גם ביצוע פנייה= החלטה
וביצוע קנייה= החלטה...
 
אני סבור שההבדל המהותי בין החלטה לבחירה נעוץ בכך שהחלטה נעשית מתוך שיקולים עמוקים יותר לעומת בחירה וכן כאשר יש סוג של הכרח בהחלטה גם אם הוחלט שלא לפעול.
 
 
לא... נכון, אפשר להכליל ולומר שכל עשייה היא "החלטה" אבל
דווקא בחירה כן עונה להגדרה הזאת כי יש שיקולים ויש חשיבה מאחורי בחירה, זו בדיוק הנקודה... בתהליך בחירה יש תהליך של התלבטות ובחינת אפשרויות, ולכן כשמתקבלת הכרעה זו ההחלטה במה לבחור, ומכאן שהבחירה היא ההחלטה.
יש שיקולים וחשיבה גם מאחורי פעולות כמו פנייה בכביש או קניית בית, אני לא מבין מה מיוחד בבחירה?
 
בחירה יכולה להיות ללא לבטים ובחינת אפשרויות, אני אוהב גלידת משמש אבל לא פיסטוק. אני אבחר במשמש כי זה מה שאני אוהב אבל אם היית מציבה בפניי את גלידת המשמש וגלידת לימון אז הייתי צריך להגיע להחלטה מה אני רוצה.
 
אני מסכים איתך שיש בבחירה מין ההחלטה ולהיפך, אבל אני לא מוצא את עצמי כל היום מתלבט ומחליט מה לעשות וכו' לפעמים בחירה היא הנטייה או החיבה לדבר מה.
ברר
בחר הצביע
הצביע
הצביע (בפוליטיקה) העדיף
העדיף
העדף
ביכר
בכר
הפלה
נטה ל(צורת מקור)
והמילה השנייה - החליט: חרץ
חרץ
גזר
פסק
הכריע
קבע
מנוי וגמור עמו (צורת מקור)
נחוש בדעתו (צורת מקור)
גמר בליבו (צורת מקור)
התיר את הספק (צורת מקור)
בשלה החלטה בליבו (צורת מקור)
גמלה החלטה בליבו (צורת מקור)
גמר אומר (צורת מקור)
גמר בדעתו (צורת מקור)
סתם בשביל הפרוטוקול...
היכן שאתה מחליט אתה בוחר, והיכן שאתה בוחר אתה מחליט.
היכן שאתה מחליט אתה בוחר, והיכן שאתה בוחר אתה מחליט. זו מסקנתי מהדיון הזה. בשונה ממה ששיערתי בהתחלה.
 
 
למשל,
החלטתי ללכת לטייל = בחרתי ללכת לטייל.
בחרתי ללכת לטייל = החלטתי ללכת לטייל.
זה לחלוטין טאוטולוגי.
 
בכל זאת, מה ההבדל?
קשה לי לומר מה הוא, מלבד השימוש המעשי המייחד את ההחלטה לפעולה קודמת לבחירה, כך ש"החלטתי לבחור" הוא משהו בסגנון של "בחרתי לבחור". ולכן "החלטתי לומר כן" הוא מבנה עומק (כמו שמתאר חומסקי) שמשמעותו החלטתי לבחור באמירת כן. (מתוך שתי אופציות שהיו לי: כן ולא). כנ"ל לגבי "החלטתי לזכות". החלטתי לבחור בזיכוי מתוך שתי אופציות שהיו לפניי להרשיע או לזכות.
(אמ;לק)
 
למרות שהוראת שני הפעלים האלה קרובה, בד"כ השימוש ב"בחירה" יהיה כאשר יש רצון להדגיש - גם אם בצורה קלה ומרומזת - את התהליך (כלומר בחירה יותר כשם פעולה), בעוד השימוש בנטיות של "החלטה" מדגיש יותר את התוצאה של התהליך כלומר מתייחס ל"החלטה" כשם עצם.
 
בלשנים ולשונאים חריפים ממני בטח יוכלו להסביר אם ההבחנה הבאה תורמת משהו:
 
"החלטתי לבחור ב..." - צירוף מקובל. "בחרתי להחליט על.." הרבה פחות אך "בחרתי לא להחליט" דווקא כן.