ואני עדיין אומר שלא
אני התכוונתי שאם מישהו מעוניין שנישואיו יוכרו בחו"ל, סביר להניח שהוא מעוניין לגור בחו"ל, ואז הוא כבר יכול לערוך את הטקס שם, אבל עמלק הסב את תשומת ליבי לעוד כמה נקודות, ולכן זה כבר לא רלבנטי. הבאתי לך למטה קישור להחלטה של משרד הבינוי והשיכון. בקשר לצוואה - נכון, ולשם כך אומרים עורכי הדין לבני הזוג מראש כי עליהם להכין צוואה. כפייה דתית היא כשמשהו נכפה עליך, מן הסתם. המדינה צריכה להפעיל עליך סנקציה כדי להגדיר שאתה חייב לעשות משהו, או שאסור לך לעשות משהו. זה לא מתקיים כאן. יתרה מכך - לאדם דתי, חשיבות הנישואין היא קודם כל בזוגיות והילדים, ממש לא המשכנתא. בהתחשב בעובדה שכל זוג יכול להקשר בקשר שהוא רוצה, ללדת ילדים ולגדל אותם, ובפועל גם לקבל משכנתא אם חתם על חוזים מסויימים - אני לא רואה פה מקום לטעון לכפייה דתית. בקשר לאפלייה דתית - חברי כנסת דתיים וחרדים כבר הסכימו לנישואין אזרחיים, בין אם באומנות שונות ובין אם בהצעות חוק שונות, כל עוד יישאר הרישום. כך שאני לא רואה על מה אתה מבסס את קביעתך, כאילו הפוליטיקאים החילונים מרצים גחמות דתיות של פוליטיקאים דתיים. ברגע שגבר ואישה יכולים להקשר בברית רפורמית, ללדת ילד ולגדלו, וגם לקבל הטבות מהמדינה, הסתיים העניין הדתי. היות וההטבות השונות הן לא על רקע דתי (אין מצווה לא לקבל משכנתא או כן לקבל משכנתא אם אתה נשוי), אני גם לא רואה טעם לקרוא לזה אפלייה דתית, בעיקר כשח"כים דתיים מסכימים שהיא לא הוגנת, וח"כים חילונים נמצאים בין תומכיה. זהו אכן עוול שיש לתקנו, אבל אין לו קשר לגחמות דתיות.
