להעיר ולעורר

נרדפות מלאה בה"א הידיעה יש במילים "פה" ו"כאן"

אני חושבת שכולם מסכימים שאין הבדל ביניהן, לא במשלב ולא בשום פרמטר אחר.
 

הרהוט

New member
אכן,

התבלבלת. שמע, לא לכל שאלה שתבניתה "X או Y?" התשובה היא "כן". אבל זה בסדר, תמשיך ככה. בקרוב תגיע רחוק.
 

מוגג

New member
לא.

קרח מפה ומפה? פה בונים? כאן ושם? כאן קבור הכלב? עד פה דברינו ללילה זה!
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא לא.

א. צירופים שהתקבעו (מטבעות לשון, פתגמים, ציטוטים ידועים ועוד) אינם רלוונטיים לסוגיה. העובדה שנכתבו כך ולא אחרת לא מפחיתה מעצם הנרדפות. ב. כשמדובר במילים פוליסמיות הנרדפות היא תמיד עבור משמעות מסוימת (כבר ציינתי זאת מוקדם יותר בפתיל).
 

מוגג

New member
נראה לי

שלרוב, "כאן" משמשת גם במשמעות מטאפורית ואילו "פה" בדרכלל, מציינת מיקום גיאוגרפי .
 

sailor

New member
לי נראה שגם פה משמשת במשמעות מטאפורית

למשל: פה טעית.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
"כאן" משמשת מטאפורית כ"עכשיו" (זמן).

אבל, כאמור, ההשוואה צריכה להיות לגבי משמעות מסוימת (האם יש סיבה סמנטית אובייקטיבית להעדיף מילה אחת על אחרת כשההקשר מאפשר את שתיהן) ולא לגבי כלל המשמעויות (אחרת מלכתחילה אין טעם לדון בנושא הנרדפות).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
למשל במשפט "עד כאן דברינו לערב זה".

מדובר בנקודה במרחב הזמן ולא במרחב הפיזי (ולא ניכנס לתיאוריות פיזיקליות שגם הזמן הוא ציר במרחב וכו').
 
נכון שמקובל לומר "עד כאן דברינו",

אבל אם יאמר האומר: "עד פה דברינו לערב זה", לא נראה לי שיש הבדל במשמעות, או אפילו שזה נשמע משונה. המשפט שהצגת בדוגמה הוא הנפוץ יותר, אבל בהחלט אומרים גם את תחליפו. ואני לא מכירה הבדלים בין "פה" ל"כאן", והם נראים לי מילים נרדפות ממש.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
נו בדיוק: אבל *לא* מקובל לומר "עד פה דברינו".

את צודקת שעקרונית אין סיבה שלא יאמרו זאת, אבל מעשית זה המצב, והדיון על נרדפות מתייחס למציאות בפועל...
הנה ההגדרה של "כאן" מתוך מילון ספיר: כָּאן [תה"פ] 1. [תמ] פֹּה, בַּמקום הזה; 2. [תמ] עכשיו ושל "פה": פֹּה [תנ] [תה"פ] כּאן, בַּמָקום הזה עינייך הרואות: גם מבחינת המילונאי אין הבדל במשמעות הראשונה בין "כאן" ובין "פה" (הן שייכות לרובד שונה, אבל זה לא מפחית מהנרדפות) אבל ל"כאן" יש משמעות נוספת שאין ל"פה" והיא "עכשיו".
 
זה כנראה משום שאת מצטטת ממילון ההווה

ואני שייכת לעבר
ולצדי עומד אבש (שלא בדקתי קודם מה יש לו לומר בנידון, כי חשבתי שלמילה פשוטה כזו, שאני מכירה כבר שנתיים-שלוש, אין לי צורך במילון), שגם הוא לא מכיר את "כאן" כ"עכשיו", ומוסיף למשמעות הידועה רק "בעניין זה, בעניין המדובר". ולמרות מילון ההווה, אני לא מכירה "כאן" כ"עכשיו" (ועכשיו [ולא כאן] אפשר לומר שאני ממש שייכת לפורום, נעשיתי עקשנית ועומדת על זכותי לומר את המילה האחרונה!!!
)
 

sailor

New member
אבל כן מקובל

פה אנו מסכימים (אפשר להחליף בכאן ללא בעיה) פה טעית (כאן טעית לא נשמע טוב)
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אכן, אבל זה מסמן את הנקודה המדוברת

("בנקודה הזו אנו מסכימים") וזה לא קשור לזמן.
 

יאקים

New member
למעשה, מדובר באותו השורש (ע-ו-ר)

בבניינים שונים (העיר, הפעיל; עורר, פיעל). ישנה תאוריה בלשון שגורסת שאין נרדפוּת טהורה, מלאה, ויש הבדלי ניואנסים. שני פעלים אלה יש להם משמעות משותפת של להקיץ מישהו משנתו אבלישנן משמעויות נלוות נוספות: לזרז, להמריץ מישהו לפעול, לגרות ועוד. ובל נשכח את להעיר הערה, פועל שמופיעה בשונה מן הפועל לעורר.
 
שאלה מעניינת ותשובה מהירה

הביטוי "אם תעירו ואם תעוררו" מופיע שלוש פעמים בשיר השירים בצורה כמעט זהה, מה שמעיד על ביטוי כבול. אני מציע אולי שמדובר בנוסח מקובל שדומה לביטויים כמו "מות יומת" וכד', שבהם ברור שאין הבדל במשמעות בין שתי המילים וההכפלה (בשינוי קל של הגזרה) משמשת רק לחיזוק או לסוג של נוסח טקסי או פיוטי. בסקירה קצרצרה של מאגר התנ"ך, נקראה לי שבדרך כלל "להעיר" מופיע במשמעות הפשוטה של להעיר מישהו משינה, ואילו "לעורר" משמש במשמעות רחבה יותר, ולא אחת שלילית: עוֹרֵר אֶת-חֲנִיתוֹ; וְעוֹרֵר עָלָיו יְהוָה צְבָאוֹת, שׁוֹט, כְּמַכַּת מִדְיָן; עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים; וכד'. מאוחר יותר אבדוק את הנושא יותר לעומק. ועוד דבר קטן: אפשר לעורר או להעיר מישהו, אבל התוצאה היא רק "להתעורר". מעניין, לא?
 
למעלה