ההיפך כלומר...
אני לא יוצאת לדייטים בשביל לעבור מהר תקופה שאחרי פרידה, אני אוהבת זמן לבד..
לבד עם ההליכות שלי,
לבד עם הים...
לבד עם המוזיקה,
לבד לחשוב בצורה צלולה ולהתגבר עד שאני מרגישה מוכנה לקשר חדש, הכוונה אינה מרגישה מוכנה לדייטים... אלא ממש להכנס לקשר רציני חדש.
לפעמים מדובר אפילו בתקופה של כמה חודשים טובים, בהם למרות הצער, הגעגוע, הכאב, החלל - אני אוהבת את הלבד שלי.
אני לא סובלת דייטים, אז אם אני יוצאת אליהם, זה לא יהיה דייטים נחמדים רגילים של פעם פעמיים, למרות שזה נחמד לפעמים סתם להעביר ערב,
אלה יהיו דייטים עם אדם שבאמת אני מרגישה איתו פוטנציאל למשהו אמיתי לחלוטין .
אני כן נשארת בעיקרון בקשר חפיפי עם אקסים, זה קשר של פייסבוק , של "היי מה קורה", כמובן לא שום דבר קרוב מדי.
אין לי בעיה עם זה, אני בעיקרון אני אף פעם לא נפרדת בצורה מכוערת.
אני מאמינה שהאנשים האלה הם טובים, למרות שלא התאימו לי, וגם אם היתה תקופת נתק, היא תהיה בשביל ההתאפסות האישית, לא כי יש איזה עבר
שמאיים, או איזו תקופת חזרה אחורנית...
לכך התכוונתי בההיפך..
כמובן שכל אחד צריך לעשות מה שנכון עבורו בשביל להתגבר.