בלי עבר אין עתיד
עם שלא יודע לזכור את עברו, עתידו לוט בערפל. לא משהו שאני המצאתי. אז כן, אנחנו זוכרים את השואה ואת הגבורה ואת הנספים ואת החללים, אבל את גימנסיה הרצליה הורדנו, ובנינים לשימור הם מעטים מאד בישראל. לפני הקמת מדינת ישראל, מה ששמר על עם ישראל היה בסופו של דבר היהדות - כלומר חיבור לעבר התרבותי שלנו. כיום, אחרי הפוסט פוסט פוסט דקונסרקטיביזם, יש מקום לשאול מחדש מהו החיבור שלנו לעבר ולמקום, במיוחד החלק החילוני שבנו. "ישן מפני חדש תוציאו" זה נחמד מאד ומראה על קידמה, אבל גם מעקר את תחושת השייכות לקבוצה, למקום.
אז כן, אני מסכימה שעדיף כלכלה בריאה עם מבנים ישנים מאשר בניינים מודרנים שהם רק חזית לכיסוי על חובות יתר, אבל עדיף *עוד יותר* כלכלה בריאה שמשקיעה לא רק בבטחון אלא גם בחינוך ובהיסטוריה.
שני הסנט שלי.