לבטים על אהבה...



 


כתבת ממש ממש יפה.. באמת שאהבתי.

תארת במדוייק מה עוברים בזמנים הקשים שאחרי פרידות, כן - הכל נראה שחור , ומרגישים אין סיבה לקום בבוקר,

ופתאום חלק כ"כ מואר וחשוב בחיים פשוט נעלם וכבה.

התקופה שאחרי, היא מן התאפסות.

היא ההבנה שכן, אנחנו נאהב שוב, וכן, זה יהיה חזק כמו האהבה הקודמת, וכן , הכאב ייעלם כשאדם אחר יכנס לאותו חלל שנשאר, ימלא אותו ואפילו יעשה

הכל טוב יותר


פתאום, הקשר הכואב הקודם שכ"כ הרס אותנו, נראה כאור חלש לעומת החוזק המחודש שנובע מההכרה שכנראה משהו טוב יותר מחכה,

לעומת ההבנה שכנראה אותו אדם שהלך, הוא פשוט לא אחד.

זה אף פעם לא יהיה פחות כואב, אף פעם לא ממש "נאהב פחות", כי מי שיש לו את זה בדם, את אותה האהבה מוחלטת, תמיד יילך עם הרגש הזה, תמיד ייתן את כולו,

וזו באמת הדרך היחידה לאהוב, אין בעיני דרך אחרת.

מי שאוהב חלקית, מי שזהיר, מי שלא נותן את כולו - לא יודע מ זה באמת לאהוב, לא משנה כמה נכאב, וזה תמיד יפיל אותנו, אותן פרידות...

עדיין תמיד נמשיך להאמין שאהבה שלמה היא הדרך ..

עדיין נסתכן כל פעם מחדש, ועדיין נכאב כל פעם מחדש, עד שיגיע האחד - שאיתו זה כבר יהיה רק אור בהיר לנצח...

 

Dark Muse

New member
תודה על ההבנה


אני מאמין במה שאמרת, זה פשוט לפעמים קשה לראות את זה מהמקום והעמדה שאנו נמצאים בה. תודה.
 
לא רק שזה קשה..

זה אפילו בלתי אפשרי .

אחרי פרידות, לא משנה מה, תמיד נרגיש שזהו, לא יהיה משהו אחר, נקודה.

זו הרגשה ממש טבעית, למזלנו, היא חולפת ובמקומה מגיעה התודעה שמאפשרת להמשיך הלאה את החיים.




אני מניחה שאתה אחרי פרידה, אם תרצה, תרגיש חופשי לשתף



ברוך הבא לפורום על הדרך...
 
שלום

גם אותי אהבת חיי מעולם לא רצתה, וזאת באמת אהבה אדידרה. אהבה אמתית נשארת כל החיים. חשוב לדעת תמיד לאהוב את עצמנו, ואז יותר קל להתמודד עם חוסר אהבה מאחרים. עסוק הרבה בדברים שאתה אוהב, וכך תלמד יותר לאהוב את עצמך.
 

Optimistic Girl

New member
אוי הלוואי

ויכולתי לכתוב כמוך...
זה היה עוזר לכתיבת הספר שלי...
יש לך כישרון כתיבה נהדר


מבינה את צערך,
כולנו חויינו אותו... גמני...

הגעתי למסקנה שאהבה היא לצורך הבאת צאצאים לעולם
זה רגש כימי שבסופו של דבר נגמר..
מה שנשאר זה תקשורת טובה <אם יש כזאת> תחומי עניין משותפים וכו..
אך כן אהבה היא לא נצחית
חי שמחפש אהבה לנצח טועה בגדול.
זאת לפחות דעתי האישית בלבד.
 
אהבה היא להבאת צאצאים..?

לדעתי זה רחוק מאד אחד מהשני.
אפשר להביא ילדים לעולם מתוך כל צורך שהוא.. גיל , בדידות אפילו.
לא תמיד מביאים אותם עם אדם שאוהבים.

ולפעמים אוהבים אדם ללא כל קשר להמשכיות .

אהבה יכולה להיות נצחית, אבל היא משנה צורות עם השנים, הבגרות,
הגיל.
 

Optimistic Girl

New member
כן

אהבתי

קטע של פחד מבדידות מאוד חזק אצל האנשים
אני רואה את זה אצל מישהי... במשפחה... ככה שמסכימה מאוד...
















ואני חולמת... שיהיה לי כלב

כשיחזור הביתה הוא יקפוץ לקראתי, ויואהב אותי ללא תנאי לנצח... עד שהמוות יפרד בינינו

אני רוצה כ.ל.ב

(לא להתייחס סתם הוצאת קיטור ביום גשום
)

גם לי...לפעמים האופטימיות נגמרת

זזתי לראות הרצאה בנושא התפתחות אישית..
 


חחחח תרגישי חופשיה להוציא קיטור, למרות שלדעתי, אין על ימים גשומים.

כלב זה דבר מדהים, אהבה ללא תנאים..

אני מניחה שאת תמיד יכולה לאמץ!

 

Dark Muse

New member
את יודעת

כאדם רציונאלי מאוד שמצא אהבה חוצה גבולות, אהבה ענקית שקשה להסבירה וגרמה לו להאמין בערך שלה - אני לא חושב שזה לשם הבאת צאצאים. אני חושב שלפעמים אהבה יכולה להיות כה גדולה, שאין דבר יותר מהותי ממנה עצמה. את צודקת שבהתחלה מדובר בכימיה ששוטפת את מוחנו וגורמת לנו להימשך, לפעמים חסרי אונים, אחרי הבת\בן זוג.

אבל בסוף, לפחות אצלי אחרי שנתיים, נשאר שם משהו הרבה יותר עמוק ומעבר לזה. הבעיה היא שלפעמים זה יכול להיות חד צדדי (אבל לא לגמרי), ואז נשארים אבודים עם החריטות העמוקות האלו שאדם אהוב חורט בלב ועוזב כי הוא הפסיק להאמין שאהבה, גדולה ככל שתהיה, יכולה להתממש, שבסוף זה הכל עניין של נוחות והמסלול הישר והבטוח לחתונה וצאצאים...
 

talush2005

New member
קל להגיד הכל אך קשה לבצע

האהבה עצמה היא ענקית ועצומה ואינסופית אבל לא לאותו אדם. מי שיש בו כל כך הרבה אהבה לתת ימצא בסופו של דבר את המישהי שראויה לאותה אהבה. אהבה אפשר לנתב כך אומרים. אותה אהבה שהיה לך לאקסית יום אחד תהיה למישהי אחרית שראויה לה אף יותר ואם תגיעו לשלבים יותר מתקדמים של נישואים היא רק תתעצם ותהיה גדולה יותר.

אין פתרון קסמים , אין מילות שיכולות לעזור במיוחד במקרים כאלה. כן זה כואב, כואב מאד , כן זה קשה להמשיך הלאה, קשה מאד וכן זה לא עובר בהרבה מקרים, עד שאין מישהי אחרת בראש שאתה נכנס לקשר איתה ואוהב שוב , אהבה אמיתית. אני 3 שנים אחרי פרידה מהאקס הראשון המיתולוגי כל מה שאתה לא רוצה, ולמרות שהיו לי קשרים של חודש חודשיים מאז הוא לא יצא אף פעם מהראש ולא לשנייה. יודע למה? כי עוד לא מצאתי את האחד שאני יאהב ברמה שאהבתי אותו ועוד לא נכנסתי לקשר רציני ועמוק עם אף אחד מאז. (חודשיים לא נחשב אצלי לרציני ממש). ואולי הרבה גם כי המשכתי להיות בקשר כלשהו איתו רוב הזמן אבל זה סיפור אחר.

מה מחזיק אותי למרות הכאב ? בכנות ? עולם ההכרויות. הקטע הזה שאתה מכיר כל פעם מישהו אחר גם אם זה רק לכמה דייטים גם אם זה לחודשיים 3 , זה מוכיח שיש עוד כל כך הרבה אנשים בעולם שיש להם פוטנציאל ושאני יכולה עוד לאהוב אותם ברמה שאהבתי ועדיין איפושהו אוהבת את האקס שלי. יש עולם שלם של הכרויות שם בחוץ, הוא לא קל, הוא מייאש הוא מאכזב לפעמים אבל בסוף מוצאים את האחד שאתה מחפש.

קבלת 2 המלצות חמות לסיכום בכדי לעזור לך לשרוד כי להעלים את הכאב לגמריי לא מאמינה שיש דרך. 1. ברגע שתתאושש קצת תנסה כמה שיותר מהר לחזור לעולם ההכרויות , אם זה באינטרנט או בכל מקום אחר. 2. לא להשאר בשום קשר כלשהו עם האקסית שלך או חברים משותפים שלכם אם אפשר ...
אני מתמודדת עם הכאב הזה 3 שנים למרות שכיום הוא כמובן ברמה הרבה יותר נמוכה אבל אני כל כך יכולה להבין.

מאחלת לך בכנות שתמצא את האחת שלך הכי מהר שיש!!
המון בהצלחה !
 

Dark Muse

New member
את בדיוק מה שתיארתי במה שכתבתי

לא בקטע שאני שופט אותך חלילה, אבל אולי את בעצם תקועה ולא יכולה למצוא משהו שהיה ברמה גבוהה כל כך של אהבה? ייתכן ויש, האופטימיות וגם הרציונאל אומר שיש עוד אנשים בעולם הזה, סביר להניח אף שייתכן ותמצאי קשר הרבה יותר שלם וטוב ותאהבי הרבה יותר חזק - אבל מה אם לא? אולי זו סתם קלישאה ואי אפשר באמת לדעת מה יהיה, לטוב או לרע?

ההמלצות שלך מיושמות
זה באמת הדבר הכי נכון והגיוני, מעבר לעובדה שאני לוקח מהקשר הקודם את הדברים הטובים על מנת לתת אהבה יותר גדולה לזו שגם תדע להעריך אותה. אני מקווה שתמצאי בקרוב את בכיר ליבך, זה שיגרום לצלקת להישכח.
 

talush2005

New member
אי אפשר לדעת כלום גם לא כמה עוד נחיה

אבל אם נחשוב כל יום שאנחנו בסכנת חיים בכל יום ובתכלס אנחנו כן אז לא נלך ללמוד ולעבוד ולא נעשה כלום רק נשב בבית ונבכה נכון?
אז על אותו משקל בעיניי אם אני אחשוב שלא יהיה לי יותר אהבה וקשרים אני אסתגר בחדר בחושך ולא ארצה לעשות שום דבר כי למה לחיות אם אין לנו עתיד ? העניין הוא שכדאי לחיות מאמינים שיכול להיות יותר טוב כי היה לך כבר קשר , למה שלא ירצו אותך שוב ?? ואני לא טיפוס אופטימי מטבעי אבל זה סוג של אין ברירה מבחנתי... כמו חיים ומוות.

אם אתה בוחר להאמין שלא יהיה לך יותר אהבה כזו או אפילו להעלות אופציה כזו אז באמת אל תצא מהבית ... כי חבל לחיות ככה.
בהצלחה :)
 

Dark Muse

New member
מהיום הראשון הייתי אופטימי לגבי זה

אבל כמו שאמרת, אנחנו לא יודעים מה יבוא מחר. האופטמיות הזו היא מה שמניעה, והחשיבה הרציונאלית היא לפעמים זאת שגורמת להתלבטויות :) אבל כמובן שאין ברירה אחרת, אלא להמשיך הלאה ולמצוא את הדבר הטוב הבא.
 
למרות שאני ההיפך הגמור מכל מה שכתבת...

לא יכולתי שלא להרגיש את הכאב הזה שלך שמשולב עם תסכול ואפילו קצת ייאוש.

לכן אשלח לך
ואאחל שבאמת תמצאי את האחד שהשאר יהפוך לסתם זכרון אפור לעומתו.

 
למעלה