בעולם הזה לא לעשות לעצמינו טוב ולהנות אלא לעשות את מה שצריך ומחוייב... איך אני כמשגיח קטן בישיבה קטנה?

 

[אביב זמיר 3]

גדול !

 

[mister xy]

משגיח גדול, אה.