אני מודה לך על תשובתך.
א. אכן ביטוי כבול לפנינו. ב. מות יומת - אין כאן גזרות שונות, שהרי בשתי המילים מדובר בגזרת נע"ו. מה שמוזר בביטוי זה ואינו שכיח כל כך בלשוננו הוא שמדובר בשני בניינים שונים (מות - בניין קל; יומת - הופעל). ג. התבנית הזאת היא שימוש במקור מוחלט (בעיקר בלשון המקרא) בצירוף פועל בעבר או בעתיד מאותו הבניין. לדוגמה, זכור זכרתי את בריתי אִתם; הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך ; גֻּנּוב גֻּנַּבתי ועוד ועוד. התבנית ו הזאת מופיעה לצורך הדגשה וחיזוק, אך אין זאת הכפלת מילים במובנה הפשוט של המילה. ד. איני משוכנע ש"עורר" משמשת, כדבריך, במשמעות שלילית דווקא. ה. לאחר שתסיים את בדיקתך, אודה לך אם תשתף את הפורום בתוצאות בדיקתך. ו. אכן, התעורר הוא פועל בבניין התפעל שהוא בעל משמעות חוזרת, רפלקסיבית, והוא בקשרי גומלין חזקים עם הבניינים הפעילים, פיעל והופעל.
א. אכן ביטוי כבול לפנינו. ב. מות יומת - אין כאן גזרות שונות, שהרי בשתי המילים מדובר בגזרת נע"ו. מה שמוזר בביטוי זה ואינו שכיח כל כך בלשוננו הוא שמדובר בשני בניינים שונים (מות - בניין קל; יומת - הופעל). ג. התבנית הזאת היא שימוש במקור מוחלט (בעיקר בלשון המקרא) בצירוף פועל בעבר או בעתיד מאותו הבניין. לדוגמה, זכור זכרתי את בריתי אִתם; הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך ; גֻּנּוב גֻּנַּבתי ועוד ועוד. התבנית ו הזאת מופיעה לצורך הדגשה וחיזוק, אך אין זאת הכפלת מילים במובנה הפשוט של המילה. ד. איני משוכנע ש"עורר" משמשת, כדבריך, במשמעות שלילית דווקא. ה. לאחר שתסיים את בדיקתך, אודה לך אם תשתף את הפורום בתוצאות בדיקתך. ו. אכן, התעורר הוא פועל בבניין התפעל שהוא בעל משמעות חוזרת, רפלקסיבית, והוא בקשרי גומלין חזקים עם הבניינים הפעילים, פיעל והופעל.
נגלה, נחשף: עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ (חבקוק ג, ט). פולל: 1. העיר לפעולה: הָעֲתִידִים, עֹרֵר לִוְיָתָן (איוב ג, ח); ונאמר על בני ציון: וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן עַל-בָּנַיִךְ יָוָן (זכריה ט, יג); ועל גבורת ה': עוֹרְרָה אֶת-גְּבוּרָתֶךָ (תהלים פ, ג); ובמיוחד על האהבה: אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה (שיר השירים ב, ז). 2. הניף: וְהוּא עוֹרֵר אֶת-חֲנִיתוֹ עַל-שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָלָל (שמואל ב כג, יח); ונאמר על ה': וְעוֹרֵר עָלָיו יי צְבָאוֹת שׁוֹט (ישעיהו י, כו). 3. גירה :: כיסה: שִׂנְאָה תְּעֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל-פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה (משלי י, יב). הפעיל: 1. קם משנתו // הקיץ (נאמר על ה'): הָעִירָה וְהָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִי אֱלֹהַי (תהלים לה, כג). 2. הקים את הישן משנתו: וַיְעִירֵנִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר-יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ (זכריה ד, א). 3. גירה (נאמר על ה'): הֵעִיר יי אֶת-רוּחַ מַלְכֵי מָדַי (ירמיהו נא, יא). 4. בלא מושא: אִם-זַךְ וְיָשָׁר, אָתָּה כִּי-עַתָּה יָעִיר עָלֶיךָ (איוב ח, ו) – יעורר עצמו לפעולה למענך. התפולל: 1. כמו קל 1: הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי קוּמִי יְרוּשָׁלִַם (ישעיהו נא, יז). 2. התרגז // שמם: יָשֹׁמּוּ יְשָׁרִים עַל-זֹאת וְנָקִי עַל-חָנֵף יִתְעֹרָר (איוב יז, ח) // שמח: אִם-אֶשְׂמַח בְּפִיד מְשַׂנְאִי וְהִתְעֹרַרְתִּי כִּי-מְצָאוֹ רָע (איוב לא, כט). [הערה] הש' באכדית êru – ער (פון זודן, מילון א, 247א) ובאוגריתית ʔr; יְעוּרֶנּוּ (איוב מא, ב) – י"מ כצורת פִעלל שחלה בה התכווצות (גזניוס-קאוץ', דקדוק, 209/ 72cc); יְעֹעֵרוּ (ישעיהו טו, ה) < יערערו בבניין פִלפל (יתמידו בגירויים); עֹרְרוּ (ישעיהו כג, יג) – ע' ערר; "בָּעיר" < בהעיר (// כחלום מהקיץ, תהלים עג, כ); בארט, ES, 69; השורש I עור במשמעות "היה במצב עֵרות / יקיצה" // לסורית – [אני לא אעתיק את זה; הוא משווה גם לערבית].
