להעיר ולעורר

[יאקים]

אכן, אתה צודק. כעת אני נזכר

בתאוריה הזאת, שעליה שמעתי בראשונה לפני למעלה מארבעים שנה. אך הואיל ואנו עוסקים בעברית החדשה, אנו משתדלים לקיים התאמה בין בניינו של המקור לבניינו של הפועל. ובכל מקרה, ברוב המקרים של שימוש זה מדובר בהדגשה, בחיזוק, בהעצמה.

 

[trilliane]

מקור מוחלט קל מופיע גם לפני בניינים אחרים

וזו תופעה נפוצה. מנחם זהרי ("המקור המוחלט ושימשיו בשפה העברית") מצטט את טור סיני שקבע כי בניין קל הוא הבניין היסודי בין בנייני הפועל בעברית, וממנו נגזרו שאר הבניינים; לכן זה לא מפתיע שהמקור המוחלט שלו יכול לשמש ליד פועל נטוי בבניין נגזר. זהרי מביא דוגמאות של מקור מוחלט בבניין קל ליד פעלים נטויים בבניינים השונים: נפעל: (אני מביאה רק חלק מהדוגמאות) לֹא-תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ-יָרֹה יִיָּרֶה אִם-בְּהֵמָה אִם-אִישׁ לֹא יִחְיֶה (שמות יט, יג) וְכִי-יַכֶּה אִישׁ אֶת-עַבְדּוֹ אוֹ אֶת-אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ נָקֹם, יִנָּקֵם (שמות כ, כא) וְכִי-יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה (שמות כא, כב) וְאִם גָּנֹב יִגָּנֵב מֵעִמּוֹ יְשַׁלֵּם לִבְעָלָיו (שמות כב, יא) אִם טָרֹף יִטָּרֵף יְבִאֵהוּ עֵד הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם (שמות כב, יב) וְאִישׁ יִגַּע בָּהֶם יִמָּלֵא בַרְזֶל וְעֵץ חֲנִית וּבָאֵשׁ שָׂרוֹף יִשָּׂרְפוּ בַּשָּׁבֶת (שמואל ב כג, ז) וְאַתָּה לֹא תִמָּלֵט מִיָּדוֹ כִּי תָּפֹשׂ תִּתָּפֵשׂ וּבְיָדוֹ תִּנָּתֵן (ירמיהו לד, ג) כִּי-כֹה אָמַר ה' הִנֵּה אֲשֶׁר-אֵין מִשְׁפָּטָם לִשְׁתּוֹת הַכּוֹס שָׁתוֹ יִשְׁתּוּ וְאַתָּה הוּא נָקֹה תִּנָּקֶה לֹא תִנָּקֶה, כִּי שָׁתֹה תִּשְׁתֶּה (ירמיה מט יב) בַּיּוֹם הַהוּא יִשָּׂא עֲלֵיכֶם מָשָׁל וְנָהָה נְהִי נִהְיָה אָמַר שָׁדוֹד נְשַׁדֻּנוּ חֵלֶק עַמִּי יָמִיר (מיכה ב, ד) לוּ שָׁקוֹל יִשָּׁקֵל כַּעְשִׂי והיתי (וְהַוָּתִי) בְּמֹאזְנַיִם יִשְׂאוּ-יָחַד (איוב ו, ב) פיעל – לא נמצאו דוגמאות. פועל: וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף (בראשית לז, לג) וַיֵּצֵא הָאֶחָד מֵאִתִּי וָאֹמַר אַךְ טָרֹף טֹרָף וְלֹא רְאִיתִיו עַד-הֵנָּה (בראשית מד, כח) הפעיל: אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם-עָלֹה (בראשית מו, ד) לְכוּ-נָא הָכִינוּ עוֹד וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת-מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם כִּי אָמַר אֵלַי עָרוֹם יַעְרִם הוּא (שמואל א, כג, כב) אָסֹף אֲסִיפֵם נְאֻם ה' אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן וְאֵין תְּאֵנִים בַּתְּאֵנָה (ירמיה ח, יג) אָסֹף אָסֵף כֹּל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה נְאֻם ה' (צפניה א, ב) הפעל: (כל 29 הדוגמאות הן עם מו"ת, ולכן אסתפק בשלוש ייצוגיות) וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת-כָּל-הָעָם לֵאמֹר הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת (בראשית כו, יא) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-אֵשֶׁת אָבִיו עֶרְוַת אָבִיו, גִּלָּה מוֹת-יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם דְּמֵיהֶם בָּם (ויקרא כ, יא) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם (ויקרא כ, יג) התפעל: רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ (ישעיה כד, יט)

 

[JeffLebowski]

כל הפעלים בנפעל

הם בעצם טעויות בניקוד, או לפחות זו הדעה הרווחת במחקר. אין נשטף, נסקל, נטרף, נשדד, נגנב וכו׳ במקרא, לא בעבר ולא בהווה, רק בעתיד שבעצם אמור היה להיות מנוקד אחרת, כי אינו בבניין נפעל. הדוגמאות בפועל (טרוף טורף) הן הסביל הפנימי של קל וגם אלו של הופעל, כפי שהראתי בהודעתי הקודמת ליאקים. זה משאיר אותנו עם מעט חריגים, אחשוב עליהם אחר-כך כי כעת אני בתחנת הרכבת ובעז״ה היא תגיע בקרוב

 

[trilliane]

*כל* הפעלים בנפעל? דומני שמיהרת להכליל.

א. אם לא בבניין נפעל, אז באיזה בניין אמור להיות "נָקֹה תִּנָּקֶה", למשל? (נק"י כן מופיע בנפעל עבר, ולא קיים בקל למעט המקור המוחלט). ב. ענ"ש בנפעל עבר: וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ (משלי כב, ג). ג. תפ"ש בנפעל עבר: וּפָרַשְׂתִּי אֶת-רִשְׁתִּי עָלָיו, וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי (יחזקאל יב, יג); נִלְכְּדָה הַקְּרִיּוֹת וְהַמְּצָדוֹת נִתְפָּשָׂה (ירמיהו מח, מא) ויש עוד. היו בספר דוגמאות נוספות, אנסה לבדוק בהמשך (כרגע אין לי זמן). דעה רווחת באיזו מחקר? אשמח אם תציג מובאות, כי זו הפעם הראשונה שאני שומעת על כך... (או שהיא טרייה מאוד או שהיא לא עד כדי כך רווחת

) אגב, לא רק זהרי מסווג אותם כנפעל, גם קדרי ב"מילון העברית המקראית", למשל.

 

[JeffLebowski]

הכלל הכללתי ../images/Emo13.gif

טעֹה טעיתי, החיפזון מן השטן! אשתמש בתירוץ שמיהרתי לרכבת...

אך ילדים, לימדו לקח - לא לעשות הכללות! בכל מקרה, אכן חטאתי ואמרתי "כל", אך אני עדיין חושב ש*רוב* הפעלים הם באמת הסביל של קל סק"ל בנפעל לא מצאתי במקרא, אך במלכים א' כ"א פסוקים 13-14 מצאתי "וַיִּסְקְלֻהוּ בָאֲבָנִים וַיָּמֹת" ומיד אחר-כך " וַיִּשְׁלְחוּ אֶל-אִיזֶבֶל לֵאמֹר סֻקַּל נָבוֹת וַיָּמֹת" - יש גם לסַקֵּל במקום אחר, אך כאן יש סיבה ותוצאה: סקלו אותו, הוא סוקל - סביל של קל. גם יר"ה לא מצאתי, אך בסביל של קל מצאתי "אֵת אֲשֶׁר-יֹרוּ מֵעַל הַחוֹמָה" (שמואל ב' י"א 20) נק"ם - מצאתי גם מצאתי לְהִנָּקֵם, כאן אין ויכוח. גנ"ב וטר"ף - מצוין בוויקיפדיה כי אינם קיימים, הם הדוגמאות של הסביל של הקל, נסמוך עליהם?

שר"ף - לא מצאתי בעבר או בינוני, אך גם לא שֹׂרַף. שק"ל - כנ"ל שד"ד - נפוצה הצורה שֻׁדַּד, אך יש גם יְשַׂדֵּד ואפילו יְשֹׁדֵד, וזה הזמן לשאול מה זה בדיוק נְשַׁדֻּנוּ ?!

בקשר לענ"ש, נק"ם, נק"י ותפ"ש - הטענה היא שבניין נפעל הלך ותפס את מקומו של הסביל הפנימי, ובשלב מסוים הם התקיימו זה לצד זה, ואז נוצרו אנלוגיות מוטעות: אם שָׁטַף - שֻׁטַּף -> שטוף שוטף, אז תָּפַשׂ - נִתְפַּשׂ - תפוש ייתפש. עכשיו עם ההסבר הצולע הזה איך אסביר את הדוגמאות משאר הבניינים?

זה הזמן לציין שאני מחפש מילים במקרא בעזרת האתר של מכון ממרא, ואם יש לך שיטה טובה יותר (שאינה שימוש בקונקורדנציה

אין לי) אשמח לשמוע! וגם כמובן לומר סחתיין על הלינק, לקחו לי כמה שניות להבין שזה קישור, בהתחלה חשבתי שרצית להדגיש משהו על תאנים וגפן

 

[trilliane]

כאמור, אני משתמשת במיון של זהרי ושל קדרי

(שניהם מנחם, אגב

). אפשר להשתמש גם בחיפוש של "מאגר ספרות הקודש" (של סנונית, אם כי הטקסט הוא של ממרא) שמאפשר חיפוש מדויק או מורפולוגי (אבל הרבה יותר נוח לבדוק שורש לפי סיווג לבניין במילון המקראי). לתהייתך, על ויקיפדיה לא הייתי סומכת. כאמור, הבאתי רק מקצת מדוגמאותיו של זהרי, אז הנה עוד כמה בשורשים שבהם יש תיעוד לנפעל בעבר/בינוני: פת"ח: הִנֵּה עַמֵּךְ נָשִׁים בְּקִרְבֵּךְ לְאֹיְבַיִךְ פָּתוֹחַ נִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי אַרְצֵךְ אָכְלָה אֵשׁ בְּרִיחָיִךְ (נחום ג, יג) מכיוון שכאן זאת צורת עבר, אין ויכוח, אני מקווה...

(ובפרט, "נפתח" על נטיותיו השונות קיים במקרא לא מעט). שק"ל: [לא חיפשת טוב מספיק...] וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי נִשְׁקַל הַכֶּסֶף- וְהַזָּהָב וְהַכֵּלִים בְּבֵית אֱלֹהֵינוּ עַל יַד-מְרֵמוֹת בֶּן-אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְעִמּוֹ אֶלְעָזָר בֶּן-פִּינְחָס וְעִמָּהֶם יוֹזָבָד בֶּן-יֵשׁוּעַ וְנוֹעַדְיָה בֶן-בִּנּוּי הַלְוִיִּם (עזרא ח, לג) כש"ל: וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִגָעוּ וּבַחוּרִים כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ (ישעיהו מ, ל) ולראיה: וְיָשֵׁב פָּנָיו לְמָעוּזֵּי אַרְצוֹ וְנִכְשַׁל וְנָפַל וְלֹא יִמָּצֵא (דניאל יא, יט) וּמַשְׂכִּילֵי עָם יָבִינוּ לָרַבִּים וְנִכְשְׁלוּ בְּחֶרֶב וּבְלֶהָבָה בִּשְׁבִי וּבְבִזָּה יָמִים (דניאל יא, לג) קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ-חָיִל (שמואל א ב, ד) יש דוגמאות נוספות (שמסווגות כ"נפעל" ע"י שני המנחמים

) אבל מכיוון שהן בעתיד או בצורה "מפוקפקת"

(שאינך מקבל כ"נפעל", כפי שפסלת את "נְשַׁדֻּנוּ") לא אטרח להביא אותן. כתבת קודם "הדעה הרווחת במחקר". שאלתי באיזה מחקר מדובר, וטרם נעניתי. הפעם אתה כותב "הטענה היא שבניין נפעל.." וכו', ועדיין לא ברור לי – בשמו של מי אתה טוען דברים אלה? (אני הצגתי את מקורותיי וזו אינה דעתי האישית או ויקיפדיה). מכל מקום, האם זה אכן רלוונטי לעובדה שזה עדיין מקור קל לפני פועל מובהק בבניין נפעל? ר"ל, ניתן להסביר זאת בדרכים שונות, אבל זו עובדה קיימת ומתועדת היטב, ולא מקרה חריג וחד פעמי.

 

[JeffLebowski]

תודה ../images/Emo13.gif

כך למדתי בקורס, אני יכול לנסות לתפוס את המרצה באימייל ולשאול אותו, מקווה שהוא לא שכח ממני

עברו כמה שנים. בכל מקרה, אני מודה שיש צורות נפעל אחרי מקור של קל, פשוט נראה לי שהן נוצרו כאנלוגיה בגלל אותו סביל פנימי.ישנו מאמר, אם המרצה יענה לי, גם אומר לך של מי

הטוען שצורות שאין להן צורת נפעל אלא בעתיד, "חשודות" כסביל הפנימי של קל, וייתכן שניקודן צריך להיות אחר (אם אין נטרף - יִטָּרֵף במקור היה יֻטְרַף, יִגָּנֵב - יֻגְנַב) ושרוב צורות הנפעל באות בספרות המאוחרת של המקרא, כשנפעל כבר "השתלט" (למרות שמוצאים נפעל בספר שמואל הנחשב קדום), ההשערה נראית לי הגיונית, אבל הטענה ש"צורת מקור גוררת אחריה פועל באותו בניין" כנראה אינה נכונה. בלי קשר להנחה הקיצונית, אני חושב שרוב החוקרים מסכימים שיש סביל פנימי לקל, אחרת איך נסביר צורות כמו יֻקַּח או יֻתַּן? הופעל הם לא, כי בהפעיל בטוח שאין להם מקבילה!

מה זכור לך מלימודיך על הסביל הזה? והנה דוגמה שמחזקת את טענת המאמר: ויקרא ט"ו 12 "וּכְלִי-חֶרֶשׂ אֲשֶׁר-יִגַּע-בּוֹ הַזָּב יִשָּׁבֵר וְכָל-כְּלִי-עֵץ יִשָּׁטֵף בַּמָּיִם" ובויקרא ו' 21 "וּכְלִי-חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל-בּוֹ, יִשָּׁבֵר; וְאִם-בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בֻּשָּׁלָה, וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם" העדר "נשטף" במקרא וצורת העבר מראים כי הניקוד של יישטף שגוי, בין אם נפרש את שוטף כפועל (אז צ"ל ישוטף) ובין אם כסביל הפנימי של קל (יֻשְׁטַף), בכל מקרה יישטף לא מתאים. את צורת נְשַׁדֻּנוּ לא פסלתי, לא הבנתי איך היא בבניין נפעל

אני מחפש את שם המחבר או את שם המאמר ולא מוצא

אולי אינו קיים ברשת. על כל פנים, תודה רבה על ההשקעה והעזרה. לילה טוב (או בוקר

)

 

[trilliane]

השערות וטענות אלה כבודן במקומו מונח

אבל נדמה לי שעל מידת ה"רווחות" שלהן ניתן להתווכח...

גם אני למדתי שיש סביל פנימי לקל (אין לי מה להרחיב בנושא) ועל כך אין ויכוח (גם קדרי מציין אותן במילונו) אבל, כאמור, לא למדתי שחלק מצורות נפעל בעתיד חשודות כסביל פנימי ולפיכך מנוקדות "לא נכון" (וגם לא שמעתי על כך עד כה). אני לא יודעת לגבי "השתלטות" הנפעל, אבל הבניין (בעבר ובבינוני) מתועד היטב לאורך המקרא, כבר מהתורה (אני לא מבינה בזה הרבה, אבל אני יודעת שהיא לא נחשבת למאוחרת). אולי התכוונת לומר שהמשמעות הסבילה שלו מאוחרת יותר. "צורת מקור גוררת אחריה פועל באותו בניין" זו טענה נכונה סטטיסטית, אבל לא באופן מוחלט. זה אכן המצב השכיח, אבל מקור בניין קל יכול להופיע גם לפני בניינים אחרים, כאמור. לגבי "נְשַׁדֻּנוּ" – נשאל זאת הפוך: מה היא עוד יכולה להיות? (צריך איזשהו הסבר לנו"ן בהתחלה, וזה בוודאות לא נו"ן של אית"ן).

 

[JeffLebowski]

היא לא צריכה לבוא בחיריק?

נִשְׁדַּדְנוּ? למה בוודאות לא אית"ן?

 

[trilliane]

נשדדנו זה על דרך השלמים, ונטיית הכפולים בנפעל

עבר היא כשנו"ן השימוש בשווא ובגופי הנסתר בקמץ; פה"פ בפתח ודגש חזר בעה"פ: נְסַבּוֹתִי (סב"ב), נְבַזּוֹתִי (בז"ז) ובמדברים: נְסַבּוֹנוּ, נְבַזּוֹנוּ. בספרות המאוחרת ובייחוד בלשון הדיבור שבזמננו נוהגים לנטות את הכפולים על דרך השלמים (כל זה מתוך לוח הפעלים השלם של ברקלי). מה ששונה כאן זו רק התנועה, ועל כך ציין קדרי בהערה "על u במקום o ר' גנזיוס-קאוץ', דקדוק, 67u/189". אולי מישהו יוכל לפתוח במראה המקום ולהרחיב בנושא. למה זו בוודאות לא אית"ן? כי זה פועל ממערכת הסופיות, ומן הסתם בלתי אפשרי שצורן הגוף יהיה גם בהתחלה וגם בסוף ('נוּ'). גם לו חשדת בכינוי מושא חבור, זה לא ממש מסתדר לוגית (נשדוד את עצמנו?

).

 

[JeffLebowski]

השעה המאוחרת עושה את שלה

כמו הרכבת, כמה אשמים - רק לא אני

בכל מקרה, נפעל בע״ע (כמו נסוב) לא צריך לקבל חולם? כאן השי״ן בפתח

 

[trilliane]

אם כבר הזכרת את להעיר, אזכיר את לעוור ../images/Emo13.gif

שגם הוא עו"ר בפיעל, אך על דרך השלמים, להבדיל.

 

[יאקים]

נו, מה בכך? וכי חסרות לנו דוגמות

כאלה? בבקשה מקצתן: לקומם-לקיים; לכונן-לכון; לשורר (ש-י-ר)-לשייר;ועוד, מן הסתם....

 

[IDAN30]

נדמה לי

שהפירוש המקובל רואה בצורת ההפעיל (תעירו) פעולה חלשה יותר מצורת הפיעל (תעוררו). כלומר, תעירו = תשדלו מישהו לקום או לעשות מעשה, תעוררו = תמריצו, תדחפו מישהו לקום או לעשות מעשה. ככל שאני מבין, הדעה הזאת מבוססת על בדיקת המופעים של עו"ר בהפעיל ופועל במקרא. ואני מניח שככה זה בעברית בת ימינו. כאסמכתא לתפיסה הזו אני מצרף את הפירוש הקלאסי של בודֶה לשיר השירים, שיצא במסגרת ה-Kurzer Hand-Commentar (זוהי סדרת פרשנות למקרא עם דגש על הערות לשוניות). אמנם הפירוש יצא לפני למעלה מ-100 שנה, אבל הטקסט המקראי נשאר אותו טקסט