לדעתכם האם !

[NetaSher]

מעניין מאוד, תודה

 

[ש מים]

../images/Emo140.gif

 

[סלבו לוי]

השוואה יפה ומעניינת../images/Emo45.gif

 

[זאב ארליך]

זו השוואה מאוד עתיקה וגם לדעתי יפה ומעניינת

תודה

 

[amir_aikido]

שו-הא-רי

ישראל המונח המקובל ביפנית בהתייחסות לנושא הזה הוא "שו-הא-רי", שלב ה"רי" הוא שלב השבירה של המסגרת. הוא לא מתאים לכל אחד. חייב להגיד, שאני מתרשם שהיחסים בינך ובין המורה/ים שלך שונים מאוד משלי. אצלי, המורה לא מתבייש להגיד "לא יודע" או "אני צריך לחשוב על זה" או "טעיתי". המורה אצלי מאתגר אותי, ושלח אותי לחקור טכניקות ווריאציות כבר לפני שנים רבות. (" אמיר, ... תנסה לבצע במצב הזה כך וגם כך, תחזור אלי", "למה בחרת להדגים את הווריאציה של הטכניקה הזו מהמצב הזה? איפוא הבעיות? איפוא היתרונות? מתי תעדיף?"). לאורך 20 שנות האימונים, ראיתי גם את המורה משנה את דעתו, מחליף את דרך הלימוד ואת הווריאציה המועדפת של טכניקה כזו ואחרת. לכן, אין לי שום בעיה עם מצב שבו אני והמורה לא נסכים זה עם זה על נושאים טכניים מסויימים. זה לא יפריע לי להמשיך וללמוד ממנו. לי די ברור שאני עדיין רחוק מהשלב של "רי" קישורים: http://he.wikipedia.org/wiki/שו_הא_רי http://en.wikipedia.org/wiki/Shuhari http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1262&MessageId=83877424 הודעה שיש בה אוסף קישורים על הקונספט http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1262&MessageId=86699614 - על השו הא רי כחלק מהאמנות http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=148&MessageId=9721574 דיון שהחל על ברוס לי כפותח דרך חדשה http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=148&MessageId=142327470 שו הא רי כהתפתחות בתחומים אחרים http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=148&MessageId=98123730 אבי נרדיה על שבירת מסגרות בא"ל http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=148&MessageId=36654222 כמה אנשים כתבו על "האייקידו האישי של כ"א" ההודעה המקושרת של זאב, אבל יש עוד הודעות דומות שם.

 

[זאב ארליך]

נכון, ותוספת

כפי שכתבתי כמה שורות מעל הודעה זו, יש לציין ששלב ה"רי" הוא לא בהכרח עזיבת המורה, אלא בראש ובראשונה יצירה חופשית בזכות הטמעת העקרונות הבסיסיים. לא עוד העתקה ויצירה מתוכננת, אלא ספונטאניות ויציאה מגבולות המסגרת שהקיפה את המתאמן במשך שנים. עזיבת המורה תתרחש לרוב כאשר חופש היצירה של התלמיד יתנגש עם ציפיותיו, עקרונותיו, וגישתו של המורה. מצרף שוב קישור למאמרון אודות שו הא רי: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1843453

 

[amir_aikido]

חשבנו על אותו דבר בו-זמנית

זאב לקח לי הרבה זמן לשלוח את ההודעה הזו, הייתי עסוק בדברים אחרים. ראיתי את ההודעה שלך רק לאחר השליחה, כך שחשבנו על אותם דברים בו-זמנית

ואכן, מודגש מספר פעמים בקישורים השונים ששמתי כי שלב ה"רי" אינננו מחייב את עזיבת הקבוצה / ארגון הקיים.

אמיר

 

[זאב ארליך]

האמת שזה היה צפוי../images/Emo6.gif

 

[tongi israel]

המורים שלי יצרו את המעטפת שנקראת

ישראל איש איקידו ,אומניות לחימה זה קודם כל עבודת גוף והטמעת הטכניקות לתוכך כך שהן הופכות לחלק ממך, המורים מראים טכניקה ואתה מטמיעה , כדי לשנות ולהבין שאתה רוצה וחש שיש חורים במה שאתה עושה זה שלב לא קל . למי שזה קורה לו הוא מרגיש שעשה שנים רבות על פי תפיסתו טעויות שהאמין שהן טכניקות טובות שבדיעבד הן לא היו טובות או יעילות, וחסרות תוכן , הטכניקות האלו הן ביזבוז זמן יקר שלי בחיים הקצרים שאני נמצא פה לכן אני מחפש תוכן ויעילות למה שאני עושה. בזמן האחרון אני עושה קרקע ומשה קיץ הוא המורה שבחרתי , אני מבין היטב כמה האיקידו מוגבל לאחר הקלינץ או החיבור כי אין ראיה של יכול להיות שאני אגיעה לקרקע יחד עם התוקף, אבל תאמין לי רוב הסיכויים שכן כי איש איקידו מוריד את התוקפן לקרקע לריתוק, וכן יש חור ענק בשיטה כי אין היתפתחות מעבר לריתוק שגם שם יש מלא חורים ואי אפשר לעבור לריתוק כפי שהאיקידו מלמד אותך ויש עוד הרבה מה לשנות . לשנות טכניקה או להמציא חדשה זה בשבלי משהו אישי אולי היא קיימת בסגנון אחר אולי מישהוא חשב לפני עליה אולי זה בכלל משהוא שעשיתי בעבר ורק עכשיו זה צף אולי ואולי ואולי זה לא אמור לעצור אותי כי אם אני אחשוב ככה אז אני בובה של מישהוא אחר.

 

[amir_aikido]

לכ"א הניסיון שלו

ישראל אני מאוד מכבד את היכולת שלך לחוש בשגיאות ולהודות בהן. אישית, עד היום, גם כשגיליתי ששגיתי, לא הרגשתי שביזבזתי זמן עד כה, הרי השתפרתי והתקדמתי כך שביכולתי להבין ולגלות עוד שגיאה ולעגל עוד פינה. שוב, אני לא מתחבר אל הדוגמא הזו באופן אישי, בשל הנסיון השונה: אני אינני מתרגל עבודת קרקע כלל. במודע, ובידיעה שזהו תחום נפלא ועמוק רק שכחובב עוד לא היה לי את הזמן להכיל גם אותו (בזמנו, כשהיה לי הזמן, העדפתי להעמיק בעולם הבעיטות, רציתי להעמיק גם באיגרוף ובהאבקות קרקע אך לא הספקתי). מאידך, קל לי יחסית לקבל את ההתייחסות של המורה שלי לנושא כמו האפשרויות להמשיך משם, ועל איכות הנעילה בקרקע - שהרי שלמה דוד סנסי הוא איש ג'ודו במקור. יותר מכך, מייסד קורינדו אייקידו היה איש של ג'ודו מסורתי (עד היום לא הצלחתי למה הכוונה בדיוק, כי היא למשהו כללי יותר מאשר הקודוקא) ואת בנו הצעיר הוא שלח ללמוד קודוקאן ג'ודו. יש אצלנו בשיטה "משחק חופשי" שאיננו רחוק בהרבה מ"ספארינג" כאלמנט משמעותי ומובנה בתהליך הלימוד. לפחות בתקופות מסויימת של הלימוד היה ברור כי אם בן-הזוג שהוטל יכול להמשיך בקלות מהקרקע ולהפיל אותך, בלי שתינחת עם ברך/מרפק על ראשו/צלעותיו הוא יעשה זאת. הצירוף של ישראלים צעירים ל"משחק החופשי" הבטיח תקופה מסויימת בהתקדמות שבה התירגול הזה היה יותר מדמה קרב ופחות לימודי, עד שהערות המורה הופנמו. ושני המשפטים האחרונים קשורים בהרבה נסיון משני הצדדים. רוב טכניקות הריתוק של האייקידו לא מתאימות לריתוק לזמן ארוך. אלו טכניקות מעולם הג'ו-ג'וטסו העתיק שנועדו רק לריתוק מעכב, כזה שמאפשר למרתק להוציא את החרב הקצרה/הסכין מנדנה ולסיים את העימות באופן טרמינלי. אני מאמין גדול בתפיסה של "אין חדש תחת השמש" כשמדובר בעולם הלחימה בידיים ריקות. זה לא פוסל את ערכו של "הגילוי העצמי", להיפך, אחד הדברים הכיפיים הוא לגלות משהו בעצמי, לדבר עליו עם המורה, ובערב הסרטים הבא לראות שהוא מצא וידיאו של מישהו שהדגים זאת במסגרת מופע של שיטת כזו או אחרת. אמיר

 

[איתן בן מאיר]

האין זה יומרני משהו

להניח שהטעויות היו של המורים שלך ולא שלך? כלומר נשמע לי שאתה מניח כאשר אתה מגלה "טעות" שאתה תלמיד טוב והמורה מורה רע. האם לא יתכן גם אחרת?

 

[tongi israel]

אני לא מדבר על מורה מדבר על שיטה.

 

[tongi israel]

השיטה סגנון איקידו והמורה מורים שעושים את

אותה שיטה , כשאני מגלה חורים אני מתכוון להביא גם קבלות מי שרוצה יראה את הבעתיות שבסגנון מי שלא ולא מעניין אותו אז גם טוב,בקשר איך אני רואה את עצמי בתור תלמיד אז תלמיד מעולה לשעבר. היום מורה שמחפש לבנות לעצמו סגנון חדש למי שזה מפריעה אז שיפריעה .

 

[איתן בן מאיר]

אתה כמובן

יכול לעשות כרצונך ולא היה עולה על דעתי להתייחס לזה בשום צורה. אני מגיב רק על מה שכתבת כאן. מאחר ואתה כותב במדיום ציבורי אני מניח שאתה מצפה לתגובות ואפילו הצהרת שאתה בעד פתיחות. אז אתה כתבת: "המורים שלי יצרו את המעטפת שנקראת ישראל איש איקידו" ואני מציע שתיקח פה אחריות על עצמך. אתה אחראי למי ולמה שאתה ולא המורים שלך. אתה בחרת במורים שלך. אתה גם בחרת מה לקבל ומה לא ואתה החלטת מתי הספיק לך. דעותיך על אומנויות לחימה הן שלך ואני שומר לעצמי את הזכות להסכים או לא להסכים איתך בלי קשר למה שלמדת או ממי.

 

[tongi israel]

שלום סנסאי איתן

קודם תודה על התגובה . נכון בחרתי מה לקבל באותה נקודת זמן . עד שהחלטתי אחרת למה לא. איתן זכותך לא להסכים ואני מקבל זאת, אבל זו גם זכותי . תודה

 

[איתן בן מאיר]

לדעתי אתה עדיין מחמיץ את הנקודה

אני חושב שכל האנשים שהכרתי שעוסקים ברצינות באומנויות לחימה הרבה שנים הם אנשים ביקורתיים ויצירתיים. אני חושב שאי אפשר להיות מורה לאומנות לחימה בלי לעבור את השלב שבו האומנות נובעת מחדש מתוכך כאומנות שלך ולא כמשהוא שאתה משחזר מהזיכרון. סייטו סנסיי באייקידו קרא לזה:

TAKEMUSO AIKI​

ואני מעדיף לא להרחיב על כך כרגע (כבר נכתב על כך אפילו בפורום זה). חזרה לעניננו, זה ברור שמותר ורצוי לשאול ביושר שאלות את עצמנו ואת מורינו. בודאי שרצוי וכדאי לחפש פתרונות מתאימים היכן שהם נימצאים. מובן מאליו שכאשר נמצאות תשובות מתאימות ואנו יודעים כיצד לשלבן יש לעשות זאת. כל אלה הם לחם חוקו של כל מי שלומד ומלמד אומנויות לחימה שנים רבות. שאלת הקשר למורה כמו שהצגת אותה, נשמעת לי יותר כשאלה פוליטית או פסיכולוגית. כל מי שלמדנו ממנו ובמיוחד אלה שלמדנו מהם שנים והם עזרו לעצב את עצמנו ולהגיע לאן שהגענו (כולל השאלות שאנו יודעים לשאול) הם מורים שלנו ולטעמי אנחנו חייבים בכבודם. על כל פנים כך אני מתייחס לכל מורי. למרות שאני חושב את עצמי לאדם יצירתי ונדמה לי שמצאתי דרך שהיא שלי. הרי כאשר אתה נמצא בדוג'ו שלך ועוסק באומנותך, השאלה המענינת היא מה אתה עושה ולא לאיזה אירגון אתה שייך באופן רשמי. גם הפתרונות שאתה מוצא הם רלוונטיים בעיקר לך ול א בהכרח לאנשים אחרים. אני מניח שאינך חושב שמי שבחרת ללמוד ממנו כרגע הוא התשובה הסופית והאוניברסלית לכל השאלות וכולנו, כלומר כל אלה שעדין לא הלכו בדרכך טועים או פשוט מאחרים להצטרף? לסיכום אינני חושב ששאלת ההשתיכות האירגונית או שאלת הכבוד למורים זהה לשאלת החיפוש והיצירתיות. לטעמי השאלה שאתה שואל קשורה יותר לרצון בהכרה והשאיפה לקבל הערכה על היצירתיות שלך. גם אלו שאלות מענינות.

 

[התגוננות רחוב]

../images/Emo45.gif

 

[tongi israel]

איתן סנסאי שוב תודה על המענה

נכון בחלקו הגדול שאני מחפש הערכה על היצרתיות שלי , אני מאמין שלבקש להיות בעל ערך בעולם הזה זו לא בושה . אני עושה זאת בדרכי שלי ואולאי אני קצת חדש בתחום רוב חיי אמרו לי יש טובים ממך , תהרוג את האגו וכ''ו , לא יותר, אני טוב מאוד והייה יותר בעתיד אם אחיה, מה רע בזה . אתה צודק 100% ואני לא סותר זאת , אתה הייתה מורה נפלא ואני בטוח שאתה עדיין כזה ואני מעריך את התבונה שלך , ועדיין חושב שיש באיקידו המון חורים , ושניתן לתקן אותם. ישראל

 

[isaacl]

סנסי איתן

אם יורשה לי, אולי תוספת קטנה. יש הבדל גדול בין הכרת הטוב למורה שתרם הרבה להתפתחות ובין אחריות המורה. למורה ישנה אחריות לתלמיד, אבל זו קיימת אך ורק אם התלמיד סר למרותו של המורה. תלמיד לעולם לא יוכל להעביר את האחריות למורה על כשלונותיו ברגע שהוא בחר בדרך עצמאית. הוא יוכל, כאמור, להודות למורה, אבל לא לייחס למורה את כשלונותיו.

 

[איתן בן מאיר]

שלום יצחק

נראה לי שיש פה פוטנציאל לדיון אחר. אינני מבין מה אחריות המורה כלפי התלמיד בתחום הדיון הנוכחי (שאין ולא יהיו חורים?...)