לו היתה אפשרות

[mister xy]

לא, זה הדבר היחיד שלא חסר לי.

 

[מבולבלונת]

יש לך מקום בגן עדן

של האנוסים

 

[סוג ב]

היי! שלום לך../images/Emo124.gif

אמנם אתה נכנס בצנעה, אבל ברוך הבא

 

[אביב זמיר 3]

אז מבפנים אתה ליטאי ? ../images/Emo3.gif

ברוך הבא/הנמצא.

 

[mister xy]

../images/Emo245.gif , אני מבין שלמדת צניעות מחתול

ובגלל זה לא פתחת לעצמך שרשור קבלת פנים.

ולגופו של עניין: כתבתי כבר למעלה שאין שום ודאות לכך שכיום אתה לא טועה. לך תדע, אולי כולנו חיים בתוך סרט, משהו כמו המופע של טרומן... (ממליץ למי שלא ראה)

 

[דמות הגוף]

ואם כבר המלצות על סרטי מציאות מדומה

הקומה ה13 סרט חובה, עשוי נהדר, ומעורר מחשבות לדעתי אחד הסרטים הטובים ביותר שיצאו אי פעם. ולגופו של עניין, אני חושב שלמרות שאי אפשר לדעת בודאות את האמת, עדיין, א. הידיעה שאי אפשר לדעת את בודאות את האמת, היא בהכרח אמת, וכבר אתה חי באמת. ב. אפשר להעריך בסבירות גבוהה מאד כל מיני דברים, כמו למשל שתפוח יפול לארץ ולא יטוס לירח גם בעתיד. על בסיס ההסקה הזו ניתן לדעת בסבירות גבוהה עד ודאית שהיהדות היא בלוף, ובמובן זה אני חי באמת גמורה.

 

[אגס 10]

ברוך הבא

תרגיש בבית

 

[לבוש כחסידי]

תודה רבה על הקבלת פנים החמה

 

[אביב זמיר 3]

אין חיים יותר גרועים

משל ירא שמים אמיתי.ואני הייתי כזה.כל הזמן להיות בלחץ ומתח,לעשות כל מה ש'תובעים ממני' וחלילה לא להכשל באיזשהו איסור.ותמיד להרגיש שאני לא מספיק טוב.ולחשוב על זה שאחרי הכל ישלחו אותי לגיהנום לפחות לשנים עשר חודש,כשכל רגע שם הוא כמו נצח פה... מצמרר אותי להיזכר בכל זה. אם נניח שהייתי יותר סובל ככופר מאשר כמאמין.קשה לי להחליט אם הייתי רוצה להישאר מאמין.כי נכון שלא הייתי רוצה להיות חתול מאושר,אבל גם לא הייתי רוצה להיות יותר חכם אם הייתי סובל מזה. השאלה איפה למקם את המאמינים.כי מאמינים יכולים להיות חכמים מאד בכל התחומים,עד שזה מגיע לדת,שם הם מאבדים את הכיוון לגמרי.אז לא ברור אם שווה לחיות ככה ולהיות מאושר - או לא.

 

[mister xy]

לא כל המאמינים חיים ככה

יש הרבה שמקפידים על קלה כחמורה וטוב להם בחיים והם מאוד מאושרים. (גם אני חייתי ככה)

 

[אביב זמיר 3]

כמו שאני רואה את הדת

קשה לי להבין איך אפשר לחיות בשקט עם כל כך הרבה הגבלות ואיומים.אלא אם כן חושבים על כך שאלוהים רוצה רק את טובתינו,ואיכשהו יהיה טוב בסוף. הבעיה היא שגם השואה למשל היא אחד מהדברים ה'טובים' שאלוהים עשה.אז לך תתנחם בטוב לב שלו.. לא רוצה לדבר עליך ספציפית.אני רק זוכר,שבזמנו הייתי עוקב אחרי אנשים,והגעתי למסקנה שאלה שחיים ברוגע,חסר להם משהו ביראת שמיים רח"ל.

 

[לחוד]

הכל כמובן ענין של חינוך

המצב שאתה מתאר מתאים יותר לציבור הליטאי (הלא מודרני), לעומת זאת בציבור החסידי הדברים אינם כך.

 

[אביב זמיר 3]

לכן אני כל כך 'מתנגד' ../images/Emo3.gif

 

[mister xy]

רח"ל, יש בזה הרבה מן האמת...

 

[עץ שתול]

ברור שהם מאושרים

כי הרי כל מה דאביד רחמנא לטב עביד, גם הורים שכולים שמחים ומאושרים, עניים מאושרים בחלקם, אנשים מתענים ומסגפים את עצמם וזה גורם להם אושר עילאי...ושיהיה ברור, הם גם סובלים, זה כואב להם מאוד, ולא פחות קשה מאשר זה יכול לכאוב לנו... אלא מה, הסיבה המרכזית לכל זה כי הם בטוחים שהחשבון בנק שלהם בעולם הבא טופח ועולה למיליארדים. האושר שלהם הוא לא באמת בעולם הזה, אלא מה שגורם להם מרגוע זה הידיעה שמתן שכרם של צדיקים לעתיד לבוא. אבל אנחנו שמשוכנעים שהכל בולשיט, לא רוצים בסופו של דבר להפסיד גם את החיים הטובים בעולם הזה, ולחיות כמו חתול שחושב שהכי טוב לו.

 

[האיש והמסכה]

חותם על כל מילה

היום אני יודע שגיהנם זה המצאה של רבנים להפחיד את צאן מרעיתם הטיפש וכידוע כתב הט"ז (שכחתי היכן אבל אני אנסה לבדוק) שמותר לשקר כדי להפחיד את העם מעבירות, כיף שהשתחררתי מהפחד.

 

[מורדת בדרך]

יש מצב שהיתי מעדיפה מלחתכילה

להיות תמימה להאמין ולתלות הכול באלוהים. כמה קינאתי בתיכון בבנות התמימות שלא היה להם מה שלי היה בראש שלא היה להם את הבלגאן שיש לי בראש שכשהיה להם צרות הם יכלו לזרוק את זה על מישו ולהיות רגועים.שמתי שאני קרעתי תתחת על עבודה הם עמדו ובישלו בביתם ועשו הישתדלוס של כמה שעות מילוי מקום. כן יש מה לקנא בשלוה ובאומץ שלהם לתלות הכול באלוהים! לא לחינם אמר מי שאמר שדת זה סם להמונים! אבל היום שאני כבר בטוחה בעצמי אינ מצב בעולמ שארצה לחזור לשם אני לא בנויה לצורת חיים של הסרת אחריות והטלתה על אחרים.

 

[מבולבלונת]

בדיוק אתמול חשבתי על זה

כמה קל כשאתה מאמין, לכל פסיעה בחיים שלך יש משמעות. יש לך למה למהר לקום בבוקר. להתגבר כארי... יש לך תמריץ לרוץ לעבודה, משעממת ככל שתהיה (לפרנס אברך או את הילדים שאותם גם אתה עושה כמצווה ולהרבות אוהבי ה' בעולם). יש לך מדרבן קבוע שמלווה כל פסיעה בחיים שלך. יש לך סיבה נעלה לבשל ארוחות טובות, לאפות חלות ועוגות ולאכול כמובן... בכל ארוע ראוי לציון.לי זה מאוד חסר. אבל כשלא מאמינים בכל זה, זהפשוט לא רלוונטי יותר. לא מדבר אליך יותר. אמשיך לחפש משמעות....

 

[הייליגער כופר]

אני רואה את הדברים בדיוק הפוך

בכל דבריך, המשמעות היא ממש לא עצמית, אלא משמעות לאחרים. להתגבר בבוקר כארי לעשות רצון.....אביך קמים לעבודה בשביל.....הבעל מבשלים לא בשביל עצמינו אלא לכבוד ....החגים בקיצור, ריקון אמיתי של המשמעות העצמית בחיים, וכבילת עצמינו לערכים של זרים. מיום שזנחתי את האמונה למרות שלא זנחתי את "כסותם", החיים שלי הולכים ומתמלאים משמעות. חלילה וחס, לא משמעות של אחרים אלא משמעות עצמית. בכל פעולה והחלטה שלי בחיים יש בה משמעות עצמית. אדם דתי קלאסי כמעט לעולם אינו מחליט, הוא בס"ה רובוט בשירות ערכים עלומים. דוקא הבחירה וההתחבטויות העצמיות, הם המשמעות האמיתית בחיים. אמנם קשה בתחילה להתנתק מהפטור של הצורך להחליט בחיים, אבל זה מום עובר. גם ליין משובח ולסיגר יוקרתי יש טעם רע למי שלא רגיל בכך.

 

[מבולבלונת]

נכון שיש לי בעיה להחליט בחיים

אבל מה שיותר מטריד אותי כרגע, מהן המטרות.